שיתוף הפעולה בין הקואליציה לאופוזיציה במליאת הכנסת בסוף חודש אוקטובר, שבמסגרתו אושרה סדרת חוקים שזכו לכינוי "חוקי ההתנתקות מאונר"א", הפך למאבק משפטי בין-לאומי נגד מדינת ישראל. שיאו יחל היום (שני) בדיונים שייערכו בבית הדין הבין-לאומי הגבוה לצדק בהאג: מול הרכב מלא של 15 שופטים, יעלו משפטנים מיותר מ-40 מדינות וארגונים בין-לאומיים, ביניהם גם האו"ם - ויטענו נגד החקיקה הישראלית.
הדיון בהאג מצטרף לתיק נוסף שכבר מתנהל נגד ישראל באותו בית דין – תיק "רצח העם" (ג'נוסייד), שהגישה דרום אפריקה בעקבות המלחמה בעזה. מתוך 42 מדינות וארגונים שצפויים לדבר בחמשת ימי הדיונים שהוקצו לכך, כ-40 צפויים לתקוף את החוק, ולפי ההערכות, רק ארצות הברית והונגריה יתמכו בעמדה הישראלית.
בשונה מתיק "רצח העם", שבו ישראל השתתפה בדיונים הפומביים והצליחה למנוע צווי ביניים נגד פעילות צה"ל בעזה, הפעם בירושלים החליטו שלא להתייצב לדיונים בעל פה ולשלוח תגובה כתובה שטרם פורסמה.
החקיקה הישראלית והמהלך הנורווגי
ב-28 באוקטובר 2024, ברוב של 92 חברי כנסת, אושרה סדרת חוקים שאוסרים על כל פעילות של אונר"א בישראל ובמזרח ירושלים. בנוסף, על פי החקיקה נאסר גם על כל נציג רשמי של המדינה, משרד או רשות ממשלתית, לסייע לאנשי הארגון שפועלים ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
החקיקה העניקה 90 ימי הסתגלות להיערכות להתנתקות מהארגון, בסיומם נכנס החוק לתוקף, אך הביקורת בעולם לא איחרה לבוא. עשרות מדינות גינו את ישראל על המהלך, ובראשן נורווגיה, שהחלה להניע את ההליך המשפטי.
מובילת המהלך הסקנדינבית פנתה לעצרת הכללית של האו"ם שתבקש מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת על החקיקה הישראלית. השאלה המרכזית שעלתה מפנייתה הייתה: האם ישראל – כמדינה החתומה על אמנת האו"ם וכחברה במוסדותיו, כולל העצרת הכללית – רשאית לנקוט צעדים נגד אחת מסוכנויות הארגון? בנוסף נדרשה חוות הדעת לבחון "מהן חובותיה של ישראל ביחס לפעילות הארגון, גופיו או מדינות אחרות בשטחים הכבושים", לשון הבקשה.
בקשתה של נורווגיה התקבלה ובתוך ימים ספורים הועלתה להצבעה בעצרת הכללית ועברה ברוב של 137 מדינות, למול 12 בלבד שתמכו בעמדת ישראל. מזכ"ל האו"ם העביר את הסוגיה לבית הדין הבין-לאומי לצדק - שם החליטו השופטים לפתוח בהליך משפטי נגד ישראל.
בית הדין אפשר לכל מדינה חברה או ארגון בין-לאומי לטעון בעד או נגד החקיקה שאושרה בכנסת לסיום הפעילות של אונר"א. עשרות מדינות וארגונים שונים ניצלו את ההזדמנות וגם בירושלים גיבשו צוות משפטנים בין-לאומיים שינסחו את תשובת ישראל לטענות.
בירושלים אין כל כוונה להשתתף בדיונים הפומביים בהאג
גורם המעורה בפרטים סיפר ל-N12 שישראל הגישה בכתב את התנגדותה להליך המכור של בקשת "חוות דעת מייעצת" שיזמה נורווגיה. "המהלך מתעלם מזוועות 7 באוקטובר והמעורבות המחפירה של עובדי אונר"א בטבח". הגורם שיתף כי בעמדה שהוגשה לבית הדין נחשפו הקשרים והמעורבות של עובדי אונר"א לפעילות טרור. המסמכים הרשמיים שהגישה ישראל טרם פורסמו ובירושלים אין כל כוונה להשתתף בדיונים הפומביים של בית הדין.
פתיחת הדיונים הפומביים נעשית בעיתוי בעייתי מבחינת ירושלים: מצב הלחימה ברצועה והפסקת הזרמת הסיוע ההומניטרי מציבים את ישראל בפני לחצים בין-לאומיים גוברים.
בסיום חמשת ימי הדיונים יתחיל הרכב השופטים לכתוב את חוות דעתו. בישראל מעריכים שהתוצאה לא תהיה לטובתה – במיוחד על רקע חוות דעת שלילית קודמת של בית הדין בנושא הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון.
למרות שיש בסיס בטענות הישראליות נגד אונר"א, שכבר הוכח כי לפחות 12 מעובדי הארגון השתתפו באופן פעיל בטבח 7 באוקטובר, יש מי שטוען שבירושלים היו צריכים לנצל את ההזדמנות כדי להציג את העמדה הישראלית בצורה ישירה ומנומקת בפני שופטי בית הדין.