ממשל טראמפ ממשיך במאמציו לסחוט ולרושש את אוקראינה, והגיש לה במהלך סוף השבוע הצעה שעלולה לפגוע קשות בכלכלתה לאחר סיום המלחמה. טראמפ עצמו הבהיר כי נמשכים המגעים לסיום המלחמה, יממה לפני יום השנה השלישי שלה מחר (שני). במקביל, באירופה מבוהלים קשות מהאפשרות והדיווחים שטראמפ יורה על נטישת כוחות נאט"ו ממזרח אירופה – ויאפשר לפוטין מציאות ביטחונית שהוא אפילו לא חלם עליה לפני שבועות בודדים.
- "קומיקאי ודיקטטור": המתקפה החריפה של טראמפ על זלנסקי
- נאום השקרים של טראמפ: "אוקראינה לא הייתה צריכה לפתוח במלחמה"
- הסכם המינרלים: כך טראמפ ניסה לסחוט את זלנסקי
בארה"ב ממשיכים ללחוץ על אוקראינה לחתום על הסכם המינרלים והמחצבים הנדירים בין המדינות, למרות סירוב חוזה ונשנה של זלנסקי וצוותו. לאחר הסירוב הראשוני של זלנסקי בשבוע שעבר, שגרר שורת מתקפות אישיות של טראמפ נגד נשיא אוקראינה – בארה"ב העבירו בימים האחרונים הצעה חדשה לקייב. למרות זאת, בניו יורק טיימס דווח כי ההצעה החדשה כמעט שאינה שונה כלל מההצעה הראשונה שנדחתה. במקביל, בממשל טראמפ העבירו לאוקראינה איום חמור אם לא יסכימו להצעה.
על פי הדיווח בניו יורק טיימס, ארה"ב לא שינתה כלל את טיוטת ההצעה, וגם לא מציעה לה בתמורה שום ערבויות ביטחוניות ליום שאחרי המלחמה – דרישת מפתח של קייב. על פי ההצעה הנוכחית, אוקראינה תהיה מחויבת להעביר לארה"ב 50% מכלל ההכנסות שלה ממשאבי טבע, כולל מינרלים, גז, נפט וגם הכנסות מנמלים ותשתיות אחרות. כל ההכנסות יועברו לקרן מיוחדת – וההסכם יהיה בתוקף עד שקייב תעביר לקופה המשותפת, שתשמש גם לשיקום אוקראינה, סכום כולל של 500 מיליארד דולר, סכום הגבוה יותר מפי שניים מהתמ"ג של אוקראינה לפני תחילת המלחמה.
"אנחנו הולכים לקבל את הכסף שלנו בחזרה", אמר אתמול טראמפ, "אנחנו רוצים מחצבים נדירים, נפט וכל מה שנוכל לקבל". על פי דיווח ברשת בלומברג, אוקראינה מתנגדת גם להצעה הזאת. ברויטרס דווח כי בממשל טראמפ העבירו לאוקראינה איום חמור – ואם לא יסכימו אז הם ינותקו מהאינטרנט הלווייני של חברת סטארלינק שבבעלות אילון מאסק – תשתית קריטית שהכרחית לתקשורת של צבא אוקראינה בחזית המלחמה.
סקוט בסנט, שר האוצר של ארה"ב, אמר אמש לפייננשל טיימס: "שיתוף הפעולה הכלכלי בין ארה"ב ואוקראינה יגן על העם האוקראיני ומשלם המיסים האמריקני. עתידה הכלכלי של אוקראינה בזמן שלום יכול להיות טוב מאי פעם, שיתוף הפעולה הכלכלי יכול להבטיח את זה".
לאחר האיום של ארה"ב על אוקראינה, עולות שאלות אם כל המהלך הזה לא היה טעות אחת גדולה של זלנסקי. נשיא אוקראינה התגאה בתחילה כי הוא זה שהציע לארה"ב לקבל נתח מהמשאבים הנדירים במדינתו, כחלק מ"תוכנית השלום" לסיום המלחמה בתנאים של קייב שאותה הציג לטראמפ כבר בחודש ספטמבר, חודשיים לפני שניצח בבחירות. ניכר כי בעקבות אותה הצעה – "נפתח התיאבון" של טראמפ, אך הוא לא מסכים לדרישה הבסיסית של אוקראינה להעניק לה בתמורה ערבויות ביטחוניות, ומאלץ אותה לחתום על הסכם שרק יכול לפגוע בה בטווח הרחוק.
דיווח: ארה"ב תסיג את כוחותיה ממזרח אירופה
סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריאבקוב אמר אתמול כי יש היערכות לקראת פגישה של פוטין וטראמפ בקרוב, אך הבהיר כי עדיין מדובר בשלבים ראשוניים. בשבועיים הקרובים צפויה להיערך בריאד, בירת סעודיה, פסגה נוספת בין נציגי ארה"ב ורוסיה, שוב ללא נציגים מאוקראינה.
בסוף השבוע דווח בשורה של כלי תקשורת כי במהלך הפסגה הראשונה בשבוע שעבר דרשה רוסיה מארה"ב להסיג את כוחותיה הצבאיים ממדינות מזרח אירופה, בצעד שעלול לשנות בצורה חסרת תקדים את מדיניות הביטחון ביבשת. על פי דיווח בפייננשל טיימס, גורם רשמי ברומניה אמר כי בשבוע שעבר סירבה ארה"ב לדרישה הזו של רוסיה, אך קיים חשש כי היא עלולה להסכים בעתיד. עוד לפני כן דווח בבילד הגרמני כי רוסיה מעוניינת שארה"ב תסיג את כוחותיה מכל המדינות שהצטרפו לנאט"ו לאחר שנת 1990, כלומר גרמניה, הונגריה, פולין, צ'כיה, בולגריה, אסטוניה, לטביה, ליטא, רומניה, סלובקיה, סלובניה, אלבניה, קרואטיה, מונטנגרו, מקדוניה הצפונית, פינלנד ושוודיה.
החשש הכבד ביותר הוא מהוצאת כוחות צבא ארה"ב מהמדינות הבלטיות, פינלנד, פולין ורומניה, שאחרי אוקראינה – מהוות את החיץ המרכזי בין רוסיה ויבשת אירופה. נשיא פולין אנדז'יי דודה, שנפגש אתמול עם טראמפ בארה"ב, אמר כי הנשיא האמריקני אמר לו כי אין כוונה להוציא את צבא ארה"ב מארצו.
במקביל, מנהיגי מדינות אירופה ממשיכים לנסות ולתכנן את המציאות הביטחונית החדשה ביבשת בעידן טראמפ. שרי ההגנה של רבות מהמדינות ביבשת ייפגשו השבוע לדון במצב החדש, ונשיא צרפת מקרון וראש ממשלת בריטניה ייפגשו עם טראמפ בבית הלבן.
על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, מקרון וסטארמר מקדמים תוכנית להצבת 30 אלף חיילים ככוח שמירת שלום באוקראינה ביום שלאחר המלחמה, אך יבקשו מטראמפ להעניק להם ערבויות ביטחוניות למקרה שהחיילים שלהם יעמדו בפני סכנה מצידה של רוסיה. מי שמנסה לקדם מדיניות אחרת, שמבקשת להתנתק מהתלות הביטחונית בארה"ב, הוא פרידריך מרץ, מנהיג מפלגת ה-CDU בגרמניה, שבסבירות גבוהה צפוי להפוך לקנצלר הבא לאחר הבחירות שנערכות במדינה היום.
"אירופה צריכה להפסיק לסמוך על טראמפ וארה"ב שיגנו עלינו", אמר ביום שישי מרץ. "אני לא בטוח שהוא יפעיל את סעיף 5 של ברית נאט"ו בכל מצב וללא תנאי (הסעיף הקובע שחברות נאט"ו מחויבות להגנה הדדית על חברה אחרת שמותקפת). אירופה צריכה להיות מוגנה להגן על עצמה בעצמה. צריך לדון עם צרפת ובריטניה, שתי המעצמות הגרעיניות ביבשת, אם המטרייה הגרעינית שלהן תוכל להגן גם עלינו".
הדרישה המקוממת של ממשל טראמפ מאוקראינה
מחר, ב-24 בפברואר, יהיה יום השנה השלישי לפלישה של רוסיה לאוקראינה. בוושינגטון פוסט ובוול סטריט ג'ורנל דווח אתמול כי בממשל טראמפ לוחצים על אוקראינה לבטל קריאה להצעת החלטה באו"ם שקובעת כי רוסיה היא הצד התוקף במלחמה, ומבחינתה של ארה"ב אין הבדל ביחס בין רוסיה ואוקראינה בשאלה מי פתח במלחמה. בשבוע שעבר האשים טראמפ את אוקראינה בכך שהיא פתחה במלחמה נגד רוסיה, באימוץ מושלם של הנרטיב הפרו-רוסי והאג'נדה של פוטין.
בעולם נדהמים מהעובדה כי ממשל טראמפ מסרב לכנות את המלחמה באוקראינה "מלחמה", ובוחר במקום זאת במילה "קונפליקט". גולשים כתבו בהלצה כי ייתכן שבעתיד ישתמש ממשל טראמפ במושג הרוסי "מבצע צבאי מיוחד".
המודיעין הצבאי של אוקראינה העריך בשבוע שעבר כי רוסיה נערכת להכריז בסמיכות ליום השנה על "ניצחון" במלחמה. במקביל, טענו בקייב כי במוסקווה הנחו את התועמלנים הרוסים הבכירים להתחיל לקדם "נרטיב של ניצחון" כדי לערער את אוקראינה, לזרוע חוסר אמון באזרחים ולצייר את בעלי הברית של אוקראינה כ"אויבי השלום". בין המסרים הצפויים, לפי המודיעין האוקראיני: "המערב בגד באוקראינה", "לא לוושינגטון ולא למוסקווה אכפת מהדאגות של האירופאים והאוקראינים", צבא אוקראינה מפסיד בחזית", "הממשלה באוקראינה אינה לגיטימית" ו"קייב מעלה בכספי הסיוע של ארה"ב והעלימה אותם".
לצד המשך המלחמה בחזית ובעידוד ובתמיכה ישירה של טראמפ במוסקווה, הלילה שיגר צבא רוסיה את מתקפת הכטב"מים הגדולה ביותר לעבר אוקראינה מאז תחילת המלחמה. רוסיה שיגרה מספר שיא של 267 כטב"מים איראניים מסוג "שהאד" לעבר ערים ומתקנים אזרחיים רבים במדינה. חיל האוויר של אוקראינה הודיע שהפיל מתוכם 138 כטב"מים, ועוד 119 כטב"מים נוספים "לא הגיעו ליעדם", כלומר ככל הנראה הופלו באמצעים אלקטרוניים. מאז שטראמפ החל להעניק רוח גבית לתוקפנות הרוסית באוקראינה חלה הסלמה חמורה מאוד במתקפות הכטב"מים באוקראינה, עם מאות שיגורים בכל לילה ולילה בשבוע האחרון.