בשנת 2021 פק גויס לצבא, ומאז הוא לא ראה את הוריו. כשעזב, אמר לו אביו "חזור בשלום", אולם הוא לא שמע ממנו דבר. לפני כמה חודשים, הוא נשלח ברכבת לרוסיה - ומשם לחזית המלחמה במחוז קורסק נגד צבא אוקראינה. הוא נפצע קשה ונפל בשבי, והפך להיות אחד משני החיילים הצפון קוריאנים היחידים שנתפסו בשבי - וכעת הם מגלים דברים בלתי נתפסים על גיוסם, שירותם, והקרבות הקשים במלחמה.
כ-12 אלף חיילים מובחרים מקוריאה הצפונית נשלחו לפני כמה חודשים לרוסיה, עברו מחנות אימונים מזורזים - ונשלחו לקרבות במחוז קורסק, המחוז הרוסי צמוד הגבול עם אוקראינה שמאות קמ"ר נכבשו על ידי הצבא האוקראיני בפלישה בחודש אוגוסט. מאז, זלנסקי הודיע שכ-4,000 חיילים צפון קוריאנים נפצעו, מתוכם כ-300 נהרגו.
פק (21) ורי (26) הם שני החיילים הצפון קוריאנים היחידים שנלחמו בשורות צבא רוסיה ונפלו בשבי בחיים לידי צבא אוקראינה. בשיחה עם הוול סטריט ג'ורנל הם מסבירים כי יש סיבה טובה מאוד לכך שחיילים אחרים לא נפלו גם הם בשבי. לדבריהם, הם הונחו במפורש שלא ליפול בשבי, אפילו במחיר של מוות. לכן, חיילים צפון קוריאנים רבים שנפצעים בשדה הקרב מעדיפים בכוחותיהם האחרונים להתאבד, לעתים בירי מנשק ולעתים בפיצוץ רימון יד.
החיילים השבויים, שמטופלים במרכז רפואי בקייב ומשתפים פעולה בחקירותיהם, שפכו אור על חייהם במדינה המסוגרת של קוריאה הצפונית, על גיוסם לצבא ועל שירותם - עד הלחימה ברוסיה, ללא שום ניסיון צבאי וקרבי קודם. לדבריהם, המשטרה הצבאית של קוריאה הצפונית ליוותה אותם בכל המסע לעבר הקרב, וגם במחנות האימונים ברוסיה המשיכה להנחיל להם מסרי תעמולה בשירות המנהיג העליון קים.
פק ורי בפוסט שפרסם נשיא אוקראינה זלנסקי
Communication between captured North Korean soldiers and SSU investigators continues.
— Volodymyr Zelenskyy / Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) January 20, 2025
Intelligence data on the movement of such troops to Russian territory, their training and complete information isolation have been confirmed by the prisoners.
All the facts about North… pic.twitter.com/E2wiFlPBiw
זה נמשך גם לתוך שדה הקרב, וגם תחת אש אוקראינית כבדה המפקדים הבכירים שלהם הקפידו להעביר להם את מסרי התעמולה, והקריאו להם מכתבים ונאומים של קים ג'ונג און. בחלק מהפעמים הם נדרשו לשכתב בכתב ידם מסרים של קים ג'ונג און, ולשאת אותם עימם במדי הקרב.
החיילים הצפון קוריאנים נשלחו לשדה הקרב במשאיות צבאיות, ללא תמיכה מספקת. רבים מהחיילים סבלו מהיעדר כושר וניסיון קרבי לגמרי, וגם במהלך הלחימה הם כמעט שלא זכו לסיוע ותמיכה בארטילריה. בשל כך, רבים מהם נפגעו בקרבות. השבוי פק עדיין מרותק בעיקר למיטה, ופצוע בשתי רגליו. רי סובל מפציעה קשה בזרועו ומתקשה לדבר מכיוון שהכדור שפגע חדר גם ללסת שלו.
פק סיפר שהצבתו ברוסיה התרחשה במפתיע, בלי שום הכנה מקדימה. הוא סיפר כי אומן וחונך למלא כל הוראה שיקבל, לאחר שהתגייס בגיל 17 לכוחות המיוחדים של יחידת הסיירת הכללית, שהייעוד המקורי שלה הוא לבצע פשיטות ופעולות חבלה בעומק השטח של קוריאה הדרומית. הוא סיפר שאביו הוא רופא ואימו היא אשת מכירות, ובבית הספר למד אנגלית ושיחק בקבוצת הכדורגל המקומית. הוא אמר שהמורים בבית הספר לימדו אותם שרוסיה היא בעלת ברית של קוריאה הצפונית.
הוא סיפר שהוא וחבריו לכיתה השתמשו בסמארטפונים, וכך יכלו לשוחח אחד עם השני או עם ההורים ובני המשפחה, אך מדובר במכשירים שהיו מחוברים רק לרשת האינטראנט (רשת תקשורת פנימית) של קוריאה הצפונית, שנתונה לצנזורה ופיקוח מחמירים. הוא סיפר כי לאורך שנים רצה מאוד לטייל ברחבי העולם, אבל ידע היטב שזו לא אופציה.
חיילים צפון קוריאנים מוצבים במחוז קורסק ברוסיה
⚡️Reported as North Korean soldiers in the Kursk region pic.twitter.com/JAR2AS08h1
— MilitaryNewsUA (@front_ukrainian) November 5, 2024
עוד הוא אמר כי כשהגיע לרוסיה הוא קיבל מדים וציוד של הצבא הרוסי, והונפקה לו תעודת זהות רוסית - שלא יכול היה לקרוא בה את שמו. "לא ידעתי שאני הולך לרוסיה, הבנתי את זה רק כשהגעתי", אמר. הוא קיבל גם אפוד ושכפ"ץ ורובה סער - והחל באימונים. הוא סיפר שהאימונים היו דומים במידה רבה לאלו שהיו להם בקוריאה הצפונית, אך סיפר על הבדל אחד מרכזי: רחפנים וכטב"מים. המדריכים הרוסים, באמצעות מתורגמנים, סיפרו להם לראשונה כיצד "מכונת ההרג" הזאת עובדת.
רי הוא צלף בכוחות המיוחדים של צבא קוריאה הצפונית, ונהג לאייר בזמנו הפנוי. גם הוא סיפר שהוא חלם לטייל בעולם, ואמר כי עיקר המוטיבציה שלו לצאת להילחם הייתה לאחר שסיפרו לו שחיילים דרום קוריאנים נלחמים עם צבא אוקראינה. בחודש אוקטובר הוא עלה על ספינה רוסית - לעבר נמל ולדיוודסטוק, וקיווה להשיג "ניסיון קרבי אמיתי".
"נלחמתי כאילו רוסיה הייתה המולדת שלי", אמר. "אני לא יודע למה, אבל לא היה שום פחד". הוא איבד את הכרתו בשדה הקרב לפני שיכול היה לקבל החלטה אם להתאבד, ונמצא רק כמה ימים לאחר מכן על ידי חיילי האויב. הוא סיפר שכל אנשי היחידה שלו נהרגו או נסוגו, והנפילה שלו בשבי, ב-9 בינואר, התרחשה רק שבוע לאחר שהוצב לראשונה בשדה הקרב.