בהודעה שנמסרה הערב (שלישי) מטעמו של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, נכתב כי הוא הודיע לקבינט שלו שהממלכה המאוחדת תכיר במדינה פלסטינית בספטמבר, עוד לפני העצרת הכללית של האו"ם - אלא אם ממשלת ישראל תנקוט צעדים משמעותיים לסיים את "המצב המחריד בעזה". בחשבון ה-X באנגלית כתב נתניהו: "ממשלת בריטניה מתגמלת את חמאס".
סטארמר הוסיף כי הוא לא משווה בין ישראל לחמאס, וכי דרישות בריטניה מארגון הטרור נותרות בעינן: לשחרר מיידית את החטופים, לחתום על עסקה, להתפרק מנשק ולקבל את העובדה שהוא לא ימלא שום תפקיד בממשלה הפלסטינית העתידית. רה"מ הבריטי התחייב לקיים הערכת מצב לפני העצרת הכללית, על מנת לקבוע עד כמה קיימו הצדדים את הצעדים לכיוון סיום המלחמה - לפני שיקבל החלטה סופית לגבי ההכרה.
סטארמר הדגיש בפני הקבינט שהוא נקט בפעולה הזו על מנת להגן על חיוניותו של פתרון שתי המדינות, שנראה לדבריו "רחוק יותר היום משנראה במשך הרבה שנים". עוד הוסיף כי תמיכתו בביטחון ישראל נותרה כשהייתה, ולפי מקורות בבריטניה, שוחח עם רה"מ נתניהו לפני הודעתו הערב.
משרד החוץ מסר בתגובה לדבריו של סטארמר: "ישראל דוחה את הודעת ראש ממשלת בריטניה. שינוי העמדה של ממשלת בריטניה בעיתוי הנוכחי, בעקבות המהלך הצרפתי ולחצים פוליטיים פנימיים, מהווה פרס לחמאס ופוגע בניסיונות להגיע להפסקת אש בעזה ולמתווה לשחרור חטופים".
בריטניה כעת מצטרפת להודעתו של נשיא צרפת מקרון, שהכריז כי יכיר גם הוא במדינה פלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר. משמעות הדבר היא ששני חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, בריטניה וצרפת, אשר מחזיקות גם בזכות וטו - יכירו במדינה פלסטינית.
רק הלילה פורסם דיווח בטלגרף הבריטי, לפיו סטארמר יציג בימים הקרובים לבעלי בריתו בארה"ב, אירופה ומדינות ערב תוכנית לסיום המלחמה בעזה - שכוללת גם הכרה במדינה פלסטינית. דוברו הדגיש שהמהלך הוא חלק מתוכנית שלום רחבה יותר, אך אמר: "ברור לנו שהכרה במדינה פלסטינית חייבת להיות אחד הצעדים בדרך".
סטארמר נתון בימים האחרונים ללחץ כבד מבית לנקוט בצעד שכזה. מפלגת הלייבור בראשותו של סטארמר התחייבה להכיר במדינה פלסטינית במצע שלה, אך טענה במשך חודשים שיש לעשות זאת ברגע הנכון כדי לקדם שלום באזור. ביום שישי האחרון, שליש מחברי הפרלמנט מהמפלגה חתמו על מכתב לפיו הגיע הזמן ל"הכרה מיידית". בסרטון שפרסם סטארמר עצמו באותו היום, אמר: "לא ניתן להגן עוד על ההסלמה הצבאית של ישראל בעזה".
במקביל לדבריו של סטארמר הערב, נאם שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי בעצרת האו"ם והתייחס לפתרון שתי המדינות. "המצב בשטח ממשיך להחמיר ופתרון שתי המדינות נמצא בסכנה", אמר לאמי. הוא התייחס להצהרת בלפור כהכרה בזכות העם היהודי למדינה, ואמר שהיה ברור לפי ההצהרה שאסור לפגוע בזכויות הפלסטינים, אך המימוש שלה כיום פוגע בהן.
"אסור שחמאס יקבל פרס על המתקפה הנוראית שלו ב-7 באוקטובר", הדגיש לאמי. "הוא חייב לשחרר את החטופים ולהסכים להפסקת אש ולהתפרקות מנשק. כמו כן, עליו להסכים שלא יקח חלק בהנהגת הפלסטיני. חמאס הוא לא העם הפלסטיני. דחייתה של ממשלת נתניהו לפתרון שתי המדינות שגוי מוסרית ואסטרטגית, ולכן, עם היד של ההיסטוריה על כתפינו, הממשלה שלנו מתכוונת להכיר במדינת פלסטין. זה תלוי בהתקדמות של ישראל, נבחן את המצב לפני כן".
הודעת ממשלת בריטניה
ממשלת בריטניה פרסמה הצהרה רשמית מטעמה: "דאגתנו המכרעת היא לחטופים הישראלים ולאזרחי עזה. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשים קץ לסבל הנוכחי ולשנות את המצב בשטח. אנו דורשים הפסקת אש מיידית כדי לעצור את ההרג, שהאו"ם יורשה לשלוח סיוע הומניטרי לעזה באופן מתמשך כדי למנוע רעב - ושישוחררו החטופים מיידית".
"אנו זקוקים גם לתוכנית מקיפה כדי לשים קץ לסבל הזה ולהגיע להסדר ארוך טווח. אנו מחויבים לעבוד יחד עם שותפינו הבין-לאומיים כדי לפתח תוכנית שלום אמינה לשלב הבא בעזה שתבסס הסדרי ממשל וביטחון, ותבטיח את אספקת הסיוע ההומניטרי בקנה מידה הנדרש. זה חייב להיות מלווה בנסיגת הכוחות הישראליים ובהדחת הנהגת חמאס מעזה כצעדים מרכזיים לקראת פתרון שתי מדינות במשא ומתן. אנו מברכים על הצעדים שהוכרזו על ידי הנשיא עבאס ואלה צריכים להיות הבסיס לרפורמה מקיפה ברשות הפלסטינית".
אנו מחויבים זה מכבר להכיר במדינת פלסטין. כפי שצוין במצע הבחירות שלנו, מדינה פלסטינית היא זכות של העם הפלסטיני, והיא חיונית לביטחון ישראל לטווח ארוך. חמאס הוא ארגון טרור האחראי לזוועות של 7 באוקטובר, אסור לתגמל אותו לעולם. היינו חד משמעיים בגינוי ההתקפות הרעות הללו, ובתמיכתנו בזכותה של מדינת ישראל להגנה עצמית. חמאס חייב לשחרר מיד את כל בני הערובה, לחתום על הפסקת אש מיידית, לקבל את העובדה שלא ימלא כל חלק בממשלת עזה - ולהתחייב להתפרק מנשק".
"אנו נחושים להגן על קיומו של פתרון שתי המדינות ולכן נכיר במדינת פלסטין בספטמבר לפני עצרת האו"ם. זאת, אלא אם כן ממשלת ישראל תנקוט צעדים מהותיים לסיום המצב המחריד בעזה ותתחייב לשלום בר-קיימא לטווח ארוך - לרבות מתן אפשרות לאו"ם לחדש ללא דיחוי את אספקת הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה, כדי לשים קץ לרעב, להגיע להפסקת אש ולהבהיר שלא יהיו סיפוחים בגדה המערבית. נערוך הערכה לקראת עצרת האו"ם עד כמה הצדדים עמדו בצעדים אלה".
ההידרדרות במצב המדיני
ישראל שוב עומדת במרכז סערה ציבורית בין-לאומית, בעקבות החרפת המצב ההומניטרי ברצועת עזה ולמרות ההחלטה על הפסקות אש הומניטריות והרחבה של אספקת הסיוע לרצועה. המשבר הקשה ברצועת עזה, לצד ההודעה של נשיא צרפת עמנואל מקרון בשבוע שעבר על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית עושה את שלה - וגוררת שורה של תגובות נלוות, בעיקר במדינות אירופה.
נציבות האיחוד האירופי הודיעה אתמול כי תעלה להצבעה במועצת שרי החוץ את ההצעה לסלק את ישראל מתוכנית "הורייזון" הגדולה והיוקרתית למימון סטארטאפים - בדגש על פיתוחים שעשויים לשמש גם למטרות צבאיות. למרות שרק לפני שבועיים הצליחה ישראל לבלום שורה של הצבעות בקרב שרי החוץ של האיחוד בשל המצב ברצועה, הפעם גובר החשש כי מאמץ הבלימה ייכשל.
בראש סיכולי ההצעות נגד ישראל באיחוד האירופי, עומדת ההצעה לבחון מחדש את הסכם האסוציאציה - ההסכם המעגן את כל יחסי ישראל והאיחוד האירופי, אך גם לפגוע ביחסי המסחר עם ישראל. אז, קמפיין דיפלומטי מסיבי ויעיל בהובלת שר החוץ גדעון סער הביא לגיבוש קואליציה של מדינות שתמכו בישראל וסירבו להצביע נגדה, אולם כעת נראה שהדברים משתנים.
מקורות דיפלומטיים ששוחחו אתמול עם האתר Euronews אמרו כי סיבה מרכזית להצעה להשעות כעת את ישראל מתוכנית "הורייזון" מגיעה בשל התחושה באיחוד שישראל לא קיימה את חלקה בהסכם שהושג עם שרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס להגדלה נרחבת של הסיוע ההומניטרי לרצועה.
בניגוד להצבעות הרבות של האיחוד האירופי, ההצבעה על סוגיית תוכנית "הורייזון" אינה דורשת הסכמה פה אחד של כל 27 המדינות החברות. במקרה הזה, דרוש רוב יחסי - כלומר תמיכה של לפחות 55% מהמדינות החברות שמהוות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד האירופי.
בהצבעות בשבוע שעבר נהנתה ישראל מהעובדה שגרמניה ואיטליה, שתיים מהמדינות בעלות האוכלוסייה הגדולה ביותר באיחוד, עומדות לצידה - מה שהקטין מאוד את היכולת לקדם הצעות נגדה, כולל ברוב יחסי. בימים האחרונים מסתמן שינוי כיוון מצד שתי בעלות הברית המרכזיות, ורק אתמול הודיע דובר ממשלת גרמניה כי ממשלת הקנצלר פרידריך מרץ נערכת לצעדים שיגבירו את הלחץ על ישראל. גם איטליה מחריפה את הטון בימים האחרונים, בדרישה לפתרון המשבר ההומניטרי ברצועה.
אפילו ממשלת הולנד, שעד לאחרונה נחשבה מידידותיה הקרובות של ישראל באיחוד האירופי, מסלימה מאוד את הטון נגדה. ראש ממשלת המעבר ההולנדי דיק סכוף אמר אתמול כי הולנד תתמוך בהצעה לסלק את ישראל מתוכנית "הורייזון" - אם האיחוד האירופי יקבע שישראל לא עמדה בהתחייבויות שלה, קרי למשל בהסכם להגדלת הסיוע לרצועה. הצעד לאסור את כניסתם למדינה של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' היא הסלמה נוספת בדינמיקה בין המדינות, לאחר שבסוף השבוע קבעו שירותי הביטחון של הולנד כי לראשונה מדינת ישראל מהווה איום על הולנד.