מהתחתית לפסגה. יונתן טרוק, כיום בן 18, ידע מגיל קטן בדיוק, אבל בדיוק, מה הוא רוצה לעשות. מגיל 6 הוא חי ונושם ספורט מוטורי, בעקבות אביו - אלוף ישראל באופנועים, שהיה זה שחשף אותו לעולם המרוצים. מהר מאוד יונתן מצא את עצמו על המסלול – מתאהב בריח הדלק, בחריקות הגלגלים ובתחושת המהירות. אלא שהכל נעצר ברגע אחד, כשבאימון שגרתי הוא שבר את הרגל - ואז קיבל אבחנה רפואית מפתיעה ששינתה את חייו.
"ב-28 במאי 2023, בשעה 21:00 ו-16 שניות, שברתי את הרגל באימון באיגרוף תאילנדי", הוא אומר בדייקנות מצמררת. "אני לא יכול ולא אשכח לעולם את השעה המדויקת. אני גם לא יכול לשכוח את זה שממש שמעתי את השבר קורה. זה קרה בערך באמצע עונת הקארטינג ובאותו זמן הובלתי את האליפות. כשהרופאים אישרו שזה שבר הפסקתי להקשיב ורק חשבתי על החצי עונה הזאת שהלכה לפח".
"עשו לי צילום", ממשיך טרוק. "ואז הגיעו החדשות האמתיות – בצילום גילו גידול. בהתחלה חשבו שזה לא סרטני, אבל אחרי הביופסיה הבינו שזה סרטן. חשבתי שאולי לא שמעתי טוב. זה היה שוק מוחלט. שאלתי שוב כדי להיות בטוח. רק אחרי שהתחילו הטיפולים, זה באמת חלחל. יש לי בעיה להראות חולשה והסבל הכי גדול בשבילי היה העובדה שאני כל הזמן צריך עזרה".
בכנות לא אופיינית לגילו, מספר טרוק על המחשבות הקשות באותם ימים: "הדבר הראשון שעלה לי לראש היה המוות. ברגע שהודיעו לי שזה סרטני, אני זוכר שהסתכלתי על הדף עם האבחון – מיד חשבתי אולי אני לא אעבור את זה. אולי אני צריך לחשוב מה אני עושה עם הזמן שנשאר לי. אבל אני חושב שלכל אחד שנכנס למצב הזה אין ברירה אלא להילחם".
הטיפולים היו קשים. יונתן עבר ניתוחים ברגל ובריאות, שכב מחובר למכשירים, וסבל מכאבים קשים: "אחרי אחד הניתוחים, בשתיים-שלוש בלילה, הרגשתי שאני לא מצליח לנשום. כאב שלא חוויתי בחיים. חשבתי לוותר, אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להמשיך בחיים – אבל אז שמעתי קול בראש שאמר לי: 'למה שתוותר? אתה רוצה להיות אלוף הארץ. שום דבר לא יעצור אותך'".
"האמונה הזו – לצד התמיכה מההורים ומהעמותה "גדולים מהחיים" – היא שדחפה אותי קדימה. בן שירות מהעמותה היה איתי כל הזמן. הוא עזר לי להרגיש כמו בנאדם רגיל, אפילו כשהחברים התרחקו. זה עשה הבדל עצום".
אחרי 9 חודשים של כימותרפיה ו-6 חודשים של טיפולים ביולוגיים, יונתן קיבל את הבשורה המיוחלת: הוא נקי. "שנה ושלושה חודשים לא ישבתי בקארטינג, וכשחזרתי – הרגשתי שאני עף באוויר". מאז, הסיפור שלו הוא פשוט בלתי נתפס: כבר במרוץ הראשון חזר לפודיום, ומאז ניצח, הוביל, ובתחילת 2025 – חזר להוביל את אליפות ישראל מול 50 נהגים. עכשיו הוא עומד להתחרות גם באירופה, ואז באליפות העולם.
"זה מרגש מאוד. זה הצ'אנס שחיכיתי לו המון זמן", אומר יונתן. "העולם הזה יקר, קשה, דורש משאבים, אבל יש לי מטרה. אני חולם להיות נהג מרוצים. לא האמנתי שאחרי שרציתי לסיים את החיים – אני אתחרה באליפות העולם".
יונתן לא שוכח מאיפה בא, ומי עוד צועד בדרך הזו: "על חליפת המירוצים שלי יש סרט סגול שמייצג את החולים וצהוב שמייצג את החטופים. קיבלתי תגובות מחולים שאמרו שנתתי להם תקווה". ולמי ששואל אם אפשר לנצח את הסרטן ולחזור לשיא? יונתן עונה בעצם חייו: "אני גאה לייצג את הקהילה החולה. אני רוצה להראות לנוער הזה שהכל אפשרי. גם כשאתה עובר גיהנום – אתה יכול לחזור, להצליח, ולהיות הכי טוב".
אפרת ליכטמן, מנכ"לית "גדולים מהחיים": "יונתן הוא דוגמה מרגשת לכוח רצון, חלומות גדולים ותמיכה נכונה בזמן הנכון. בגיל שבו בני נוער בונים את הזהות שלהם, המחלה עלולה לנתק אותם מהמסלול החברתי ומהחלומות שהם בדרך להגשים. כשפגשנו את יונתן ראינו אותו עובר מסע. משיא של קריירה ספורטיבית, לתוך עולם של טיפולים מסוגים שונים. זה לא מובן מאליו לראות נער בגילו מצליח לשמור על האש הפנימית ולהאמין שאפשר להמשיך קדימה ולא לוותר על שום שאיפה או חלום. צוות גדולים מהחיים היה שם, כדי להזכיר לו שהוא לא לבד - ושמסלול הקארטינג מחכה רק לו וכל חלום בדרך להגשמה".