מדינות האיחוד האירופי כשלו אתמול (שלישי), בינתיים, בהעברת הצעה להשעיה חלקית של ישראל מהשתתפות בתוכנית המחקר והפיתוח היוקרתית "הורייזון" בשל חוסר הסכמה בין המדינות החברות. ההצעה שהעלתה הנציבות האירופית נדרשה לרוב מיוחס - אך נתקלה בהתנגדות או הימנעות של מדינות מפתח כמו גרמניה ואיטליה, שהוכיחו כי לפחות כרגע, עדיין ניתן לסמוך עליהן בזירה הבין-לאומית.
על מה הייתה ההצבעה?
הנציבות האירופית ביקשה להגביל את גישתה של ישראל לחלק מתוכנית "הורייזון" - קרן מחקר בהיקף של 95 מיליארד אירו. ההצעה לא עוסקת בפגיעה בשיתוף הפעולה של מוסדות מחקר ואקדמיה מהאיחוד עם אוניברסיטאות ומוסדות בישראל, אלא בקרן השקעות בסטרטאפים. ההצעה עוסקת בעיקר בפיתוחים שניתן לעשות בהם "שימוש כפול", כלומר גם אזרחי וגם צבאי, למשל סייבר, בינה מלאכותית וכטב"מים.
הנציבות האירופית העלתה את ההצעה לדיון בעקבות ההבנה שישראל לא מילאה את חלקה בהסכם שנחתם עם שרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס, להגדלה נרחבת של הסיוע ההומניטרי לרצועה. על רקע החרפת המשבר ההומניטרי ברצועה – ההצעה קיבלה משנה תוקף.
אם הייתה ההצעה מתקבלת, ישראל הייתה מאבדת גישה למענקים והשקעות בהיקף של כ-200 מיליון אירו מקרן החדשנות והפיתוח של האיחוד האירופי. ההצבעה התקיימה בדרג של שגרירים ולא של שרי חוץ. למרות שאתמול הסתיימה ההצבעה בלי החלטה, היא צפויה לעלות לדיון מחודש שוב כבר בקרוב.
כיצד הצביעו המדינות
בדיון שהתקיים בין שגרירי מדינות האיחוד בבריסל, היו אלה גרמניה ואיטליה, שתיהן מדינות כבדות משקל בהצבעות מסוג זה, ביקשו "זמן נוסף לבחינה", מבלי להביע תמיכה או התנגדות נחרצת. בפועל, עמדתן בלמה את ההצעה, שכן נדרש משקלן הדמוגרפי כדי להשיג רוב מיוחס.
המשמעות של רוב מיוחס היא תמיכה של לפחות 55% מהמדינות החברות באיחוד המהוות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד. גרמניה ואיטליה הן שתיים מהמדינות המאוכלסות ביותר באיחוד האירופי, והיעדר תמיכה שלהן טרפד את היכולת לאשר את ההצעה.
נוסף על כך, הונגריה, בולגריה וצ'כיה הביעו התנגדות ברורה לכל פעולה נגד ישראל. מהצד השני - הולנד, אירלנד, צרפת, לוקסמבורג, סלובניה, פורטוגל, מלטה וספרד תמכו ביוזמה של הנציבות, וחלקן אף הצהירו כי יתמכו בסנקציות חריפות יותר, כולל צעדים בתחום הסחר.
למה בכלל דנים בהשעיה?
הדיון התעורר בעקבות דוח פנימי של האיחוד שקבע שישראל מפרה את התחייבויותיה לזכויות אדם, במיוחד בכל הנוגע למצב ההומניטרי בעזה. כבר לפני שבועיים התכנסו שרי החוץ של מדינות האיחוד להצביע על שורה של צעדים נגד ישראל, בעקבות הטענה שהיא מפרה את סעיף 2 של הסכם האסוציאציה, ההסכם המעגן את כל יחסי ישראל והאיחוד האירופי. סעיף 2 מתייחס לעמידה בדין הבין-לאומי.
בעקבות הדוח, סיכמו ישראל והאיחוד לפני כשלושה שבועות כי ישראל תרחיב את גישת אזרחי הרצועה למזון וציוד רפואי. אך גורמים באיחוד טוענים שלא נרשמה התקדמות מהותית, ואף שאין בידי האיחוד יכולת לאמת את טענות ישראל על הכנסת סיוע.
בפועל, אנשי האיחוד האירופי לא הורשו להיכנס לעזה ולבחון את המצב בשטח. "לא קיבלתי שום הסבר משכנע לכך שלא אפשרו לי להיכנס לעזה", אמר גורם בכיר באיחוד לאתר "יורוניוז".
החששות להמשך
גרמניה ואיטליה, שתיים מהידידות הקרובות והחשובות ביותר של ישראל באיחוד האירופי ובכלל, ביקשו פרק זמן נוסף לבחון את המצב בשטח לפני שיקבלו החלטה על השעיה חלקית של ישראל מתוכנית "הורייזון". המשמעות היא שהמדינות החברות יתכנסו בעתיד הקרוב להצביע על כך שוב, במטרה להבין אם ברלין ורומא תומכות או מתנגדות.
לאורך התקופה האחרונה חלה הסלמה גם ברטוריקה של גרמניה ואיטליה כלפי ישראל. שר החוץ של איטליה אנטוניו טיאני תקף את ישראל פעמים רבות על המלחמה בעזה והמצב ההומניטרי ברצועה. גם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני הביעה ביקורת על ישראל, לרבות לאחר ההפצצה של הכנסייה הקתולית בעזה לפני כשבועיים.
ממשלת גרמניה, שבאופן מסורתי תומכת בישראל ובולמת הצעות נגדה באיחוד האירופי, החלה גם היא להשמיע מסרים תקיפים בעקבות החרפת המשבר ההומניטרי. בממשלה בברלין אמרו בימים האחרונים כי יגבשו צעדים להגברת הלחץ על ישראל, אך לא הרחיבו ולא פירטו בנושא. הקנצלר פרידריך מרץ, ידיד קרוב של ראש הממשלה נתניהו, קיים איתו לאחרונה שיחה שבה הביע מורת רוח מהמצב ברצועה.