המהלך של ממשל טראמפ לעצירת שיתוף המודיעין עם אוקראינה הולך ומסתמן כאחת המכות הקשות ביותר על קייב מאז תחילת המלחמה. נראה כי המכה הזאת כואבת לאוקראינה אפילו יותר מעצירת העברת הסיוע הביטחוני - שהתקבלה יממה לפני כן. בעקבות ההחלטה, נפגעה מיידית יכולתה של אוקראינה להתמודד עם צבא רוסיה, גם בהתקפה וגם בהגנה.
מקור מודיעיני בכיר במערב אמר אתמול (רביעי) לעיתון פייננשל טיימס כי ההחלטה לעצור את שיתוף המודיעין עם אוקראינה לוקחת ממנה את מה שהיה היתרון הגדול והעיקרי שלה על רוסיה בשדה הקרב. אחד הנשקים המרכזיים של אוקראינה שקיבלה מארה"ב בכמויות גדולות הוא רקטות ה-HIMARS, אבל בעקבות ההחלטה הוא מושבת הלכה למעשה, שכן הוא מוכוון ומאוכן על ידי מידע מודיעיני ואמצעים לווייניים אמריקניים בזמן אמת.
בזמן ממשל ביידן הגיע שיתוף הפעולה הביטחוני בין וושינגטון וקייב לשיא, ומעבר להעברת הסיוע הצבאי הגדול בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים - ארה"ב גם סייעה משמעותית לאוקראינה במידע מודיעיני. כך, על פי דיווחים, הצליח צבא אוקראינה לבצע מתקפות מוצלחות רבות נגד כוחות רוסיים בשטח אוקראינה, ולעיתים גם בשטח רוסיה, באמצעות מידע מודיעיני שהתקבל מצבא ארה"ב, כולל צילומי לוויין ענפים.
ראש ה-CIA ג'ון רטקליף והיועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מייק וולץ אישרו אתמול בשיחות עם כלי התקשורת בארה"ב כי ארה"ב אכן עצרה את שיתוף המודיעין עם אוקראינה, אולם בכמה דיווחים עלו טענות של גורמים רשמיים כי בתחומים מסוימים עדיין נמשכת העברת המודיעין, לפחות באופן חלקי. בכיר בממשל טראמפ אמר לניו יורק טיימס כי המחשבה הראשונית הייתה לעצור את שיתוף המודיעין לתקופה של שבועיים - "כדי ללמד את זלנסקי על המשמעויות של היעדר המחויבות שלו למשא ומתן להשגת השלום".
לצד המכה הקשה לאוקראינה בחלק ההתקפי, עצירת שיתוף המודיעין האמריקני מסכנת אותה גם ברמה ההגנתית. אחת המשמעויות היא שאוקראינה תתקשה לייצר התרעה מקדימה בזמן מתקפות הכטב"מים של רוסיה לעבר מתקני אנרגיה ומטרות אזרחיות בעומק אוקראינה, כפי שקורה כל לילה ללא יוצא מן הכלל, מה שעלול לגרום אבדות קשות.
בניו יורק טיימס דווח כי עד להחלטה על עצירת שיתוף המודיעין, פעלו על אדמת אוקראינה סוכני CIA, שתפקידם היה לבחון מטרות רוסיות ולדון עליהן עם בכירי הצבא של אוקראינה, לקראת מתקפות אפשריות. בנוסף, ה-CIA סייע לאוקראינה להקים בתחומה שלושה בסיסי מודיעין אותות סודיים, במה שנועד לצמצם את ההסתמכות של קייב על התמיכה האוקראינית. על רקע עצירת המודיעין האמריקנית - היום הודיע שר ההגנה של צרפת סבסטיאן לקורנו על הרחבת התמיכה המודיעינית באוקראינה.
הנאום התקיף של מקרון
נשיא צרפת עמנואל מקרון נשא אתמול נאום מיוחד לאומה הצרפתית בעקבות שורת ההתפתחויות בזירה הביטחונית ביבשת. בדבריו הבהיר מקרון כי רוסיה מהווה איום ישיר על כל יבשת אירופה. הוא גם התייחס לאפשרות שאירופה תיאלץ להגן על עצמה בעתיד, ואמר כי הוא "מאמין שארה"ב תמשיך לעמוד לצידה של אירופה, אך גם יש להיערך לאפשרות שזה לא יהיה המצב".
אחת הסוגיות המרכזיות כעת ביבשת, על רקע החשש כי טראמפ לא יעמוד לצידה בשעת חירום, היא שאלת הפריסה הגרעינית. מקרון אמר בדבריו כי צרפת תחל לדון עם בעלות הברית ביבשת על שינוי פריסת המטרייה הגרעינית הצרפתית. הוא אמר כי ייפגש עם מפקדי הצבאות האירופים השונים, וידון אם להכניס מדינות נוספות תחת מערך ההגנה הגרעיני של צרפת, כהרתעה אפשרית נגד רוסיה.
מקרון הדגיש כי בכל מקרה, ההחלטה הסופית על הפעלת נשק גרעיני צרפתי וכל סוגיה הקשורה לכך תישאר באופן בלעדי ומוחלט בידיו של נשיא צרפת. בשבוע האחרון עלו קריאות שונות בנושא מצד בעלות הברית של צרפת, והמעצמה הגרעינית השנייה באירופה, בריטניה, על צירופן למטריית ההגנה הגרעינית שלהן. בין השאר אמר פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה המיועד, כי ידון על כך עם צרפת ובריטניה, וגם כריסטיה פרילנד, שמתמודדת בשורות המפלגה הליברלית על האפשרות להפוך לראש ממשלת קנדה החדשה, אמרה כי תפעל לקדם זאת.
דיווח: המהלך להדחת זלנסקי
מקורבים בכירים לטראמפ ניהלו לאחרונה שיחות עם כמה גורמי אופוזיציה באוקראינה על האפשרות להדיח את זלנסקי מתפקידו, כך דווח הלילה בפוליטיקו. המהלך מגיע על רקע המתיחות בין הקשה בין טראמפ וזלנסקי, והתקרבותו של טראמפ לרוסיה ופוטין - שלא מסתיר כבר מתחילת המלחמה את רצונו לסלק את זלנסקי מכס הנשיאות בקייב.
על פי הדיווח, מקורבים בכירים של טראמפ שוחחו עם מנהיגת האופוזיציה באוקראינה יוליה טימושנקו ועם בכירים במפלגתו של הנשיא לשעבר פטרו פורושנקו, קודמו של זלנסקי בתפקיד - ומי שהואשם בבגידה ובקיום קשרים עם קבוצות פרו-רוסיות בחבל דונבאס. עיקר השיחות עסקו בשאלה אם ניתן לקיים בחירות באוקראינה בזמן הקרוב.
בארה"ב מעריכים כי בכל מקרה שיתרחשו בקרוב בחירות - זלנסקי יפסיד בהן, על רקע מה שמצטייר כחוסר נכונותו להתקדם בשיחות השלום לסיום המלחמה עם רוסיה. למרות זאת, בסקר שנערך באוקראינה בחודש ינואר זכה זלנסקי לקרוב ל-60% תמיכה, ובבית הלבן חוששים כי העימות עם טראמפ אף יחזק את מעמדו בקרב האוכלוסייה האוקראינית.
זלנסקי נבחר לתפקיד נשיא אוקראינה בשנת 2019, והבחירות היום אמורות להתקיים בשנת 2024, אך נדחו בשל מצב החירום והמשטר הצבאי המוטל באוקראינה. זלנסקי הבהיר כי יתקיימו בחירות רק לאחר סיום המלחמה, וגם גורמי האופוזיציה ששוחחו איתם בממשל טראמפ הביעו התנגדות לקיים בחירות לפני סיום המלחמה.
התוכנית העקרונית שמקדמים בממשל טראמפ היא לקדם הפסקת אש זמנית ראשונית במלחמה באוקראינה, ובשלב הזה לערוך בחירות. המטרה היא לבחור בנשיא אחר, שיהיה נכון יותר לשאת ולתת עם פוטין, לעומת זלנסקי - כדי לקדם הסכם ארוך טווח לסיום המלחמה. זלנסקי דורש ערבויות ביטחוניות ענפות עבור אוקראינה בתמורה להסכמתו לסיום המלחמה, מתוך החשש הרווח באוקראינה ובאירופה שפוטין ינצל את הפסקת המלחמה כעת כדי להתחמש ולהתארגן ואז לחדש את המלחמה בעתיד.