בית הדין הבין-לאומי בהאג (ICC) החליט היום (חמישי) להחזיר את שאלת הסמכות לדון בצווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, לערכאה נמוכה יותר - מהלך המהווה הישג משמעותי עבור ישראל. עם זאת, צווי המעצר עצמם נותרו בעינם עד להחלטה אחרת.
ערכאת הערעור של בית הדין הבהירה כי על הערכאה הראשונה לשוב ולבחון את השאלה המרכזית - האם בכלל יש לבית הדין סמכות לדון במקרה זה, בשים לב לכך שישראל איננה חתומה על אמנת רומא, שהיא הבסיס החוקי לפעילותו של ה-ICC.
בסביבת ראש הממשלה הגיבו להחלטה וטענו כי ערכאת הערעורים של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג להורות על דיון בטענות ישראל שלבית הדין אין סמכות לטפל בסוגיה הנדונה, ממחישה את העוול שנעשה לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון לשעבר, כאשר בית הדין הוציא צווים מגוחכים בלי שהייתה לו סמכות לכך וכי ישראל מצפה שבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג יבטל את הצווים לאלתר.
שר החוץ גדעון סער הגיב גם: "אמרנו כל הזמן, לבית הדין אין ולא הייתה מעולם כל סמכות להוציא צווים נגד ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון לשעבר. ישראל אינה חברה ב-ICC ואינה צד ל"חוקת רומא". ערכאת הערעור שלחה היום את בית הדין לעשות את מה שהיה עליו לעשות מההתחלה: להחליט בסוגיית הסמכות. בעניין זה יש רק תשובה אחת נכונה - לבית הדין אין כל סמכות על ישראל. הצווים הוצאו שלא כדין ודינם - בטלות".
משמעות רחבה למדינות אחרות
ההחלטה אינה מבטלת את צווי המעצר, אך היא פותחת פתח משפטי למדינות החתומות על אמנת רומא, שהתלבטו כיצד לנהוג אל מול הדרישה לעצור את נתניהו או גלנט אם ייכנסו לשטחן. עתה, הן יוכלו להיתלות בהחלטת הערעור כהצדקה פרוצדורלית שלא לממש את הצווים, לפחות עד להכרעה מחודשת בסוגיית הסמכות.
המהלך זוכה לפרשנות כ"ניצחון זמני" לישראל, במאבקה מול בית הדין, ומעורר תהיות לגבי האיזון שבין מערכת המשפט הבין-לאומית לבין ריבונותן של מדינות שאינן חברות באמנה - כמו כן, ישראל תוכל להגיש גם בקשה נוספת לערעור בסוגיית המשלימות.
המשך ההתפתחויות בבית הדין צפוי להשפיע לא רק על נתניהו וגלנט, אלא על יחסי ישראל עם העולם, ובעיקר עם מדינות החתומות על אמנת רומא.