המשבר ההומניטרי ברצועה - התמונות, המספרים והקולות

ישראל החליטה אמש (שבת) לשנות את המדיניות ברצועת עזה ולהגביר משמעותית את הסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה. ההחלטה התקבלה על רקע משבר הומניטרי חמור בשטח רצועת עזה, שהוביל לצונאמי מדיני נגד ישראל, סיקור תקשורתי נרחב בעולם, ופגיעה קשה באזרחים עזתים רבים. בעקבות המשבר ההומניטרי והלחץ הבין-לאומי, יצרה ישראל היום מסדרונות הומניטריים, הגבירה את כניסת המשאיות לרצועה, הצניחה סיוע נוסף והכריזה על הפוגות הומניטריות.

המשבר ההומניטרי החמור, שמתבטא בצורה המובהקת ביותר ברעב שמורגש בקרב חלק מהאוכלוסייה העזתית, נובע (באופן לא מפתיע) ממחסור במזון שמגיע לתושבי עזה. לפי נתוני יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) במשרד הביטחון, לרצועת עזה נכנסו ב-5 החודשים האחרונים 18,602 טונות של מזון בממוצע לחודש - כשליש מהכמות שנדרשת לפי האו"ם לקיום הצרכים המינימליים של אוכלוסיית עזה, שעומדת על 62 אלף טונות (כ-500 משאיות). לטענת גורמים ביטחוניים ישראלים ששוחחו עם N12 המספר שבו נקב האו"ם מופרז. מאז שהוטל המצור בחודש מרץ, באף אחד מהחודשים לא נכנסה לעזה כמות הסיוע המינימלית שהגדיר האו"ם. 

באו"ם התריעו על הרעב בעזה במהלך המלחמה כולה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, ותיעודים שיוצאים מהרצועה ומפורסמים בכלי התקשורת בעולם כולו מציגים ילדים מורעבים והמונים שנואשים למזון. גם בקרן ההומניטרית לעזה (GHF), שנהנית מתמיכה ישראלית ואמריקנית ופועלת בשטח, מודים בפומבי שהמצב ההומניטרי ברצועה "חמור", ושיש "פלסטינים רעבים" ברצועה. 

בעוד שבישראל תחילה הדפו את הביקורת לגמרי, בימים האחרונים משתמשים במשרד הביטחון ובצה"ל במונחים מעורפלים יותר. גורמים ביטחוניים ישראלים ששוחחו עם N12 אמרו שבישראל "עושים הערכת מצב מתמשכת מול הארגונים ההומניטריים".

"יש אתגרי נגישות, אבל מורכב להגיד שיש מונח שנקרא רעב. יש אתגרים, אבל זו לא התמונה שמציירים, אין הרעבה", אמרו הגורמים. אותם הגורמים לא סיפקו תשובה ברורה לשאלת N12 אם יש אנשים רעבים בעזה בעקבות מחסור במזון, אך אמרו ש"התזמון של האירוע הזה הוא טקטיקת משא ומתן. מדובר בקמפיין מתוזמן של חמאס".

כמו כן, הגורמים הביטחוניים הבהירו שהמצב ההומניטרי בצפון הרצועה מורכב יותר מבדרומה, ולכן נעשו מאמצים לפתוח את מעבר זיקים לצפון הרצועה, לצד מעברים נוספים.

לפי מדד IPC שנועד לאמוד חוסר ביטחון תזונתי, והשימוש בו נעשה במדינות רבות בעולם, רובה המוחלט של אוכלוסיית עזה נמצאת במשבר תזונתי, ורובה נמצאת במצב חירום. לפי הערכת הארגון, אם המצב הנוכחי יימשך עד ספטמבר, 22% מאוכלוסיית עזה תעמוד בפני רעב של ממש, ו-76% ממנה תעמוד בפני מצב חירום תזונתי.

"המצב בעזה מתקרב במהירות לרעב המוני. נכון לרגע זה אנשים מתים מרעב, ואנחנו לא יכולים לעזור להם", אומר ל-N12 גורם הומניטרי, שבקיא היטב במצב ברצועה. "במקרה הטוב האנשים בעזה אוכלים ארוחה אחת ביום, וזו לא ארוחה מזינה. זה מצב קיצון", אומר הגורם.

גלעד גרוסמן, דובר הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ICRC) בישראל, מתאר ל-N12 את המראות מבית החולים של הארגון ברצועת עזה: "אנחנו רואים הרבה יותר תת-תזונה, ומקבלים הרבה יותר מטופלים במצב הזה. אני יכול להגיד שיש אנשים רעבים, אין ספק שיש מחסור באוכל. ממה שאני שומע מהרצועה - ההרגשה היא שהמצב כרגע הוא הכי חמור מאז תחילת המלחמה". גרוסמן והגורם ההומניטרי אומרים שניהם שהצוותים ההומניטריים עצמם מתקשים להשיג אוכל.

גם אולגה שרבקו, דוברת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מספקת עדות קשה למה שראתה במו עיניה ברצועת עזה, שבה הייתה עד לפני שבועיים. "ברחוב יש ערמות על גבי ערמות של פסולת, ובכל שעות היום אפשר לראות ילדים, נשים, גברים וזקנים מחטטים בהן בחיפוש אחר אוכל", אומרת שרבקו ל-N12, ומוסיפה: "אני לא מזהה את חברים שלי מרוב שהם רזים. ראיתי ילד בן 4 או 5 אוסף תפוזים רקובים וקליפות תפוזים ברחוב. אנשים רעבים ומשוטטים ברחובות בלי כלום לאכול. אני רואה את זה כל יום".

לרעב אבות רבים 

מקור המשבר ההומניטרי האחרון ברצועה הוא בתחילת חודש מרץ, אז החליטה ממשלת ישראל לסגור את המעברים ההומניטריים ולהטיל מצור מוחלט על עזה, בעקבות סירוב חמאס למתווה וויטקוף ולעסקה שהציעה ישראל לשחרור החטופים. בחודשיים שלפני המצור נכנסו כ-400 טונות מזון לרצועה, והמצב ההומניטרי היה במגמת שיפור.

במרץ ובאפריל לא נכנס כלל סיוע לרצועה, כך לפי נתוני מתפ"ש, ומאז מאי נכנסת כמות קטנה יחסית של סיוע, שמה שמגיע ממנה לאוכלוסייה לא מספיק לצרכיה. בסוף מאי החל לפעול, בתמיכה ישראלית ואמריקנית, המנגנון של GHF לחלוקת הסיוע, שנועד לנתק את חמאס מהסיוע ההומניטרי ולהחליש את משילותו. שר האוצר סמוטריץ' כינה את המנגנון החדש "נקודת מפנה במלחמה שתביא את הניצחון על חמאס".

תזכרו את התמונות האלו ואת היום הזה (התחלת חלוקת הסיוע בעזה באמצעות החברה האמריקאית ישירות ואזרחים ובאופן שלא מאפשר לחמאס להשתלט על הסיוע).
זו נקודת המפנה במלחמה שתביא בע"ה לניצחון ולהשמדת חמאס. מוטב מאוחר מלעולם לא. pic.twitter.com/drDJgiCI2b

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) May 27, 2025

אך במהרה עלו בעיות קשות במנגנון של החברה האמריקנית. ארגוני סיוע רבים סירבו לעבוד יחד עם הקרן וטענו שהיא פועלת באופן שנוגד את העקרונות ההומניטריים, ושהיא לא תוכל למלא את צורכי האוכלוסייה. ב-GHF הדפו את הביקורת באגרסיביות וטענו שהמנגנון החדש ישנה את כללי המשחק ברצועה.

לאחר חודשיים של פעילות, לא נראה שהקרן הביאה כל בשורה, נראה שיש לכישלון שלה לספק סיוע מקיף לאוכלוסייה מניות רבות באסון ההומניטרי בעזה, ומספר טענות קשות עלו נגדה:

1. הקרן מתפעלת 4 נקודות חלוקה בלבד ברצועה כולה, ולא כולן נפתחות בכל הימים. 4 נקודות סיוע לא יכולות לספק מענה ל-2.1 מיליון תושבי עזה, וגם לא קרוב לכך. המנגנון ההומניטרי בהובלת האו"ם תפעל מאות נקודות חלוקה.
2. מרכזי החלוקה מרוחקים ממרכזי האוכלוסייה ומכריחים את מבקשי הסיוע לצאת למסעות מסוכנים בנתיבים לא ברורים. לפי ניתוח הגרדיאן, כמעט 10 קילומטרים מפרידים בין העיר עזה למרכז החלוקה הקרוב אליה. לפי נתוני משרד הבריאות העזתי שעובד עם חמאס, יותר מאלף עזתים נהרגו בזמן שחיפשו אחר סיוע הומניטרי מאז חודש מאי, ובעוד שבישראל וב-GHF לא מאשרים את הנתון, אין מחלוקת על כך שפלסטינים נהרגים בניסיון לקבל סיוע, גם במרכזי החלוקה של GHF. חמאס עצמו עומד מאחורי חלק מהתקריות שבהן נהרגו פלסטינים, וחלק מהמקרים יוחסו לצה"ל.
3. בשל המרחק הרב בין מרכזי החלוקה לרוב האוכלוסייה העזתית, אוכלוסיות מוחלשות, כולל נשים, זקנים, חולים וילדים, לא יכולות לגשת ולקבל סיוע. בימים האחרונים בקרן ההומניטרית פתחו את אחד ממתקני החלוקה לנשים בלבד.
   
   
   
4. כמות המזון שמספקת הקרן לא תואמת את צורכי האוכלוסייה העזתית - עד כה חילקה הקרן לטענתה 94 מיליון ארוחות - בהתחשב באוכלוסיית עזה ובזמן הפעילות של הקרן, מדובר בפחות מארוחה אחת ביום לכל תושב עזתי. בימים האחרונים אומרים בקרן שהם "מעולם לא נועדו להאכיל את עזה לבדם", וקראו לארגונים נוספים לסייע במאמץ ההומניטרי.
5. לפי בדיקת הגרדיאן לפוסטים ברשתות החברתיות של GHF, שבהן מפרסמת הקרן את מועדי פתיחת מרכזי החלוקה וסגירתם - במהלך חודש יוני מרכזי החלוקה היו פתוחים בממוצע 11 דקות בלבד, מה שמקשה מאוד על העברת הסיוע להמונים ומוביל לכאוס. בנוסף, בעיתון הבריטי דווח שבחודש האחרון ההכרזה על פתיחת המרכזים הגיעה רק כמה דקות לפני פתיחתם בכל יום, מה שלא מאפשר התארגנות מראש של האוכלוסייה.
6. מנתונים שהתקבלו עולה שחבילת מזון טיפוסית מכילה קמח, עדשים, שמן, פול, גרגירי חומוס, מלח, פסטה, חלווה ושעועית במשקל כולל של 19.5 קילו. לפי הקרן, חבילה כזו אמורה להספיק ל-5.5 אנשים במשך 3.5 ימים (כ-57 ארוחות). מומחי תזונה טענו שחבילת המזון תוכל לספק מספיק קלוריות בשביל לשרוד, אך התבססות על דיאטה כזו במשך שבועות יכולה להוביל לסיכון מוגבר למחלות.

לצד הקרן ההומניטרית גם האו"ם חזר לפעול ברצועה לאחר סיום המצור המוחלט בחודש מאי, אך בהיקף קטן בהרבה משפעל בעבר. בקרן ההומניטרית ובישראל מטילים את האחריות על המשבר ההומניטרי על חמאס ועל האו"ם, שלפי הטענה מסרב לשתף פעולה עם ישראל ולהכניס יותר סיוע הומניטרי, ובמקום זאת מעלה דרישות להמשך שיתוף הפעולה. 

כשנשאלה על כך ישירות בשיחה עם N12, דוברת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים אולגה שרבקו לא הכחישה שנכנסות פחות משאיות הומניטריות של האו"ם ממה שישראל מאפשרת, אך אמרה שיש מכשולים אחרים בשטח שמונעים מהסיוע להיכנס. היא אישרה שהאו"ם דרש מישראל לפתור את המכשולים האלה כדי שיוכלו להמשיך לספק את הסיוע.

לדבריה, הדרכים המשובשות ברצועה מקשות מאוד על איסוף ואספקת הסיוע, וכך גם סביבת הלחימה הפעילה ברצועה, שמסכנת את הצוותים ההומניטריים. בצלב האדום תמכו בטענה זו, והבהירו שהמצב בשטח "לא מאפשר הכנסה בטוחה" של סיוע. כמו כן טוענת שרבקו שהצורך לאשר כל תנועה עם צה"ל מוביל לכך שאיסוף והעברת הסיוע לוקחים זמן רב, לעיתים יותר מ-40 שעות למשימה בודדת. 

בישראל הודפים את טענות האו"ם, וגורמים ביטחוניים ששוחחו עם N12 אמרו שהטענה שלפיה הדרכים לא עבירות לא מדויקת, ויש צירים מגוונים ו-4 מעברים דרכם ניתן להעביר ציוד. לגבי זמני ההמתנה הארוכים, הגורמים אומרים שישראל מאפשרת לשיירות לעבור "בכל יום ובכל שעה", אך מוסיפים ש"צריך לתאם איתנו מראש ולפעמים יש אילוצים מבצעיים - ואנחנו יודעים לספק אלטרנטיבות בעת הצורך". כמו כן, בישראל אפשרו להכניס עשרות משאיות ריקות לאורך המלחמה כדי להגדיל את הקיבולת של ארגוני הסיוע, ובמקביל ישראל סייעה בתיקון משאיות ובאספקת דלק.

נקודת המחלוקת המרכזית בין האו"ם לישראל היא אבטחת השיירות. באו"ם אומרים שחלק ניכר מהמשאיות לא מגיעות ליעדן בגלל ביזות. "ההמונים הרעבים פורקים את המשאיות בתוך דקות לפני שהן מגיעות ליעד. היו גם מקרים נפרדים שבהם הותקפנו או אוימנו על ידי חמושים", אומרת שרבקו. לנוכח המצב, באו"ם דורשים אבטחה של חמושים פלסטינים, גורמים ביטחוניים מבהירים שיתנגדו לכך מאחר שמדובר בכוחות שמזוהים עם חמאס, ואומרים שגם צה"ל לא יבצע את המשימה הזו.

כמו כן, בישראל ובקרן ההומניטרית התמקדו בסיוע ההומניטרי שנמצא בצד העזתי של מעבר כרם שלום, ושלא נאסף על ידי האו"ם. מנגד, באו"ם טענו שרק חצי מהבקשות שלו לאיסוף הסחורה נענו בחיוב, ושרבקו טענה שרוב המשימות לאיסוף הסיוע שובשו על ידי גורמים חיצוניים. יתר על כן, לפי צה"ל מדובר בפחות מאלף משאיות - כמות זניחה יחסית לעומת היקפו של המשבר ההומניטרי ברצועה.

גם במקרה הזה בישראל סותרים את דברי האו"ם. "עניין איסוף הסיוע מהצד העזתי של המעברים יוצר צוואר בקבוק. זה שיש שם מאות משאיות שמחכות זה בעיה, והיא באחריות האו"ם וארגוני הסיוע. בחודש האחרון קצב איסוף הסיוע של האו"ם ירד משמעותית, אבל בשבוע האחרון ואחרי שהפעלנו לחץ, הם סוף סוף אספו 600 משאיות. זה מראה שאם הם רוצים - הם יכולים", אמרו גורמי ביטחון.

גורם נוסף שמחמיר את המשבר ההומניטרי בעזה הוא הצפיפות האדירה של האוכלוסייה. גם במצב רגיל רצועת עזה היא מקום צפוף מאוד, אך נכון להיום כל אוכלוסיית עזה מרוכזת ב-25% משטח הרצועה לפי גורמים ישראליים, ובכ-13% לפי האו"ם. 

גורמי ביטחון ישראלים מבהירים שכבר לפני כשבועיים, בעקבות לחץ בין-לאומי ובאישור הקבינט, אושרה הכנסת משאיות מהנתיב הירדני והמצרי דרך המעברים ואל תוך הרצועה. בנוסף, אומרים הגורמים שישראל אפשרה "הכנסת דלקים מדודה למרכזים ההומניטריים ולבתי החולים, פתיחה מחודשת של מעבר זיקים, וננקטו צעדים נוספים".

מחירי המזון בשווקים מזנקים

במקביל לכמות הפוחתת של מזון שנכנס לרצועת עזה באמצעות סיוע הומניטרי, מנתוני מתפ"ש עולה כי ישראל הפסיקה גם את הכניסה של אספקה מסחרית לרצועה בחודשים האחרונים. המחסור החמור במזון ובמוצרים בסיסיים הוביל לזינוק אדיר במחירים בשווקים ברצועת עזה, והפך את אותם מוצרים לכמעט בלתי מושגים לרוב האוכלוסייה העזתית.

לפי נתוני תוכנית המזון העולמית של האו"ם, מחירי המזון ברצועה היו גבוהים בסוף יוני במאות אחוזים לעומת מצבם לפני המלחמה. קילו אורז, שבישראל עולה כ-10 שקלים, עולה ברצועה 30 שקלים. קילו קמח שעולה בישראל כ-4 שקלים, עולה ברצועה 35 שקלים. וכך גם שורה ארוכה של מוצרי מזון בסיסיים. 

"המחירים תמיד נעים לפי הזמינות של האספקה", מסביר ל-N12 ייני שפיצר, מרצה במחלקה הכלכלית ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית. "הם התחילו לעלות כשהתחילה המתקפה הקרקעית בסוף 2023 - ככל שהלחימה יותר עצימה ויש פחות זמינות של אספקה, כך עולה רמת המחירים". לפי שפיצר, הנתונים של תוכנית המזון העולמית של האו"ם אמינים ומשקפים את סדרי הגודל של המחירים ברצועה.

שפיצר אומר שבשבועות האחרונים המחירים הרקיעו שחקים עוד יותר, ומשקפים מצב שבו "אנשים עדיין נואשים לקמח אחרי קבלת הסיוע ההומניטרי, ואם יש להם קמח הם לא מוכנים למכור אותו גם בעבור סכומים אסטרונומיים".

"הסיוע ההומניטרי לבדו לא יכול לספק את כל צורכי אוכלוסיית עזה. יש את הצד של אספקה מסחרית, שחייבים לאפשר לה להיכנס לרצועה", אומר גורם הומניטרי שבקיא בנעשה ברצועה, ושרבקו מוסיפה: "תמיד אמרנו שאנחנו לא יכולים להיות השחקנים היחידים בעזה. הסיוע הומניטרי מיועד לאנשים שלא יכולים להאכיל את עצמם".

"המצב בשוק צריך להדליק את כל פעמוני האזעקה. המחיר הוא אינדיקטור אמיתי למצוקה, ומעיד על מחסור בשטח", מסכם שפיצר.

זה לא רק המזון

הרעב ברצועת עזה הוא הסמל המובהק, החמור והבולט ביותר של המשבר ההומניטרי ברצועה, אך גורמי הסיוע מבהירים שהצרכים של תושבי עזה לא מסתפקים רק באוכל. בחודשים האחרונים כמות זעומה יחסית של סיוע מכל הסוגים נכנסה לרצועה - מציוד לתחזוק האוהלים בהם מתגוררים העזתים ועד ציוד רפואי לבתי החולים שברצועה.

"כמות הסיוע שנכנסת דרכנו לרצועת עזה היא אפסית, פחות מזרזיף. יש רעב בעזה", מסכמת שרבקו.

_OBJ