לראשונה: ישראל סווגה כמדינה המאיימת על ביטחונה של הולנד

דוח חדש ודרמטי שהתפרסם בסוף השבוע בהולנד חושף תפנית משמעותית ביחסי המדינה עם ישראל: לראשונה, שירותי המודיעין והביטחון ההולנדיים - שירות הביון הכללי (AIVD), שירות הביון והביטחון הצבאי (MIVD) והמתאם הלאומי ללוחמה בטרור וביטחון (NCTV) סיווגו את ישראל כ"איום ביטחוני ישיר" על הולנד. הדוח, תחת הכותרת "תמונת מצב איומים מצד גורמים מדינתיים 2025" (BDSA 2025) מצביע על התחזקות מתמדת של איומים מצד מדינות שונות בעולם, ומדגיש כי בשנים האחרונות אף איום לא נחלש, תוך גידול בחוסר הוודאות סביב היכולת להתמודד עמם.

איומים על הסדר המשפטי בהאג

הנקודה המרכזית סביבה מתמקד סיווגה של ישראל כאיום היא פעולותיה, יחד עם ארצות הברית, נגד בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ובית הדין הבינלאומי לצדק. שני מוסדות משפטיים בין-לאומיים חשובים אלו ממוקמים בעיר האג שבהולנד. על פי הדוח, ארה"ב וישראל פרסמו "איומים פומביים" כלפי בתי דין אלו, כאשר ארצות הברית אף הטילה סנקציות בהקשר זה.

פעולות אלה, מזהיר הדוח, עלולות "לפגוע בפעילות בתי הדין או אף להשבית אותה לחלוטין", בין היתר על ידי הגבלת גישתם לשירותים פיננסיים. הדבר מתואר מפורשות כ"איום ישיר על הסדר המשפטי הבין-לאומי", אשר מהווה אחד מששת האינטרסים הביטחוניים הלאומיים המרכזיים של הולנד.

להולנד, בהיותה המדינה המארחת של המוסדות המשפטיים הבין-לאומיים, יש "אחריות מיוחדת" לביטחונם ולהמשכיות פעילותם. איומים וסנקציות זרים, כפי שמצוין, יכולים להשפיע על הולנד באופן ישיר: "מדינות עלולות להחליט להטיל סנקציות שיפגעו גם באזרחים הולנדים, או לדחות בקשות ויזה של הולנדים". בנוסף, נכתב כי כאשר הולנד מוסרת מידע למוסדות כאלה והוא מגיע בדרכים נסתרות לשחקנים מדינתיים, "הדבר נוגע גם לביטחון הלאומי" של הולנד.

ניסיונות השפעה בהולנד

מעבר לאיומים על בתי הדין, הדוח מתייחס גם לניסיונות של ישראל להשפיע על דעת הקהל הפוליטית והציבורית בתוך הולנד עצמה. דוגמה בולטת לכך היא הפצת דוח של משרד התפוצות הישראלי, בנובמבר 2024, בעקבות אירועים הקשורים למשחק הכדורגל בין אייאקס למכבי תל אביב בליגה האירופית. דוח הביטחון ההולנדי מדגיש שבמקום להעביר את המסמך בערוצים הרשמיים, משרד התפוצות שלח אותו באופן ממוקד ישירות לפוליטיקאים ועיתונאים ספציפיים בהולנד.

אופן הפצה זה זכה לגינוי חריף מצד שרי המשפטים, הביטחון והחוץ של הולנד, שכינו אותו "בלתי רגיל ובלתי רצוי", בעיקר בשל "ההשלכות השליליות האפשריות על אזרחים הולנדים".  פעולה כזו, מזהיר הדוח, עלולה להוביל ל"הפחדה, איומים, או במקרים חמורים, לתקיפה של האנשים המוזכרים". פעילות מסוג זה נתפסת כפוגעת באופן ישיר ב"יציבות החברתית והפוליטית" של הולנד, אשר גם היא אינטרס ביטחוני לאומי מרכזי.

הקשר רחב יותר של איומים

חשוב להבין כי הדוח ההולנדי, המכונה "תמונת מצב של איומים מצד גורמים מדינתיים", עוסק במגוון רחב של איומים מצד גורמים מדינתיים שונים כלפי הולנד. הוא מפרט גם איומים מצד רוסיה (כגון לוחמת סייבר, חבלה, ריגול צבאי ופוליטי), סין (ריגול כלכלי וטכנולוגי, השפעה זרה) ואיראן (ריגול, התנקשויות בגולים, השפעה על הפזורה האיראנית).

עם זאת, סיווגה של ישראל כאיום ביטחוני "ישיר" נובע באופן ספציפי מהפעולות שפורטו – הערעור על הסדר המשפטי הבין-לאומי הפועל משטח הולנד, וניסיונות ההשפעה על ענייניה הפנימיים של המדינה. הדוח אינו מתאר איום צבאי או כלכלי ישיר מישראל על הולנד, בניגוד, למשל, לאיומים מצד רוסיה. המלחמות באוקראינה ובעזה אומנם מוזכרות כגורמות ל"סביבה בין-לאומית סוערת", אך ישראל אינה מוצגת בהקשר זה כאיום נגד הולנד באופן ישיר.

הדוח מדגיש כי בתקופה של יחסים בין-לאומיים בלתי צפויים ושינוי מאזני כוחות עולמיים, הולנד נדרשת לזהות ולהתמודד עם מגוון רחב של איומים כדי לשמור על ביטחונה הלאומי וערכיה הדמוקרטיים. סיווג זה, המופיע לראשונה, מצביע על רגישות הולכת וגוברת בהולנד כלפי פעולות זרות הנחשבות כפוגעות בריבונותה או באינטרסים המקומיים שלה, גם מצד מדינות שנחשבו בעבר ידידותיות.

פרסום הדוח מגיע על רקע שינוי גישה של הולנד, שנחשבת כידידה של ישראל, גם ברמה המדינית. בחודשים האחרונים היה זה שר החוץ של הולנד קספר ולדקמפ שדרש להעלות לדיון מחודשת את שאלת הסכם האסוציאציה של ישראל עם האיחוד האירופי.