בשקט בשקט, שקט שאולי לא מתאים למי שממש עוד מעט ירעיד את המיקרופון כשישדר עוד שער ועוד דרמה, פילס אור סוכריאנו את דרכו לתואר אחד משדרני העתיד של ישראל. אחרי שכבר היה שם בגמר מונדיאל הנשים, דרך חצי גמר יורו הצעירות של ישראל, כולל לא מעט משחקי ליגה וענפים שונים, הוא מגיע הערב (ראשון) לאחד השידורים הגדולים בחייו - גמר יורו הנשים (ספורט 1, 19:00) בין אנגליה לספרד. בריאיון ראשון בקריירה, הוא מספר על הדרך שעשה משידור פיפ"א לחבר בטלפון - ועד המעמד המרגש.
"אין הבדל בעוצמות, בדציבלים ובאיכות השידור בין כדורגל גברים לנשים", פותח סוכריאנו. "אין דבר כזה לשדר ספורט נשים וגברים אחרת. בשלב הבתים של יורו הנשים כמעט כל המשחקים סולד אאוט. אנגליה עלתה לגמר – כוכב נבחרת אנגליה בגברים צייץ על זה. זה מביא יותר ויותר רייטינג. נכון, ההבדלים הפיזיולוגיים קיימים, אבל דרמות ומשחקים אדירים יש. מי שלא צופה מפסיד".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בוא נחזור אחורה, לאיך בכלל התחלת להיות שדר. זה היה החלום שלך?
"בגיל 5 אבא שלי כבר התחיל לקחת אותי למשחקים של הפועל פתח תקווה באצטדיון האורווה ושם קיבלתי את האהבה לשירים ושערים. הבנתי שאני רוצה לעשות את זה גם.כשהייתי קטן, לפני הטלפון הניידים, הייתי מתקשר לחבר בטלפון הקווי והיינו משדרים משחקים בפיפ"א. היינו עושים את זה במשך שעות כל יום. היום הוא מדי פעם אומר לי – אני לא מאמין שמזה התחלת ותראה לאן הגעת".
איך קיבלת את ההזדמנות לעשות את זה במקום כל כך גדול כמו ספורט1?
"אני בערוץ כ-10 שנים, מגיל 22, במשך 4 שנים הייתי במשרה חלקית בתפקידים הכי קטנים, אבל תמיד כיוונתי למעלה. כשהרגשתי מוכן, החלטתי שאני רוצה לעשות טסט שדר כדי להתקדם, מה שכל שדר עושה. נתנו לי את ההזדמנות. אני רוצה להודות לכל הנהלת הערוץ שנתנה לי את האמונה ואת התמיכה".
בטח יהיו הרבה צעירים שיקראו את הכתבה הזאת וזה גם החלום שלהם. איך תמליץ להם להתחיל?
"לכל ילד שזה החלום שלו אני מזמין אותו לפנות אליי ואני תמיד נותן את הטיפ הראשוני – להתחיל בבמות קטנות. ככה אני עשיתי. כל אחד יכול לקחת את הטלפון, לעשות פייסבוק לייב, ותוך כדי משחק פיפ"א לשדר ואז לראות את זה ולראות איפה אפשר להשתפר. אחר כך אפשר להציע את עצמך למקומות שכבר משדרים ונותנים הזדמנות. אחרי שהשתפשפת אפדר לבקש הזדמנות במקום יותר גדול".
כשדר צעיר, הוותיקים מסתכלים עליך בעין עקומה? בכל זאת, בסופו של דבר אתה רוצה להחליף אותם.
"אף פעם לא מסתכלים בעין עקומה ואפילו יותר מזה – יש לי הרבה מאוד שיחות במסדרונות, הכוונות, טיפים, חיוכים ותמיכה, הכל מהוותיקים. מוטי חביב, דני דבורין, הגדולים ביותר, הם השראה עבורי. גם אגדות כמו רמי ויץ ויורם ארבל תמיד תומכים בי".
אתה אדם שונה מול המקרופון ובחיים האמיתיים?
"לגמרי שונה. המיקרופון אצלי מוציא צדדים שלא יוצאים בדרך כלל בחיים האמיתיים אני חושב שניכרת אצלי ביישנות. הרבה פעמים אני משמיע לאנשים שידור שלי והם שואלים 'מה, זה אתה?'. זה מוציא צדדים חיוביים. על המיקרופון יש יותר ביטחון מאשר בפוזיציה אחרת בחיים".
עבדת עם הרבה אנשים, מי החבר הכי טוב שלך מהעולם הזה?
"אחד החברים הכי טובים שלי כבר לא נמצא איתנו לצערי, סלבה ברזילאי. הקיץ זה יהיה 4 שנים בלעדיו. כל שיחה אתו הרגשתי בעננים. אני מרגיש פספוס ענק שלא יצא לי לשדר אתו. במגוון תפקידים אחרים עבדתי אתו. היה לי אתו קשר מיוחד מאוד. מדי פעם אני מסתכל על התכתבויות אתו ונזכר בצניעות, בחוש ההומור המדהים שלו, החדות, האהבה לכדורגל ולמוזיקה. הזמן עובר אבל הגעגוע והאהבה אליו לא אובדים".
מה המשחק שהוא החלום שלך לשדר?
"אליפות של הפועל פתח תקוה, כשניר לוין לצדי בפרשנות, זו תהיה סגירת מעגל מטורפת".