נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עורר סערה נוספת בזירה הבין-לאומית, והפעם בנוגע למלחמה באוקראינה. טראמפ אמר כי הוא סבור שנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מוכן לוותר על חצי האי קרים לטובת רוסיה במסגרת הסכם שלום – זאת על אף שעמדת קייב עד כה הייתה סירוב מוחלט לכל ויתור טריטוריאלי.
כשנשאל האם זלנסקי מוכן למסור את השליטה על קרים, שנכבש באופן בלתי חוקי על ידי רוסיה כבר ב-2014, טראמפ השיב: "אני חושב שכן". טראמפ אמר את הדברים לאחר שחזר מהוותיקן, שם נועד בקצרה עם זלנסקי לפני הלווייתו של האפיפיור פרנציסקוס.
טראמפ אמר כי הפגישה הייתה "טובה", ונושא חצי האי קרים עלה לדיון "בקצרה". טראמפ הוסיף כי זלנסקי נראה כעת "רגוע יותר" – ייתכן ברמיזה לעימות הפומבי ביניהם בפגישה שקיימו בפברואר בבית הלבן.
הנשיא האמריקני גם קרא לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין "להפסיק לירות, לשבת ולחתום על הסכם". הוא טען שאפשר להגיע לסיום המלחמה "בתוך שבועיים". עם זאת, עד כה לא התקבלה תגובה רשמית מהצד האוקראיני או הרוסי להצהרות הנשיא האמריקני.
השתיקה של אוקראינה, האזהרה של גרמניה
עמדתה של אוקראינה נותרה עקבית – קייב מסרבת לדון על גבולותיה או על השטחים הכבושים לפני סיום המלחמה. על רקע הצהרות טראמפ, שר ההגנה של גרמניה בוריס פיסטוריוס הזהיר את אוקראינה שלא להסכים להסכם שכולל ויתורים טריטוריאליים נרחבים בתמורה לשקט זמני.
בריאיון לתאגיד השידור הציבורי בגרמניה ARD אמר פיסטוריוס כי "קייב לא צריכה להרחיק לכת כמו שהציע הנשיא האמריקני, זה יהיה סוג של כניעה". לדבריו, אוקראינה אולי תיאלץ לוותר על חלק מהשטחים כדי להשיג הפסקת אש, "אבל ודאי שלא עד כדי כך. אוקראינה הייתה יכולה לקבל את מה שמוצע היום כבר לפני שנה. אני לא רואה ערך מוסף".
צפון קוריאה מודה: שלחנו כוחות למלחמה באוקראינה
צפון קוריאה אישרה לראשונה באופן רשמי כי שלחה חיילים להילחם לצד רוסיה במלחמתה באוקראינה. הצהרה זו מגיעה לאחר חודשים של דיווחים ממקורות שונים, שהצביעו על כך שאלפי חיילים צפון קוריאנים כבר נמצאים באזורי הקרבות באוקראינה, בעיקר באזור קורסק שבדרום-מערב רוסיה.
בהצהרה שפורסמה בסוכנות הידיעות הממשלתית של צפון קוריאה (KCNA), נאמר כי "חיילים צפון קוריאנים השתתפו במבצע לשחרור אזור קורסק, באזור הגבול של רוסיה, שם פעלו כדי להדוף את הכוחות האוקראיניים". בהצהרה נמסר עוד כי "הפעולות לשחרור אזור קורסק ולהדיפת הפלישה האוקראינית הסתיימו בניצחון".
פוטין טוען בסוף השבוע כי צבא רוסיה הצליח להשיב לידיו את השליטה באזור קורסק, אחרי מתקפת הפתע של האוקראינים שם בשנה שעברה. עם זאת, קייב מכחישה את דברי פוטין וטוענת כי כוחותיה עדיין נאבקים לשמור על אחיזתם באזור.
על פי מקורות אוקראינים ודיווחים מודיעיניים מערביים, כ-12,000 חיילים צפון קוריאנים נשלחו כדי להילחם לצד רוסיה, אך פיונגיאנג לא אישרה זאת עד כה. בחודש שעבר, צבא דרום קוריאה ציין כי כ-3,000 חיילים צפון קוריאנים נוספים נשלחו לעזור, לאחר שכ-4,000 חיילים שגויסו קודם לכן נהרגו או נפגעו בקרבות.
הוועדה הצבאית המרכזית של צפון קוריאה מסרה כי ההחלטה לשלוח את החיילים התקבלה לפי הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין פיונגיאנג למוסקבה. בהסכם שנחתם בשנה שעברה בין פוטין לשליט צפון קוריאה, קים ג'ונג און, הוסכם על חיזוק הקשרים הביטחוניים בין המדינות, כולל סיוע צבאי הדדי במקרים של תקיפה.
בסוכנות הידיעות KCNA נאמר כי קים התייחס לחיילים הצפון קוריאנים שנלחמו לצד רוסיה כאל "גיבורים", והוסיף שתוקם אנדרטה לזכר פעולתם. הוא הדגיש כי החיילים הצפון קוריאנים שהיו חלק מהקרב "הביאו כבוד המולדת".
בנוסף לשליחת חיילים, דווח כי צפון קוריאה סיפקה לרוסיה מערכות נשק מתקדמות. בין היתר, דווח כי הנשק כולל טילים בליסטיים לטווח קצר, תותחים ממונעים בקוטר 170 מ"מ ומשגרי רקטות רבי-קנים בקוטר 240 מ"מ.
המעורבות של צפון קוריאה במלחמה עוררה דאגה רבה בקרב מדינות המערב, ובארה"ב הביעו חשש מהמעורבות הישירה שלה. דובר של מחלקת המדינה האמריקנית ציין כי "ההשתתפות של צפון קוריאה במלחמה וכל תמיכה שצפון קוריאה מקבלת מרוסיה – זה צריך להיפסק מיד".