נשיא ארה"ב טראמפ לוחץ ולוחץ – ונראה שהמלחמה באוקראינה הולכת ומתקרבת לסיומה לאחר יותר משלוש שנים עקובות מדם. ברוסיה כבר מתכוננים ליום שאחרי המלחמה ולעימות אפשרי עם נאט"ו. הצבא הרוסי, שותת דם מהקרבות הקשים באוקראינה, כבר נערך לשינוי מדיניות דרמטי – ולפריסה רחבה וחדשה, בעיקר באזור צפון-מזרח המדינה, שבשנים האחרונות הפך לגבול חם ומסוכן במיוחד.
באירופה מודאגים מאוד מהתהליך המסתמן ברוסיה: במרחק של כ-100 ק"מ מזרחית לגבול עם פינלנד, החברה החדשה בנאט"ו, בעיר הרוסית פטרוזבודסק, כוחות הנדסה צבאיים מרחיבים בסיסים שצפויים לשמש בעתיד מפקדה של כוח צבאי גדול במיוחד. על פי גורמי מודיעין מערביים ששוחחו עם וול סטריט ג'ורנל, הקרמלין מתכנן להציב שם עשרות אלפי חיילים בשנים הקרובות.
"כשהכוחות יחזרו [מאוקראינה], הם יסתכלו מעבר לגבול אל מדינה שהם רואים כאויב", אמר רוסלן פוחוב, מנהל המרכז לניתוח אסטרטגיות וטכנולוגיות, מכון מחקר ביטחוני במוסקווה. "ההיגיון של העשור האחרון מראה שאנחנו מצפים לעימות כלשהו עם נאט"ו".
NEW: Russia is building new military headquarters in Petrozavodsk, near Finland.
— Clash Report (@clashreport) April 28, 2025
Around 40 x Su-27 jets have remained stationary at the base since 2016 — their operational status is unclear. pic.twitter.com/hSE5szL628
הגדלת הצבא והשקעה בחימוש
פוטין הורה לאחרונה לצבא רוסיה להגדיל את שורותיו לכ-1.5 מיליון חיילים, עלייה נרחבת מכמות של כמיליון חיילים לפני הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. רוסיה הגדילה את תקציב הביטחון שלה ל-6% מהתמ"ג השנה, לעומת 3.6% לפני המלחמה. לשם השוואה, ארה"ב הוציאה 3.4% מהתמ"ג שלה על צבא בשנה שעברה, ומדינות האיחוד האירופי השקיעו בממוצע 2.1% - ורבות מחברות נאט"ו נאבקות לעמוד ברף הבסיסי של 2%, שצפוי לעלות בשנים הקרובות.

ההוצאה המוגברת הביאה להאצת ייצור הנשק ופעילות התעשיות הביטחוניות. לפי הערכות מודיעין מערביות, ב-2021, לפני הפלישה, רוסיה ייצרה כ-40 טנקי T-90M - מודל הטנק העיקרי שלה. כיום היא מייצרת כמעט 300 בשנה. בכיר צבאי פיני טען שכמעט אף טנק מסוג זה לא נשלח לחזית באוקראינה, אלא נשמר באדמת רוסיה לשימוש עתידי.
ייצור התותחים והתחמושת ברוסיה צפוי לעלות בכ-20% השנה, וייצור ואיכות הכטב"מים גדלו משמעותית – בעיקר במפעל הייעודי שהוקם ביילבוגה שבמחוז טטרסטן בסיועה הישיר של איראן. הזינוק הביטחוני של רוסיה מגיע בשל הצורך להמשיך ולתספק את הצבא במלחמה באוקראינה, ועוד הרבה לפני כל היערכות ביטחונית לקראת היום שאחרי המלחמה.
גיוס המוני
בחודשים האחרונים, רוסיה רואה עלייה חדה בגיוס בשל מענקי חתימה נדיבים. בחלק מהמקרים, התשלומים יכולים להגיע לכ-20,000 דולר. אפילו במוסקווה, הבירה הרוסית שניכר בתחילה כי הרשויות נמנעות "לגעת" באוכלוסייה שלה – חל גידול נרחב בגיוס לצבא.

"תשלומים חד-פעמיים עלו בצורה נרחבת, והם יותר ממה שאנשים רבים היו מרוויחים ברוסיה במשך שנה שלמה", אמר לוול סטריט ג'ורנל איקה קורהונן, מנהל המכון לכלכלות מתפתחות בבנק פינלנד, העוקב אחר הכלכלה הרוסית.
גורמים רשמיים בארה"ב מעריכים שכ-30,000 רוסים מתגייסים מדי חודש, עלייה מכ-25,000 בקיץ שעבר. גורמי מודיעין מזרח אירופיים טוענים שהשורות מתרחבות כעת בכ-40,000 חיילים בחודש. הגיוס המסיבי והנרחב הזה מגיע על רקע ריבוי אבדות גדול במלחמה באוקראינה, וההערכה היא שבמחצית השנייה של שנת 2024 איבדה רוסיה בכל חודש יותר מאלף חיילים הרוגים ופצועים בכל יום.
תשתיות צבאיות חדשות
רוסיה מתכננת לבנות מגורים ושטחי אימונים חדשים ולשדרג מחסני נשק וקווי רכבת כדי להתאים למספר החיילים הגדל באזור פטרוזבודסק. בדצמבר, הטלוויזיה הממלכתית הרוסית הראתה כ-100 חיילים רוסים צועדים במרכז העיר לציון חידוש חטיבת מסילות ברזל מתקופת ברית המועצות, שמטרתה להניח את הפסים החדשים שישמשו את התשתית להגדלת הבסיסים באזור.
תשתיות חדשות כוללות יחידות לוגיסטיות ומגורי חיילים, לפי אמיל קסטהלמי מקבוצת Black Bird בפינלנד. מסילות חדשות נבנות לאורך הגבולות עם פינלנד ונורווגיה, ודרומית לסנט פטרסבורג לכיוון הגבול עם אסטוניה. קווים קיימים שחוצים את האזור מורחבים.

אזור צפון-מערב רוסיה, הסמוך לנורווגיה, פינלנד, אסטוניה ולטביה נחשב לאחד האזורים הקריטיים והחשובים ביותר לרוסיה בכלל ולכלכלתה בפרט. הנתיב הימי לים הבלטי מזין כמה מהנמלים הגדולים והחשובים ביותר של רוסיה, ובאזור חיה אוכלוסייה גדולה יחסית.
ההיערכות במערב
פינלנד, שהצטרפה לנאט"ו לאחר הפלישה לאוקראינה, מחזקת את גבולה עם מערכות הגנה אלקטרוניות וגדרות תיל. מדינות נאט"ו מחזקות את גבולותיהן נגד טנקים, חופרות תעלות ומתקינות מכשולים בצורת פירמידה הידועים כ"שיני דרקון".
פולין, אסטוניה, לטביה וליטא פרשו לאחרונה מאמנה בין-לאומית האוסרת על הצבת מוקשים נגד אדם – מתוך חשש אמיתי כי רוסיה עלולה לפתוח בעתיד הלא רחוק במערכה קרקעית נגדן. המדינות הבלטיות ופינלנד מקדמות מערך הגנת רחפנים וכטב"מים, ומשקיעות לא מעט בהצבת מערכות גילוי ויירוט.

"אין לנו יותר מדי זמן", אמר שר ההגנה הפולני ולדיסלב קוסיניאק-קמיש. "עלינו לבנות ברית חזקה, מערכת פיקוד חזקה וכוחות צבאיים מצוידים היטב". המלחמה באוקראינה מסמנת נורת אזהרה של ממש עבור מדינות מזרח אירופה, שבמידה רבה חוששות כי הן עלולות להיות מופקרות בעתיד על ידי טראמפ ובעלות ברית נאט"ו ממערב, שלא חשות מאוימות מרוסיה באופן ישיר.
התרחישים האפשריים
בדו"ח מפברואר, סוכנות המודיעין הדנית הזהירה שרוסיה עלולה לפתוח במלחמה רחבת היקף באירופה תוך חמש שנים אם תתרשם שנאט"ו מגלה חולשה. סיום המלחמה באוקראינה עלול לאפשר לצבא רוסיה להיות מוכן אף מהר יותר, לפי אזהרות של גורמי ביטחון וצבא במערב.
"אם תשאל כמה מהר הצבא הרוסי יוכל לבצע מבצע מוגבל נגד המדינות הבלטיות, התשובה יכולה להיות בקרוב מאוד," אמר לוול סטריט ג'ורנל מייקל קופמן, עמית בכיר בתוכנית רוסיה ואירואסיה בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, מכון מחקר בוושינגטון, המסקר בהרחבה את המלחמה באוקראינה ואת צבא רוסיה. "אם אמת המידה היא מלחמה רחבת היקף, כנראה עם נאט"ו, לוח הזמנים יכול להיות יותר כמו 7-10 שנים, תלוי בתרחיש".

הנשיא לשעבר טראמפ, שמפעיל לחץ על אוקראינה לקבל הסכם הפסקת אש תוך ניסיון לחדש את הקשרים האמריקניים עם הקרמלין, אמר שהדאגות לגבי שאיפות רוסיות מעבר לאוקראינה מוגזמות. כשנשאל בפברואר על אזהרתו של נשיא אוקראינה זלנסקי שרוסיה עלולה לפתוח במלחמה נגד נאט"ו אם ארה"ב תפחית את תמיכתה בברית, טראמפ אמר: "אני לא מסכים עם זה, אפילו לא קצת".
אולם בתוך רוסיה, מומחים צבאיים מאפיינים את הפעילות לאורך הגבול הפיני כחלק מההכנות של הקרמלין לעימות אפשרי עם נאט"ו. "רוסיה ואירופה יצטרכו לחדש את הדיאלוג עם הבנה ברורה של היכולות של כל אחד, הבנה של העובדה שאנחנו אויבים", אמר ואסילי קאשין, מנהל המרכז ללימודים אירופיים ובין-לאומיים באוניברסיטת מוסקווה.
רוסיה צפויה להציג בחודשים הקרובים את צעדיה הראשונים בתהליך ההתעצמות הזה בתרגילים הצבאיים האסטרטגיים השנתיים שלה. השנה התרגילים - המכונים "זאפאד" (מערב) - צפויים לאמן כוחות באזורים הגובלים במדינות נאט"ו.
גורמים צבאיים באגף המזרחי של נאט"ו מצפים למופע ראווה שנועד להרתיע את אירופה מהגברת המתיחות עם רוסיה. ללא קשר למצב שיחות הפסקת האש, אמרו, הקרמלין רוצה שיתייחסו אליו ברצינות באירופה.
אחת המשמעויות המדיניות-ביטחוניות של המלחמה באוקראינה היא הרחבת ברית נאט"ו, עם צירופן של פינלנד ושוודיה – שחשו מאוד מאוימות מרוסיה. צירופה של פינלנד, עם צבא מילואים המתקרב למיליון בני אדם, הגדיל את הגבול של נאט"ו עם רוסיה בכ-1,300 ק"מ. ואולם, עליית טראמפ טרפה את הקלפים על עתידה של הברית הצבאית, וכעת לאיש אין ודאות איך יראה שיתוף הפעולה הביטחוני בעתיד. קנצלר גרמניה המיועד פרידריך מרץ אמר רק השבוע כי "לא ברור אם נאט"ו ימשיך להתקיים בעוד כמה עשרות שנים".