בית המשפט הפדרלי לסחר בין-לאומי שבסיסו במנהטן חסם הלילה (בין רביעי לחמישי) את כניסת תוכנית המכסים של הנשיא דונלד טראמפ לתוקף, בקביעה כי הוא חרג מהסמכויות המוקנות לו בחוק. הפסיקה מהווה מכה קשה למדיניות הסחר של טראמפ ומדגישה את מגבלות כוחו הנשיאותי בשימוש בחוקי חירום כלכליים. בעקבות ההחלטה, המניה העתידית של S&P 500 זינקה ב-1.6%, וזו של נאסד"ק ב-1.8%.
הרכב של שלושה שופטים דחה את טענתו של טראמפ לפיה הגירעונות המסחריים של ארה"ב מהווים "איום יוצא דופן", ואינם מצדיקים הטלת מכסים נרחבת על ייבוא ממדינות איתן מתקיים חוסר איזון מסחרי. לפי הפסיקה, החוקה האמריקנית מעניקה לקונגרס את הסמכות הבלעדית להסדיר את הסחר הבין-לאומי, והמכסים שהוטלו ללא אישורו - פגעו בעיקר בעסקים אמריקניים קטנים.
התביעה המרכזית הוגשה בשם חמישה עסקים קטנים המייבאים מוצרים ממדינות שעליהן הוטלו המכסים, בהם יבואנית יין מניו יורק ויצרנית כלי נגינה מווירג'יניה. התובעים טענו כי המכסים מאיימים על יכולתם לקיים עסקים באופן תקין ולשרוד בשוק.
מדובר באתגר המשפטי הגדול ביותר לתוכנית המכסים של טראמפ, ונכון להיום הוגשו לפחות שש תביעות דומות, כולל ערעורים מצד 13 מדינות בארה"ב ועסקים קטנים נוספים. טראמפ נימק אז את מדיניותו בשימוש ב"חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בין-לאומית" שנחקק ב-1977, אך השופטים קבעו כי החוק לא נועד לאפשר שימוש כוללני במכסים כאמצעי לניהול מדיניות סחר.
קוש דסאי, דובר מטעם הבית הלבן, הבהיר כי בכוונת ממשל טראמפ לערער על חסימת תוכנית המכסים. "גירעונות הסחר הרסו את הקהילות האמריקניות, ושופטים שאינם נבחרי ציבור הם לא אלה שצריכים להחליט כיצד לטפל במצב החירום הלאומי", מסר דסאי. הממשל, לדבריו, נותר "מחויב להשתמש בכל מנוף של כוח ביצועי כדי להתמודד עם המשבר הזה ולהשיב את הגדולה האמריקנית".
התוכנית, שיצרה רעידת אדמה כלכלית בעולם, זכתה לשם "מכסי יום השחרור" (Liberation Day Tariffs) - ומיועדת לתקן את מה שטראמפ רואה כחוסר איזון ביחסי סחר בין-לאומיים. הבית הלבן הודיע על כוונתו לממש תוכנית שכזו ב-13 בפברואר, ועשה זאת ב-2 באפריל, כשהטיל מכסים על שורת מדינות, בהן גם ישראל - עליה הוטלו מכסים בשיעור 17%. במקביל, הוטלו מכסים גם על האיחוד האירופי (20%) ועל סין (54%).