באירוע נדיר במשכן הכנסת, חשף היום (רביעי) הפעיל הפוליטי הסורי שאדי מרטיני, לשעבר מנהל בית חולים בחלב, את מה שלדבריו מתרחש מאחורי הקלעים בדמשק. מרטיני הדהים את המשתתפים כשגילה שפגש לאחרונה את נשיא סוריה אחמד א-שרע - ושוחח איתו על ישראל.
"פגשתי את אל-ג'ולאני לפני כמה ימים, זו הייתה פגישה מעניינת עם שני עמיתים שלי - אחד רב והשני כומר", סיפר מרטיני שמשמש כמנכ"ל Multifaith Alliance, בהשקת השדולה לקידום הסדר ביטחוני-אזורי בכנסת. "נכנסנו לארמון הנשיאותי בדמשק, הארכנו את הפגישה, דיברנו רבות על ישראל ואחד הדברים שהנשיא א-שרע אמר: 'יש לנו הזדמנות כזו רק פעם במאה. חלון ההזדמנויות לא תמיד יהיה פתוח'", הוא הוסיף.
מדובר בכנס ראשון של השדולה לקידום הסדר-ביטחוני אזורי בכנסת, בהובלת חברי הכנסת גלעד קריב (הדמוקרטים), רם בן ברק (יש עתיד) ואלון שוסטר (כחול לבן).
"מן ההריסות של העימות ב-7 באוקטובר ואילך - עולה אמת ברורה: המזרח התיכון משתנה"
"עזבתי את סוריה ב-2012, הייתי חייב לברוח כי סייעתי לעמיתיי האזרחים ונחשבתי טרוריסט. 14 מיליון סורים נעקרו או נהרגו או נמלטו", שיתף מרטיני. "ב-2016 כשסייעתי לאזרחים סוריים, ניגש אליי חבר ואמר שיש כמה אנשים שרוצים לעזור לסוריה. אבל היתה בעיה - הם היו מישראל. בעיניי, כאדם שנולד וגדל בסוריה, היו לי את כל הסטריאוטיפים השליליים על ישראל. השאלה הראשונה שלי הייתה - למה אכפת לישראלים? הם לא רוצים שניהרג? נפגשנו ולאט לאט פיתחנו אמון אחד בשני. וזה נכס משמעותי - קשה להגיע למצב של אמון וקל מאוד לאבד אותו".
גם הפרשן הסעודי עבד אל-עזיז אל-ח'מיס נכח בכנס והשמיע דברים: "מן ההריסות של העימות ב-7 באוקטובר ואילך - עולה אמת ברורה: המזרח התיכון משתנה. השאלה היחידה היא האם נשתנה יחד איתו או שנשתנה על ידו? מהמבט שלנו במפרץ, אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שלאחר מכן בין ישראל לאיראן אינם נתפסים כמבודדים. הם נתפסים כהעתקים של לוחות טקטוניים באזור שסבל זמן רב מבריתות קפואות, קיצוניות אידיאולוגית והבטחות שלא קוימו".
"רעב להשקעות וליציבות אזורית"
"התוקפנות של איראן, דרך שליחים וגם בעימות ישיר - חשפה את התקרה האסטרטגית האמיתית שלה ואת המגבלות שלה. ישראל, בתורה, הראתה שלא רק שהיא מסוגלת להגן על עצמה, אלא גם להרתיע איומים אזוריים בקנה מידה רחב", המשיך אל-ח'מיס. "אך הבה נהיה ברורים: מריאד ועד אבו דאבי, הלקח אינו מי 'ניצח' בקרב. הלקח הוא מה קורה לאחר מכן".
הוא הדגיש כי "יש עייפות במפרץ ממלחמות שליחים, מקשיחות אידיאולוגית, ממצבי חירום קבועים. יש במקום זאת רעב להשקעות, ליציבות ולשילוב אזורי. המפרץ היום אינו רוצה בציר של התנגדות, אלא ברשת של שיתופי פעולה. ובתוך החזון החדש הזה, אנחנו שואלים: האם ישראל יכולה לעבור מהרתעה לדיפלומטיה, מכוח לשותפות?".
בהתייחסו של עבד אל-עזיז אל-ח'מיס לאפשרות שתהיה נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, הוא הדגיש
כי התנאי לכך עובר דרך הקמת מדינה פלסטינית. "נורמליזציה, מנקודת המבט הסעודית, אינה רק הסכם דו-צדדי. היא יישור קו אזורי וכזה חייב לכלול דרך אמינה, בלתי ניתנת לשינוי, לריבונות פלסטינית".
הוא תיאר את התנאים כך:
- מדינה פלסטינית מפורזת שתיבנה בשיתוף עם גורמים אזוריים.
- רשות מעבר טכנוקרטית עם גיבוי בין-לאומי.
- התחייבות ברורה מצד ישראל, לא רק לביטחון - אלא לדו-קיום.
"מול ההתנהלות הרצחנית של חמאס, אנחנו מאמינים שלפתחנו הזדמנויות מדיניות חסרות תקדים במאפשרות שילוב ידים היסטורי של מדינות רבות באזור, והתקדמות אחראית אל עבר פתרון הסכסוך, ובנית מציאות אחרת לכל עמי האזור, אמר יו"ר השדולה חה"כ הרב גלעד קריב.
"מה עושים עם השינוי הזה?"
"ראש הממשלה נתניהו מתפאר רבות בשינוי פני המזרח התיכון בשנה האחרונה", המשיך. "השאלה הגדולה היא - מה עושים עם השינוי הזה? האם ישראל תהיה חלק מאותו מזרח תיכון חדש? האם נצליח לייצר ברית של מתונים, שמחויבת לפתרונות מדיניים כדי לפתור, ולא לנהל, את הסכסוכים המדממים?"
"מה שחייב להתחיל בעסקה כוללת לסיום המלחמה ולהחזרת כל החטופים, יכול וחייב להמשיך להסכמים אמיצים שישנו את פני האזור, יכוננו ברית של מתונים מול הציר של איראן וגרורותיה, ויביאו תקווה לשני העמים בארץ הזו ולכל העמים בני אברהם", הוסיף קריב. לדבריו, "לא ניתן לחתור למציאות אחרת ברצועת עזה ולהיפרדות מן הפלסטינים בהסכם ללא מעטפת אזורית אינטנסיבית, משמעותית של הסכמים בין ישראל לבין מדינות האזור".
ליאן פולק דוד, ממייסדות הקואליציה לביטחון אזורי, אמרה בכינוס השדולה: "אנו נמצאים ברגע של הזדמנות אסטרטגית אמיתית שעלינו לתפוס ממש עכשיו, בדיוק כשהאינטרסים המשותפים מתלכדים והעולם כולו מביט בנו, ברגע שבו המזרח התיכון מוכן - למהפך. יש לנו את האפשרות אולי האחרונה בדור הזה - לשנות מציאות ולעצב עתיד אחר עבור הילדים שלנו".