הודו ופקיסטן התקרבו אתמול (ראשון) צעד נוסף בדרך להסלמה צבאית נרחבת, על רקע המתיחות הגוברת בין השתיים בעקבות הפיגוע הקטלני בקשמיר. בצעד דרמטי, ממשלת הודו התחילה לצמצם את זרימת מי נהר האינדוס לפקיסטן, צעד שפקיסטן תיארה אותו כ"צעד מלחמתי".
אמש הגיעה לפקיסטן עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן, במסגרת מאמציו לנסות ולהביא להרגעת המתיחות בין המדינות. ביום חמישי צפוי עראקצ'י להגיע גם להודו, ובכך מנסה איראן למצב עצמה כשחקנית אזורית חשובה. הבוקר דווח על שיחת טלפון בין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא רוסיה פוטין, שבמהלכה הביע פוטין תנחומים על הפיגוע בקשמיר, והשניים סיכמו על ביקורו של פוטין בהודו.
הודו עצרה אתמול את הזרמים המים בסכר צ'נהאב בחבל קשמיר, אחד מיובליו של נהר האינדוס. לאחר הפיגוע בקשמיר לפני כשבועיים, שנרצחו בו 26 בני אדם, מתוכם 25 אזרחים הודים, איימה הודו שתקטע את הזרמת המים לפקיסטן – המעוגנת באמנה משותפת משנות ה-60, ופקיסטן הזהירה מהצעד הזה.
בתוך כך, ברויטרס דווח הבוקר כי הודו החלה בצעדים שנויים במחלוקת נוספים המפרים את אמנת המים בין המדינות. על פי הדיווח, הודו החלה בעבודות להגדלת קיבולת המאגרים בשני פרויקטים הידרו-אלקטריים באזור קשמיר, סמוך לגבול. מדובר בצעד המעיד על כוונתה של הודו לפעול מחוץ למסגרת אמנת מי האינדוס, הסכם שנחתם ב-1960 ונשמר במשך 64 שנים למרות שלוש מלחמות ועימותים רבים בין שתי המדינות בעלות הנשק הגרעיני.
#WATCH | Jammu and Kashmir: Latest visuals from Reasi, where all gates of Salal Dam on Chenab River are closed. pic.twitter.com/rqaimJ0mq6
— ANI (@ANI) May 5, 2025
For the first time since 1960, India cuts off water from the Baglihar Dam on Chenab in Jammu & Kashmir to Pakistan, after the Indus Water Treaty was put into abeyance legally. Next up: The Kishanganga Dam.
— Aditya Raj Kaul (@AdityaRajKaul) May 4, 2025
pic.twitter.com/hYcCkllrZ2
NHPC, חברת החשמל ההידרו-אלקטרית הגדולה בהודו בשיתוף עם הרשויות במדינת המחוז ג'מו וקשמיר, החלה בתהליך "שטיפת מאגרים" להסרת משקעים בסכרים סלאל ובגליהאר. זו הפעם הראשונה שמבוצעת פעולה כזו מאז הקמת הסכרים ב-1987 וב-2008 בהתאמה.
עוד דווח כי הודו לא הודיעה לפקיסטן על העבודות, דבר המנוגד להסכם המקורי. שר משאבי המים של הודו נשבע "לוודא שאף טיפת מים מנהר האינדוס לא תגיע לפקיסטן".
אסלאמבאד איימה לנקוט בצעדים משפטיים בינלאומיים בתגובה להשעיית ההסכם, והכחישה כל מעורבות בפיגוע, למרות שלפחות שניים ממבצעי הפיגוע הם אזרחי פקיסטן. "כל ניסיון לעצור או להטות את זרימת המים השייכים לפקיסטן ייחשב כמעשה מלחמה", הזהירו גורמים רשמיים בפקיסטן.
אמנת מי האינדוס מבטיחה אספקת מים ל-80% מהחוות והמשקים החקלאיים בפקיסטן. פקיסטן, אחת המדינות הגדולות בעולם מבחינת אוכלוסייה, תלויה בנהרות הזורמים דרך הודו לצורכי השקיה והפקת חשמל הידרו-אלקטרי, וקטיעת המים אליה עלולה לגרום לה נזק כבד.
התעצמות צבאית הדדית
עוד הרבה לפני משבר המים, שתי המדינות שדרגו בשנים האחרונות באופן נרחב את יכולותיהן הצבאיות, במיוחד מאז העימות האחרון ב-2019. הדבר מקבל כעת משנה תוקף עם החשש להסלמה, אפילו בעימות מוגבל.
ראש הממשלה מודי נשבע להעניש את התומכים בפיגוע האחרון "מעבר לכל דמיון", בעוד פקיסטן הזהירה כי תגיב אם תותקף. בסוף השבוע טען שר ההסברה של פקיסטן כי בידי איסלאמבאד מודיעין כי הודו תפתח במתקפה צבאית "בתוך 36-24 שעות", ואיים בתגובה נחרצת. בימים האחרונים שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו ניהל שיחות מקיפות עם שני הצדדים במטרה למנוע הסלמה צבאית.
מאז 2019, הודו רכשה 36 מטוסי קרב מתקדמים מסוג רפאל מצרפת, ופקיסטן הצטיידה בלפחות 20 מטוסי J-10 מהמתקדמים ביותר של סין. בנוסף, הודו רכשה מערכות הגנה אווירית S-400 מרוסיה, בעוד פקיסטן השיגה מערכות HQ-9 מסין.
במקביל, הודו רכשה בשנים האחרונות כטב"מים ישראליים מתקדמים מדגם "הרון". פקיסטן מנגד הצטיידה בשנים האחרונות בכטב"מים מתקדמים מטורקיה.
הסכנה הגרעינית
ההערכה המרכזית היא כי שתי המדינות, מעצמות גרעיניות עם 200-100 ראשי נפץ גרעיניים לכל אחת לפחות, לא צפויות להידרדר בשלב זה לשימוש בנשק גרעיני. לשתי המדינות אין אינטרס להסלים את המתיחות לעימות גדול וכולל שעלול להידרדר בשימוש בנשק גרעיני.
לצד זאת, פקיסטן מעוררת בימים האחרונים פרובוקציות, לאחר שערכה שני ניסויים בטילים בליסטיים בתוך שלושה ימים. ביום שבת ערכה ניסוי בשיגור טיל קרקע-קרקע לטווח של 450 ק"מ, והבוקר ערכה ניסוי נוסף בטיל לטווח של 120 ק"מ.