מהלך חריג מצדה של בת ברית מרכזית של ארה"ב: דרום קוריאה ביטלה עסקה לרכישת 36 מסוקי תקיפה מדגם AH 64E אפאצ’י, על אף שקיבלה אישור מוקדם מהפנטגון והחלה בתכנון המבצעי. המהלך התבצע בשקט יחסי אך מעורר הדים. על פי ההערכות, מדובר בהחלטה שהבשילה לאחר חודשים של דיונים פנימיים בצבא הדרום-קוריאני, תוך בחינה מחודשת של תפקוד המסוקים בשדה הקרב המודרני.
העסקה המקורית, שאושרה באוגוסט שעבר, הוערכה ב-3.5 מיליארד דולר וכללה 36 מסוקים מדגם - AH-64E גרסה מתקדמת עם מכ"ם משופר .עבור וושינגטון, ביטול הרכש עלול להיחשב לא רק כהפסד עסקה - אלא גם כסימן לשחיקה במעמד הפלטפורמות האמריקאיות המסורתיות אצל שותפות קרובות.
ההחלטה מסמנת תפנית אסטרטגית בדרכי הלחימה של סיאול, שמביטה לעבר העתיד של הרחפנים והמערכות הבלתי מאוישות - ומפנה את גבה לפלטפורמות כבדות ומאוישות - שפעלו בחזית במשך עשורים.
המסוקים, שנועדו במקור לשמש את דרום קוריאה בלחימה נגד סירות מהירות של צפון קוריאה ולהעניק כוח אש מתקדם נגד כוחות שריון, הפכו מבחינתה לפחות אטרקטיביים לנוכח תרחישי לחימה עכשוויים - ובראשם המלחמה באוקראינה. החשיפה הרבה של מסוקים לפגיעות ממערכות נ"מ ניידות ולכל התחום הבלתי מאויש, עושה את שלה.
החשש הבולט הוא שהאפאצ’י, ככלי טיס איטי ויחסית בולט, יתקשה לשרוד בשדה קרב רווי חיישנים, מכ"מים, וטילים זולים אך קטלניים. כך, גם הפעלה מתוחכמת יותר שלו - בעזרת תחמושת מונחית לטווחים ארוכים - אינה מספיקה כדי להצדיק את הרחבת הצי מבחינת דרום קוריאה.
דרום קוריאה לא נוטשת לחלוטין את תחום המסוקים, אך מצמצמת את התלות בפלטפורמות זרות וכבדות. במקביל, מוקצים משאבים משמעותיים לפיתוח ולהצטיידות ברחפנים תוקפים. מדובר במהלך שמציב את סיאול בחזית שינויי התפיסה העולמיים - יחד עם מדינות כמו ארה"ב, שמפחיתה בעצמה את הסתמכותה על מסוקי קרב קלאסיים, ובוחנת עתיד המבוסס על שילוב בין מערכות מאוישות לבלתי מאוישות.
בחברת בואינג, יצרנית האפאצ’י, הדגישו לאחרונה כי מסוקים מאוישים עדיין ממלאים תפקיד חיוני, ובפרט ביכולות כמו שילוב מודיעין, תקיפה מדויקת וקישור בין כוחות. "שום רחפן לא יכול לעשות את מה שאפאצ’י עושה", אמרה בכירה בחברה - אך המציאות בשטח, לפחות בדרום קוריאה, מאותתת אחרת.
החלטתה של דרום קוריאה איננה הבעת אי-אמון מוחלטת במסוק הקרב המפורסם, אך היא מאותתת כי עידן העליונות שלו ככוח תקיפה מרכזי מתקרב לסיומו. במקומו מתגבשת תפיסה חדשה: מאגר כלי תקיפה קלים, גמישים וזולים, עם יכולת הישרדות גבוהה יותר והתאמה לעידן הדיגיטלי של הלחימה. במזרח הרחוק, ובפרט בגבול הרגיש עם צפון קוריאה, זהו מהלך שמסמן אסטרטגיה חדשה, שעשויה להיות מהירה וקטלנית לא פחות.