העצרת הכללית של האו"ם אישרה אתמול (שני) הצעת החלטה של אוקראינה לציון שלוש שנים לתחילת המלחמה, המגנה את הפלישה הרוסית וקוראת לנסיגה מכל השטחים שנכבשו. בצעד יוצא דופן ולראשונה מתחילת המלחמה - ארה"ב של ממשל טראמפ ומדינת ישראל הצביעו נגד ההצעה האוקראינית ולמעשה בעד הצד של רוסיה.
הצעת ההחלטה שהגישה אוקראינה קראה להכרה בריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית, ולנסיגה רוסית מכל השטחים שנכבשו מתחילת המלחמה לפני שלוש שנים, המהווים יותר מ-15% משטחה ערב תחילת המלחמה. ארה"ב הגישה הצעה משלה - שהציגה גישה מרוככת יותר, ועיקרה קריאה לסיומה המהיר של המלחמה. בהודעה של ארה"ב נמנעו במכוון מלכנות את רוסיה כצד "התוקפן".
כבר בסוף השבוע דיווחו כלי תקשורת בארה"ב על לחץ כבד שממשל טראמפ מפעיל על אוקראינה למשוך את הצעת ההחלטה שלה, על רקע הלחץ בוושינגטון לסיום המלחמה, במה שנראה שרחוק מאוד מהדרישות של קייב לתרחיש כזה. עד כניסת ממשל טראמפ לתפקידו לפני חודש, גיבתה ארה"ב באופן מלא את אוקראינה ולא היססה לצאת באופן רשמי ופומבי נגד רוסיה של פוטין.
מאז תחילת כהונתו - טראמפ מגלה קו פייסני מאוד כלפי פוטין, וקו תקיף וקשוח מאוד כלפי זלנסקי ואוקראינה, והוא אף כינה את הנשיא האוקראיני "דיקטטור". גם אתמול, במהלך פגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בבית הלבן, הדגיש טראמפ את הדחיפות מבחינתו לסיים בהקדם, בתוך שבועות בודדים, את המלחמה באוקראינה.
באופן חריג ויוצא דופן, גם מדינת ישראל הצביעה נגד הצעת ההחלטה של אוקראינה. בלשכתו של שגריר ישראל באו"ם דני דנון סירבו להסביר את ההחלטה, וממשרד החוץ מסרו בתגובה: "ישראל סבורה כי חשוב לתמוך במאמץ האמריקני שנועד להביא להתקדמות בניסיונות להגיע לסיום המלחמה ופתרון הסכסוך בדרכי שלום". מטעמו של שר החוץ גדעון סער נמסר כי הוא קיבל את ההחלטה בנושא.
בסך הכול, 18 מדינות הצביעו נגד ההצעה האוקראינית, 65 נמנעו ו-93 תמכו. למעט ישראל, ארה"ב ורוסיה התנגדו גם: קוריאה הצפונית, בלארוס, בורקינה פאסו, בורונדי, הרפובליקה של מרכז אפריקה, גיניאה המשוונית, אריתראה, מאלי, איי מרשל, ניקרגואה, ניז'ר וסודאן.
ניתן אולי להסביר את העובדה שישראל הצביעה נגד ברצונה להיצמד לבעלת בריתה הגדולה ארה"ב, אך לשם השוואה גם ארגנטינה של הנשיא מיליי, בעלת ברית קרובה מאוד של ארה"ב בימים אלו, בחרה להימנע. למעט ישראל וארה"ב, רובן הגדול של המדינות שהתנגדו להחלטה הן מדינות שנתמכות באופן ישיר על ידי רוסיה, בעיקר המדינות השונות באפריקה שמקבלות ממנה סיוע מדיני וביטחוני. איראן, שמנהלת עם רוסיה שיתוף פעולה ביטחוני ומדיני נרחב, ואמצעי הלחימה שלה החריבו בשירות רוסיה עשרות אלפי מבנים באוקראינה - בחרה להימנע.