איראן ממשיכה להגדיל בקצב מסחרר את מאגרי החומר הגרעיני שלה, ואתמול (רביעי) פורסמה גם אזהרה חריגה לגבי התקדמותה. במקביל, שר החוץ גדעון סער התראיין לאתר "פוליטיקו", והבהיר כי תקיפה על מתקני הגרעין באיראן אפשרית.
דוח של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית קבע כי איראן הגדילה מאוד את מאגר האורניום המועשר שלה לרמה של 60%. לפי "וול סטריט ג'ורנל", מדובר בכמות המספיקה לשש פצצות גרעיניות. ביחס לדוח הרבעוני הקודם, שפורסם ב-19 בפברואר, איראן הגדילה את מאגר האורניום שלה לרמה של 60% ביותר מ-92 ק"ג. בעוד שאז עמד מאגר האורניום המועשר של איראן לרמה זו על משקל של 182 ק"ג, היום הוא עומד על יותר מ-274 ק"ג. המשמעות היא שבפרק זמן של שלושה חודשים הגדילה איראן את מאגר האורניום הקריטי ביותר בשיעור של 50%.
לצד זאת, איראן צמצמה את מאגר האורניום המועשר שלה לרמה של 20%, הנחשבת אף היא "רמה צבאית". היום עומד מאגר זה על 606.8 ק"ג, לעומת 839 ק"ג לפני כמה חודשים. בסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית מבהירים כי לפיתוח פצצה גרעינית אחת, באופן תאורטי, דרושה כמות של 42 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 60% או 125 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 20%.
עוד הוסיפו היום בסבא"א כי איראן היא המדינה היחידה בעולם שאינה גרעינית - שמעשירה אורניום לרמה כזו ובהיקף כזו, והדגישו את הדאגה הגדולה מהמשך התהליך הגרעיני שלה. יו"ר סבא"א רפאל גרוסי הדגיש כי קיימות בעיות רבות בפיקוח על תוכנית הגרעין של איראן במצבה הנוכחי, ושאלות רבות נותרו בלתי פתורות.
שר החוץ גדעון סער אמר בראיון ל"פוליטיקו" כי איראן העשירה אורניום בכמות המאפשרת לה כבר לפתח כמה פצצות, וכעת היא בוחנת דרכים להפוך את האורניום המועשר שלה לנשק. לדבריו, ישראל מעוניינת בפתרון דיפלומטי, אך סיכויי ההצלחה לכך אינם גבוהים, וייתכן שיהיה צורך באופציה צבאית כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני.
הזינוק של איראן בהעשרת האורניום מגיע על רקע תקופה מתוחה בין איראן למערב, ובשעה שלא ברור אם צפוי בקרוב משא ומתן מדיני בין טהראן ווושינגטון. אתמול אמר שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י כי טהראן לא תסכים לנהל משא ומתן "תחת איומים", ושלל אפשרות של משא ומתן ישיר בין המדינות כל עוד מופעלת נגד איראן מדיניות ה"מקסימום לחץ". השבוע הוסיף משרד האוצר האמריקני שורה של סנקציות נוספות נגד איראן, בעיקר בתחום יצוא הנפט. אתמול הטיל ממשל טראמפ סנקציות על שש ישויות בסין ובהונג קונג הקשורות לתעשיית הכטב"מים והטילים הבליסטיים של איראן.
אתמול דווח בטלגרף הבריטי כי באיראן קיימת דאגה גדולה וכוננות גבוהה במיוחד מאפשרות של תקיפה מיידית של ישראל, ואולי גם של ארה"ב, נגד מתקני הגרעין. מקורות שונים, כולל גורמים בכירים בממשלה האיראנית, ציינו כי איראן עיבתה מאוד את מערכי ההגנה שלה סמוך למתקני הגרעין, כולל מתקנים לא מוכרים, וגם סמוך לאתרי הטילים של איראן.
שלושת המרכיבים ההכרחיים לפיתוח נשק גרעיני יעיל ואקטיבי בידי איראן
- חומר בקיע ברמה וכמות מספקות (אורניום מועשר): לפי אחת מההערכות, הרפובליקה האיסלאמית רחוקה ימים בודדים מהשגת היעד - אם וכאשר המנהיג העליון עלי ח'אמנאי יקבל החלטה מפורשת. היכן איראן עומדת? קרובה מאוד להשגת היכולת, בהינתן החלטה ברורה.
- אמצעי לנשיאת הפצצה: מה שיכול לשאת פצצה גרעינית הוא טיל בליסטי או מטוס. "אנו יודעים שלאיראן יש היכולת לשגר לוויינים לחלל, ונשיאה של לוויין או פצצה – רכיב רגיש בעל אלקטרוניקה מסובכת – דומה מהבחינה הזאת", אמר האלוף (במיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), לשעבר ראש אמ"ן. "כיום אין לאיראן מטוס שיוכל להטיל פצצה, אולם אם אכן תצא לפועל עסקת מטוסי הקרב הרוסיים SU-35 בתמורה לסיוע האיראני במלחמה של רוסיה באוקראינה, אז תהיה לאיראנים גם היכולת הזאת". היכן איראן עומדת? יש לה את היכולת.
- מתקן נפץ – הרכיב המסובך ביותר בתוכנית הנשק מבחינת האיראנים. מדובר במתקן מיוחד שיוכל להביא לידי פיצוץ מדויק של החומר הבקיע ולגרום פיצוץ גרעיני עז. היכן איראן עומדת? אין לה את היכולת הזו. בתרחיש הגרוע - איראן תוכל לפתח מתקן כזה בתוך כמה חודשים.