הספורט הישראלי מושבת מזה כשבועיים בשל מבצע שאגת הארי. עדיין לא ברור מתי הוא יחודש בהתחשב בהנחיות פיקוד העורף, ועדיין לא ברור איך וכיצד תסתיים העונה. בכל מקרה, הבחירה בדרך הפעולה הנכונה למצב הנוכחי צריכה לקחת בחשבון שתי הנחות פעולה.
הראשונה - האירוע לא הסתיים ולא ידוע מתי יסתיים. השנייה - בכל החלטה יהיו נפגעים, והעונה תסומן תחת כוכבית מוצדקת וגדולה.
ישראל של השנים האחרונות היא ממלכת הוודאות ואי הוודאות. אי הוודאות ברורה. הכל יכול לקרות בכל זמן. האירוע הנוכחי אינו הפתעה אלא סטטיסטיקה. מצד שני - הוודאות ברורה. ברור שמשהו יקרה.
הראשונה - האירוע לא הסתיים ולא ידוע מתי יסתיים. השנייה - בכל החלטה יהיו נפגעים, והעונה תסומן תחת כוכבית מוצדקת וגדולה.
ישראל של השנים האחרונות היא ממלכת הוודאות ואי הוודאות. אי הוודאות ברורה. הכל יכול לקרות בכל זמן. האירוע הנוכחי אינו הפתעה אלא סטטיסטיקה. מצד שני - הוודאות ברורה. ברור שמשהו יקרה.
כאן, צריך להגיד את האמת, נראה שהיכולת לקבל החלטות קשות על הספורט, על האנשים ועל המערכת הכלכלית בה הוא פועל לא שם. כל אלה לא הגיעו מוכנים לאירוע. קבוצות רבות מתכננות ובונות תקציב שלא ערוך לאירועים כאלה והכל יקר, אובדן ההכנסות, העברת הזרים לחו״ל, מעבר בין ערים ועוד ועוד.
היערכות טובה יותר הייתה עם פתרונות ברורים יותר כתכניות מגירה, מה התקנון אומר, מי מקבלי ההחלטות ומה האפשרויות של קופות החירום לבצע תמיכה. מאחר וכל אלה לא קיימים כרגע בצורה מיטבית, יש דרך פעולה אחת - גיוס כמה שיותר בעלי מועדונים לצוותי ההחלטות. לא כי אין להם אינטרסים, כי יש להם, ולא כי יש להם ידע שאין לאחרים.
בעלי המועדונים צריכים להיות חתומים על הבחירות כדי לא לקבל אחר כך ציוצים של עיניים בטוויטר, הדלפות, ראיונות, התקפות על הדרך בה ההחלטה התקבלה וטיבה. זהו הזמן לאחדות. לא משנה מה ההחלטה, היא צריכה להתקבל בצורה רחבה.
לדרך בה הליגות יסתיימו יש משמעות עצומה על המשך הדרך. מחלוקת התארים וההעפלה לאירופה דרך היורדות בכדורגל ובכדורסל והנזקים הכלכליים שיהיו לכולם. ההשפעה של שאגת הארי תחרוג מההשפעה של עם כלביא, אלא כזאת שתשפיע עלינו כציבור האוהדים גם בשנה הבאה. בזמן כזה, אין אפשרות שלא לחתור להסכמות ולהפסיק את האמירות החד משמעיות שיוצרות אצל חלק מהקבוצות תסכול. תסכול שעוד עלול לצאת החוצה.
היערכות טובה יותר הייתה עם פתרונות ברורים יותר כתכניות מגירה, מה התקנון אומר, מי מקבלי ההחלטות ומה האפשרויות של קופות החירום לבצע תמיכה. מאחר וכל אלה לא קיימים כרגע בצורה מיטבית, יש דרך פעולה אחת - גיוס כמה שיותר בעלי מועדונים לצוותי ההחלטות. לא כי אין להם אינטרסים, כי יש להם, ולא כי יש להם ידע שאין לאחרים.
בעלי המועדונים צריכים להיות חתומים על הבחירות כדי לא לקבל אחר כך ציוצים של עיניים בטוויטר, הדלפות, ראיונות, התקפות על הדרך בה ההחלטה התקבלה וטיבה. זהו הזמן לאחדות. לא משנה מה ההחלטה, היא צריכה להתקבל בצורה רחבה.
לדרך בה הליגות יסתיימו יש משמעות עצומה על המשך הדרך. מחלוקת התארים וההעפלה לאירופה דרך היורדות בכדורגל ובכדורסל והנזקים הכלכליים שיהיו לכולם. ההשפעה של שאגת הארי תחרוג מההשפעה של עם כלביא, אלא כזאת שתשפיע עלינו כציבור האוהדים גם בשנה הבאה. בזמן כזה, אין אפשרות שלא לחתור להסכמות ולהפסיק את האמירות החד משמעיות שיוצרות אצל חלק מהקבוצות תסכול. תסכול שעוד עלול לצאת החוצה.
