ד"ר עופר בנימינוב, מנהל מכון הדימות בשערי צדק, וד"ר פביאנה בנימינוב, סגנית מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, הם בני זוג ורופאים מישראל, שלפני כשבועיים החליטו לטוס לחופשה באיסלנד. את מה שקרה במהלך הנסיעה מנמל התעופה לאחד מאתרי הבילוי באזור – הם יזכרו לנצח.
"כשלוש שעות לאחר הנחיתה, בסביבות שבע בערב לפי השעון המקומי, היינו בדרך למקום בשם קריסוויק - שדה גאותרמי מלא בבריכות גופרית ואדים המבעבעים מהאדמה. מדובר באזור מדברי ושומם לחלוטין בעל נוף מאיים", משחזר ד"ר בנימינוב. "בדרך חלפנו על פני אגם גדול, ולפתע שמענו צרחות איומות. הבת שלי, ששהתה עמנו ברכב, בדיוק צילמה את הנוף וקלטה את האישה במצלמה".
הד"ר מספר כי בתחילה התלבטו השניים אם לעצור את הרכב. "לא ידענו במה מדובר וחששנו שאולי זו מזימה או שמדובר במישהו בעל כוונות שליליות. לבסוף החלטנו לעצור. אשתי יצאה מהרכב והאישה המבוהלת ממש התקרבה אליה, זה היה קצת מלחיץ כי בשלב הזה עדיין לא הבנו במה מדובר".
אמא שלו ואשתו היו באותם רגעים באזור המים הרדודים, והם התחילו לצעוק 'יא וולי', אז הבנו שהם ערבים
ד"ר בנימיבוב
לדבריו, האישה ניסתה לתקשר איתם באנגלית משובשת וצעקה בערבית שאחיה במים. "ברגע הזה אשתי הבחינה במישהו בתוך המים שמפרפר ונאבק כדי לצוף. היא רצה לכיוונו, השילה את בגדיה, ופשוט קפצה למים כשהיא בתחתונים וגופייה. חשוב להבהיר כי טמפרטורת המים באגם היא 5-2 מעלות בערך אבל אשתי הייתה אלופת הארץ בשחייה בעבר אז היא לא התלבטה. היא החלה לשחות חתירה לכיוונו, ובתוך כך ראתה אותו יורד ועולה מהמים, והולך ומתרחק ממנה. מדובר באגם בעומק של כ-90 מטר ונראה שהבחור חשב שהוא באזור הרדוד ולפתע גילה שהוא באזור עמוק ונבהל. אמא שלו ואשתו היו באותם רגעים באזור המים הרדודים, והם התחילו לצעוק 'יא וולי', אז הבנו שהם ערבים".
בשלב הזה הצליח ד"ר בנימינוב לעצור רכב נוסף שחלף באזור. "נופפתי שם בכביש ועצרתי זוג נורווגים. הם הגיעו לחוף בדרך עפר, הבחור נכנס למים והושיט יד לפביאנה, וכך יחדיו הם הצליחו לסחוב אותו ולחלץ אותו אל מחוץ למים. הוא היה בהלם מוחלט, היה כחול לחלוטין וסבל מהיפותרמיה קשה. רצתי לאוטו וצעקתי לבת שלי שתביא את כל המגבות והמעילים שהבאנו איתנו וכל דבר שבו ניתן לכסות אותו. כיסינו אותו, ובשלב הזה כשמפשירים מהיפותרמיה כלי הדם בגוף מתרחבים וזה מוביל לכאבי תופת, הוא פשוט נאנק".
בחלוף כרבע שעה הגיע אמבולנס למקום ופינה את הטובע. "אנשי ההצלה שאלו מאיפה אנחנו, הסברנו להם שאנחנו רופאים מישראל ושחלפנו באזור. זו הייתה סיטואציה ממש דמיונית והזויה"
איך זה נגמר?
"אנחנו לא יודעים. אמרתי לאשתי – 'זהו, אנחנו עשינו את שלנו, עכשיו אפשר להמשיך בטיול'. אני מניח שבבית החולים ידעו לטפל בו. אגב, גם לבפיאנה לקח זמן להתאושש, היא השתעלה ורעדה המון. בכל זאת מדובר באגם קר מאוד".
איך המשפחה שלו הגיבה? הם הבינו שאתם מישראל?
"הם היו בשוק, היו בעיקר סביבו. אשתי יודעת קצת ערבית כי היא מטפלת גם באוכלוסייה הערבית במהלך עבודתה, אז היא הצליחה לתקשר איתם קצת ובעיקר אמרה להם לא לפחד. כשאמרנו להם שאנחנו מישראל האחות של הטובע הודתה לנו מאוד, אבל לא שאלה מעבר לכך כלום".
לסיכום הוא אומר: "באמת קשה לתאר את הסיטואציה הזאת, מיותר לציין שאני מלא בהערצה לאשתי הגיבורה. מי היה מאמין שכך באמצע שום מקום ישראלים יצילו דרוזי טובע מסוריה שמשום מה החליט לשחות באגם קפוא".
