פחות משני עשורים אחרי שגרמניה סגרה את המקלטים האחרונים שלה, המדינה מתחילה כעת להבין שהאיום חזר ושהיא לא מוכנה אליו. בגרמניה, כמו במדינות רבות נוספות באירופה, החל מבריטניה וצרפת ועד לשוודיה – מבינים כעת שימי השקט חלפו וענני מלחמה סוערים מעל ראשיהם.
בזמן המלחמה הקרה פעלו בגרמניה כ-2,000 מקלטים ובונקרים, אך כיום נותרו רק 580, ורק בתיאוריה הם מסוגלים להכיל כ-480,000 איש - כחצי אחוז בלבד מאוכלוסיית המדינה. בפועל, רובם לא מתוחזקים, לא פעילים ואינם כשירים להגנה במקרה חירום.
"תחזוקה שוטפת של ציוד מגן אזרחי כבר אינה מתקיימת", אמר דובר ממשלת גרמניה לוול סטריט ג'ורנל. גם המקלטים שעדיין קיימים, כולל ארבעה בלבד בברלין, אינם תקינים או מבצעיים.
לאור אזהרות והערכות כי רוסיה עלולה להיות מוכנה לתקוף את מערב אירופה תוך מספר שנים, גרמניה מוצאת את עצמה חשופה לחלוטין. התרחיש האוקראיני - שבו ערים מותקפות מדי יום באמצעות טילים ומל"טים – מעורר דאגה כבדה בקרב הרשויות.
התארגנות מחודשת והקמת מקלטים מהירה
במענה לאיום, הרשויות בגרמניה פועלות כעת במלוא המרץ לאיתור מרחבים ציבוריים שניתן להפוך למקלטים במהירות גבוהה ובעלות נמוכה יחסית, לצד תכנון הגנה ארוכת טווח ועמידה יותר. פרויקט פיילוט שאפתני שואף להקים מקלטים למיליון בני אדם עד סוף 2026. למרות זאת, זה עדיין רחוק מלהספיק למדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר באיחוד האירופי.
על רקע זה, המאמץ אינו מסתכם רק בהקמת מקלטים. ממשלת גרמניה התחייבה להפוך את המדינה ל"כשירה למלחמה" עד שנת 2029 - עם תקציב צבאי שצפוי כמעט להכפיל את עצמו. וזה לא רק עניין של טנקים וכטב"מים: גם החברה האזרחית נדרשת להיות מוכנה.
מקלטים ישנים עם תפקיד חדש?
במסגרת תוכנית ביטחונית חדשה שהוכנה בשנת 2024, ונושאת את השם "תוכנית הפעולה בגרמניה", המדינה מתוכננת לשמש כבסיס עבור מאות אלפי חיילי נאט"ו במקרה של עימות מזוין ישיר עם רוסיה. התוכנית כוללת פרטים כמו אילו גשרים וכבישים יתאימו לתנועה כבדה, ואיך להגן על תשתיות קריטיות.
הבונקרים מהווים חלק מרכזי מהתוכנית הזו, אך נכון לעכשיו הממשלה טרם הגדירה במדויק מהו האיום הצפוי ואיזה סוג של הגנה נדרש מולו. "הדבר הראשון שצריך להבהיר הוא מהו האיום. השני – על מה נדרש להגן מפניו", הסביר לוול סטריט ג'ורנל פרופ' נורברט גבקן, ראש מרכז המחקר לסיכונים באוניברסיטת הבונדסוור.
בינתיים נבחנים שני סוגי מקלטים: כאלה שישמשו את הממשלה ויגנו עליה במצבי קיצון -תת-קרקעיים, מבוצרים ועמוקים - ומנגד, מקלטים פשוטים שיגנו על אזרחים מפגיעת רסיסים וכטב"מים, ויהיו מבוזרים ונגישים במהירות.
מקלטים פרטיים ומרתפים משופצים
לצד מאמצי המדינה, גם במגזר הפרטי בגרמניה מתחילים להבין שהזמנים השתנו. יותר ויותר אזרחים פונים לחברות מתמחות כדי לבדוק כיצד ניתן להפוך מרתפים למקלטים פרטיים. "פעם זה היה בדיחה", סיפר פיטר אורנהאמר, בעל חברה שבונה החל ממקלטיים ביתיים ועד בונקרים גרעיניים אוטונומיים עם אוורור, מים וחשמל עצמאי שאינו תלוי בקו החשמל החיצוני. "היום זה כבר לא מצחיק - בגלל אוקראינה, רוסיה, היחסים עם ארה"ב וגם המזרח התיכון".

גם מבנים ישנים, בעיקר הבונקרים המאסיביים שנותרו מימי מלחמת העולם השנייה, הפכו לאורך השנים לגלריות אמנות, מועדונים ובתי יוקרה, ואינם באמת שמישים או במצב שבו קל להשמיש אותם בחזרה לייעודים המקורם. חידושם כמקלטים אמיתיים יהיה יקר ואיטי, ולעיתים גם לא אפקטיבי. בגרמניה חוששים כי התכנסות המונית בהם עלולה להפוך אותם למטרה.
הגישה החדשה היא אחרת: מבוזרת, זמינה ומהירה. במקרים רבים מדובר בחיזוק תקרות של מרתפים קיימים כדי שיוכלו לעמוד בעומס הרס. יש כבר שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים האחראים על נכסי המדינה, כדי לאתר ולשדרג חניונים תת-קרקעיים, תחנות רכבת תחתית ומרתפים.
גם בהקשר הזה, המלחמה באוקראינה משמשת את השיעור הטוב ביותר עבור גרמניה ומדינות נוספות באירופה. מדינה שלא מצטיינת בכל הקשור לתחום המקלטים, בטח לא בימים שלפני הפלישה הרוסית, מצליחה באופן יחסי להגן על אזרחיה, שמדי לילה מצטופפים בתחנות מטרו ומתחמים תת-קרקעיים, לעיתים במשך שעות ארוכות ברציפות.