אוקראינה סוערת בעקבות חקיקה דרמטית ושנויה במחלוקת שעברה אתמול (שלישי) בפרלמנט בקייב, ולראשונה אחרי שנים התעורר זעם ציבורי נרחב נגד ממשלתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי. לראשונה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, נרשמו אתמול שורה של הפגנות המוניות ענקיות נגד ההחלטה, ובקריאה לזלנסקי לבלום בכל זאת את החוק שמסעיר את המדינה כולה.

אלפי אזרחים הפגינו בקייב מחוץ ללשכתו של הנשיא זלנסקי, בעודם קוראים "חרפה!" ו"וטו עכשיו!", במחאה על החוק החדש שאושר לפגיעה ביכולות המאבק בשחיתות של המדינה. חלק מהפרשנים כבר תיארו את ההתפתחות הפוליטית כ"טעות הגדולה ביותר" של זלנסקי בשנים האחרונות, במהלך שעלול לאותת על נקודת מפנה דרמטית, בשעה שמתחיל רחש ציבורי גם סביב העובדה שזלנסקי ממשיך לכהן בתפקיד, ולפי שעה בחירות אינן נראות באופק.

החוק השנוי במחלוקת, שאושר ברוב של 263 חברי פרלמנט, מעניק סמכויות נרחבות לתובע הכללי - מינוי שמגיע ישירות מהנשיא - לפקח על פעילות הלשכה הלאומית למאבק בשחיתות (NABU) ועל היחידה המיוחדת למאבק בשחיתות (SAPO). משמעות החוק בפועל היא שלילת עצמאות הגופים האזרחיים החשובים, שנוסדו לאחר מהפכת 2014, שהיו עד כה בלב המאבק בשחיתות השלטונית וזכו לתמיכה מלאה מהמערב, וגם סימנו את ניסיונות ההתקדמות של אוקראינה לעבר הצטרפות אפשרית לאיחוד האירופי.

"הרס מוחלט של התשתית"

אנסטסיה רדינה, חברת הפרלמנט ממפלגת השלטון של זלנסקי שהתנגדה להצעה, אמרה: "עם העברת החוק, המוסדות האלה הופכים לגופים דקורטיביים בלבד, שתלויים לחלוטין ברצון התובע הכללי". ארגונים אזרחיים הזהירו כי מדובר בצעד מסוכן שמפרק את אחת הרפורמות המרכזיות ביותר באוקראינה מאז 2014 - ומערער את אמון הציבור ואת התמיכה מהמערב.

 אישור החוק בפרלמנט בקייב

 

דריה קלניוק, ממייסדות הארגון האזרחי AntAC, אמרה כי "זהו קמפיין של לחץ ישיר, שמטרתו להשתיק את הגופים - דווקא כשהם מתחילים לגעת בדמויות המקורבות לנשיא". גם סמן קריבונוס, מנהלה של NABU, טען כי החוק הוא תגובה ישירה ליעילות חקירותיהם - בהן חקירה מתוקשרת נגד סגן ראש הממשלה לשעבר, אולקסיי צ'רנישוב, הנאשם בשימוש לרעה בסמכות ובהתעשרות בדרכים בלתי חוקיות. על פי דיווח באקונומיסט, ההחלטה של הממשלה באוקראינה לקדם את החוק השנוי במחלוקת דווקא כעת, בהליך מזורז, נובעת בשל חקירות שנפתחו נגד כמה מקורבים ללשכתו של זלנסקי.

 

הלשכה הלאומית למאבק בשחיתות (NABU) והיחידה המיוחדת SAPO הוקמו בשנת 2015 בלחץ מדינות המערב, ובסיוע טכני של ה-FBI. הן נועדו לאכוף את שלטון החוק לאחר הפלת הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ'. במהלך השנים האחרונות הן חשפו שחיתויות בקנה מידה חסר תקדים, כולל חקירות נגד בכירים ביותר - ולעיתים גם מקורבים לצמרת הנוכחית.

 המונים בהפגנה בקייב

כעת, כשהמערכת הזו עלולה להתפרק - באוקראינה נשמעות יותר ויותר קריאות לדמוקרטיה, עצמאות מוסדית, ולמאבק אמיתי בשחיתות, דווקא בזמן שבו המדינה ממשיכה להילחם על קיומה ובשעה שהיא מקבלת סיוע אדיר בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, מה שבאופן טבעי מלבה את החשש לשחיתות.

פשיטות, מעצרים וניסיונות הפחדה

יום לפני אישור החוק, שירות הביטחון האוקראיני (SBU) פשט על בתיהם של לפחות 15 עובדי NABU. לטענת הסוכנות, החיפושים בוצעו בשל "קשרים עם רוסיה" או "תאונות דרכים", אך ללא צווי חיפוש תקפים. שניים מהחוקרים בארגון אף נעצרו. ב-NABU טוענים כי מדובר בהאשמות מופרכות שנועדו לחדור למידע רגיש, לשבש חקירות מתנהלות, ואולי אף להשיג שליטה על מסמכים מסווגים.

אירועים אלה עוררו תגובות חריפות הן מבית והן מהקהילה הבינלאומית. נציגי מדינות ה-G7 בקייב הביעו "דאגה עמוקה" וקראו לממשל להימנע ממהלכים שמערערים את המוסדות שמהווים תנאי סף לקבלת סיוע. גם נציבת ההרחבה של האיחוד האירופי, מרתה קוס, הגדירה את ההצבעה בפרלמנט כ"צעד דרמטי לאחור" והבהירה כי שמירה על עצמאות גופי המאבק בשחיתות היא תנאי מפתח להצטרפות לאיחוד, שאיפה ארוכת שנים של אוקראינה.

המערב מודאג - והציבור כועס

מעבר לדאגה הבין-לאומית, התגובה הבולטת ביותר באה מהציבור האוקראיני. אלפי בני אדם, צעירים ומבוגרים, יצאו אתמול בערב למחות נגד המהלך, ולקרוא לזלנסקי שלא לאשר את החוק - קריאה שלא נענתה בסופו של דבר. זו הייתה המחאה הציבורית הרחבה ביותר מאז תחילת המלחמה, והשתתפו בה לא רק פעילים פוליטיים אלא גם אזרחים מן השורה, משפטנים, וסטודנטים.

ראש עיריית קייב, ויטאלי קליצ'קו, שגם הוא השתתף בעצמו בהפגנה בקייב לאחר שהתנגד פומבית לחוק, אמר כי הוא "בוודאות אינו מקרב את אוקראינה לדמוקרטיה". לדבריו, מחבריו של החוק "גוררים את המדינה לאחור - לעבר סמכותנות מסוכנת, בניגוד לערכים שעליהם לוחמים חיילינו בחזית".

 ראש עיריית קייב לוקח חלק במחאות

לצד קייב, הפגנות נרחבות נוספות של מאות ואלפי בני אדם נערכו אתמול בערים נוספות, כמו לבוב ואודסה. רבים מעריכים כי ההפגנות באוקראינה צפויות להימשך גם בימים הקרובים. 

"טעות ענקית ובלתי מחויבת של זלנסקי, דווקא בשעה שנראה שמדיניות הבית הלבן לאוקראינה מתקדמת בכיוון הנכון מבחינתו", כתב שושנק ג'ושי, עורך בעיתון אקונומיסט על ההחלטה של זלנסקי לאשר את החוק.

התעלמות מהנשיא, קריאות לווטו

הלילה חתם זלנסקי על החוק ואישר אותו. גורמים במפלגת השלטון אמרו כי חברי הסיעה קיבלו הנחייה לתמוך בחוק ולזרז את העברתו לנשיא לחתימה - עוד באותו היום.

זלנסקי לצד ראש הממשלה החדשה יוליה סבירידנקו (צילום: רויטרס)
זלנסקי לצד ראש הממשלה החדשה יוליה סבירידנקו|צילום: רויטרס

הציבור, מצדו, המשיך בלחץ. עשרות ארגונים אזרחיים חתמו על עצומה הקוראת לזלנסקי להפעיל את סמכות הווטו שלו ולעצור את החוק לפני כניסתו לתוקף. "אם לא יעשה כן," הזהירו חלק מהגופים, הוא יישא באחריות לפירוק המערכת האנטי-שחיתותית במדינה".

מאוחר בלילה התייחס זלנסקי לראשונה לסערה. הוא הסביר שכל החקיקה נועדה לחסל מעורבות של מרגלים רוסים שחדרו לשם. "הממסד נגד השחיתות ימשיך לתפקד, אולם ללא השפעה רוסית", אמר.

עוד טען ש-NABU ו-SAPO, הארגונים שנפגעו מהחקיקה, לא עשו את עבודתם בצורה טובה וכי עליהם "לעשות יותר למען הצדק", אך הבטיח שהם ימשיכו לפעול. זלנסקי הוסיף: "חייבים להמשיך לחקור חקירות תקועות"

צעד שנוי במחלוקת בתזמון קריטי

החוק החדש מגיע בשבוע שבו זלנסקי והפרלמנט באוקראינה השביעו ממשלה חדשה, שכבר זכתה לביקורת על כך שהיא מורכבת בעיקר ממקורביו של הנשיא, ומרחיקה מעמדות מפתח גורמים שאינם בסוד העניינים שלו. הביקורת הגדולה על החוק הבעייתי מצטרפת לקולות הולכים וגדלים בציבור באוקראינה נגד העובדה שזלנסקי ממשיך לכהן כנשיא, למרות שזמן כהונתו הסתיים כבר לפני יותר משנה, אולם בשל חוקי החירום של המלחמה – בחירות עדיין לא נראות באופק.

בינתיים, אין שום פריצת דרך במגעים לסיום המלחמה עם רוסיה. היום ייפגשו משלחות מרוסיה ואוקראינה לסבב השיחות השלישי באיסטנבול, אך ניכר כי העמדות בין קייב ומוסקווה כל כך מרוחקות, שלא סביר שהמלחמה תסתיים בזמן הקרוב. בשדה הקרב, המוני חיילים ממשיכים להיהרג ולהיפצע על בסיס יומי, רוסיה ממשיכה להתקדם ולכבוש שטחים בקצב איטי ומדוד, ובעורף האזרחים ממשיכים לספור לילות ללא שינה, עם הפצצות אוויריות נרחבות מדי לילה ויום.