תחקיר נרחב שפורסם הלילה (בין שבת לראשון) בוול סטריט ג'ורנל חושף פרטים חמורים וקשים על התנהלותו של קרים ח'אן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. התחקיר מציג חשדות חמורים לקשר האפשרי בין ההאשמות החמורות נגד ח'אן ולבין החלטתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
- הצווים הנוספים שמתכנן ח'אן - והאיסור שהטיל עליו בית הדין
- דיווח: נפתחה חקירה נגד התובע כרים ח'אן
- סערה בהאג: ח'אן חשוד במסע נקמה נגד עובדיו
לפי התחקיר, עוזרת בכירה בלשכתו של ח'אן הגישה תלונה חמורה נגדו על סדרת מעשים מיניים כפויים שביצע בה במהלך נסיעות עבודה ברחבי העולם, כולל בניו יורק, קולומביה, צ'אד, פריז וקונגו, וכן בביתו בהאג. העוזרת, עורכת דין ממלזיה, טענה במסגרת עדותה לחוקרי האו"ם כי ח'אן כפה עליה יחסי מין מלאים במספר הזדמנויות.
"הרגשתי לכודה"
בעדותה המזעזעת, שפורסמה בוול סטריט ג'ורנל, תיארה העוזרת כיצד ח'אן החל להטריד אותה מינית זמן קצר לאחר שהצטרפה לצוותו במרץ 2023. "הוא תמיד היה אוחז בי ומוביל אותי למיטה", העידה. "זה הרגיש כמו להיות לכודה."
לפי העדות, ב-2023 במהלך נסיעת עבודה לניו יורק, ח'אן הזמין את העוזרת לחדרו במלון הילטון הסמוך לבניין האו"ם. שם, לטענתה, הוא החל לגעת בה באופן מיני, משך אותה אל המיטה, הסיר את בגדיה וכפה עליה לקיים עימו יחסי מין.
העוזרת המשיכה בתפקידה למרות ההטרדות המתמשכות, על פי הדיווח, כי לא רצתה לעזוב את אחד המשרדים החשובים ביותר בתחום זכויות האדם בעולם, וחששה שלא תוכל לשלם את הוצאות הטיפול הרפואי של אימה החולה בסרטן, כך נמסר בעדותה באו"ם ובבית הדין.
הקשר לצו המעצר נגד נתניהו
המסמך חושף כי ב-29 באפריל 2024, העוזרת התמוטטה בבכי בפני תומאס לינץ', יועץ בכיר אמריקני בבית הדין, וסיפרה על ההתעללות המינית המתמשכת. לינץ' ושני עוזרים נוספים עימתו את ח'אן עם ההאשמות ב-2 במאי, והוא הגיב באומרו שיצטרך להתפטר, אך מיד הוסיף: "אבל אז אנשים יחשבו שאני בורח מפלסטין".
התזמון של האירועים מעלה סימני שאלה רבים: כשבועיים וחצי בלבד לאחר שח'אן למד על התלונות נגדו, הוא הפתיע את ישראל וארה"ב כשהכריז על צו המעצר חסר התקדים נגד נתניהו - הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין שבה ביקש התובע צו מעצר נגד מנהיג דמוקרטי נבחר בעל ברית של המערב.
באופן מפתיע, יום לפני ההכרזה על בקשת צו המעצר, ח'אן ביטל פתאום נסיעה לישראל ולעזה שלפני כן טען שהיא חיונית לקבלת החלטתו בנוגע לצווי המעצר. זאת למרות שבשיחה עם שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ב-3 במאי, ח'אן אמר שיזדקק לזמן לנתח את המידע שהצוות יאסוף לפני שיקבל החלטה בעניין צווי המעצר. מכאן עולה החשד כי הצווים הוצאו בהליך שאינו תקין לחלוטין, ובקשר אפשרי מטריד לתלונות נגדו.
"חשבי על צווי המעצר הפלסטיניים"
העוזרת העידה שח'אן ניסה לשכנע אותה להכחיש את ההאשמות באומרו שהן יפגעו בחקירה הפלסטינית. לפי עדותה, הוא אמר לה בדמעות: "הנפגעים מההאשמות יכללו את הצדק לקורבנות שנמצאים על סף התקדמות, חשבי על צווי המעצר הפלסטיניים".
העוזרת סירבה תחילה לשתף פעולה עם חקירה פנימית של בית הדין, ואמרה מאוחר יותר לעמיתיה וחבריה שלא רצתה לשבש את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט על ידי הגשת תלונה נגד ח'אן. "החזקתי מעמד כמה שיכולתי כי לא רציתי לדפוק את צווי המעצר", אמרה בעדותה.
ניסיון להציל את עצמו?
התחקיר מעלה חשש כבד שח'אן פעל להבטיח את תמיכתם של המדינות האנטי-ישראליות בבית הדין, שהוא ככל הנראה סבר שיתמכו בו אם ההאשמות נגדו אי פעם יתפרסמו. בנוסף, הצו הרתיע את המתלוננת לזמן מה מלקדם את האשמותיה, מכיוון שהיא תמכה בחקירה נגד נתניהו וגלנט.
פרסום הצווים היה חריג ונעשה בניגוד לעצת תובעים בכירים נוספים, שרצו להימנע מהפעלת לחץ ציבורי על השופטים שיכריעו אם לאשר אותם. ח'אן, דרך עורכי דינו, מכחיש קשר כלשהו בין ההחלטה על הצווים הישראליים לבין האשמות התקיפה המינית.
תגובות והבדיקה נגד ח'אן
האו"ם חוקר כעת אם ח'אן ניסה להפחיד או לנקום במתלוננת ובפקידים אחרים שדיווחו על התנהגותו הבלתי הולמת. דוח ממשרד הפיקוח הפנימי של האו"ם צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים. כל פעולה להדחת ח'אן תדרוש רוב קולות של 125 מדינות החברות בבית הדין.
ח'אן הכחיש בתוקף את ההאשמות נגדו דרך עורכי דינו, וטען שמדובר ב"ניסיונות להכפיש אותו ולהרוס את שמו הטוב כתוצאה מתפקידו בהוצאת צווי המעצר". עם זאת, הולך וגובר אי השקט בתוך בית הדין. תובעים בכירים וחברי צוות ביקשו מח'אן לצאת לחופשה עד להשלמת החקירה, אך הוא סירב. חלק מהפקידים במוסד חוששים שנוכחותו בבית הדין מרתיעה עדים פוטנציאליים משיתוף פעולה עם החקירה.
השלכות על המוסד החשוב
האירועים של 18 החודשים האחרונים דחפו את בית הדין הפלילי הבין-לאומי למשבר, ומאיימים על משימתו לחקור ולשפוט את ההפרות החמורות ביותר של החוק הבין-לאומי. ההחלטה לפעול נגד נתניהו עוררה ויכוח עז בתוך ומחוץ לבית הדין לגבי השאלה אם ח'אן סיכן את בית הדין, בהתחשב בהשפעתה של ישראל בוושינגטון, בתמיכה באירופה ובסיכוי הקלוש שנתניהו ייעצר.
הנשיא ביידן והנשיא טראמפ הביעו זעם על הצווים, וטראמפ אף הטיל סנקציות על ח'אן בצו נשיאותי זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד. בחודש שעבר, נתניהו ביקר בהונגריה, אך המדינה האירופית סירבה לאכוף את הצו נגדו. במקום זאת, הונגריה הודיעה על פרישתה מבית הדין.
סוגיית האמינות של התביעה נגד נתניהו תלויה כעת בספק נוכח החשדות החמורים נגד התובע שהוביל אותה. האם היה זה מהלך שנועד להציל את ח'אן מבדיקת ההאשמות נגדו, או החלטה מקצועית טהורה? בינתיים, המוניטין של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ממשיך בצניחה. בשבוע שעבר הושבע בגרמניה הקנצלר החדש פרידריך מרץ, שאומנם נמנה על הקולות השמרניים באירופה, אך דווקא הוא הודיע לנתניהו לפני שבועות ארוכים כי הוא מזמין אותו לגרמניה לאחר שיהפוך לקנצלר, והבטיח כי הוא לא ייעצר.