שוב מפולת מדינית: הסלמה בלחץ של אירופה נגד ישראל

ישראל שוב עומדת במרכז סערה ציבורית בין-לאומית, בעקבות החרפת המצב ההומניטרי ברצועת עזה ולמרות ההחלטה על הפסקות אש הומניטריות והרחבה של אספקת הסיוע לרצועה. המשבר הקשה ברצועת עזה, לצד ההודעה של נשיא צרפת עמנואל מקרון בשבוע שעבר על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית עושה את שלה – וגוררת שורה של תגובות נלוות, בעיקר במדינות אירופה.

המפולת המדינית נמשכת

• הנציבות האירופית: לסלק את ישראל מתוכנית "הורייזון"
• דיווח: בריטניה נערכת להכריז על הכרה במדינה פלסטינית
• הולנד הודיעה: נאסור את כניסת השרים בן גביר וסמוטריץ'

נציבות האיחוד האירופי הודיעה אתמול (שני) כי תעלה להצבעה במועצת שרי החוץ את ההצעה לסלק את ישראל מתוכנית "הורייזון" הגדולה והיוקרתית למימון סטארטאפים – בדגש על פיתוחים שעשויים לשמש גם למטרות צבאיות. למרות שרק לפני שבועיים הצליחה ישראל לבלום שורה של הצבעות בקרב שרי החוץ של האיחוד בשל המצב ברצועה, הפעם גובר החשש כי מאמץ הבלימה ייכשל.

הידרדרות במצב המדיני

לפני שבועיים הצליחה ישראל לסכל הצבעות נגד ישראל באיחוד האירופי, ובראשן ההצעה לבחון מחדש את הסכם האסוציאציה - ההסכם המעגן את כל יחסי ישראל והאיחוד האירופי, אך גם לפגוע ביחסי המסחר עם ישראל. אז, קמפיין דיפלומטי מסיבי ויעיל בהובלת שר החוץ גדעון סער הביא לגיבוש קואליציה של מדינות שתמכו בישראל וסירבו להצביע נגדה, אולם כעת נראה שהדברים משתנים.

מקורות דיפלומטיים ששוחחו אתמול עם האתר Euronews אמרו כי סיבה מרכזית להצעה להשעות כעת את ישראל מתוכנית "הורייזון" מגיעה בשל התחושה באיחוד שישראל לא קיימה את חלקה בהסכם שהושג עם שרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס להגדלה נרחבת של הסיוע ההומניטרי לרצועה.

גם בעלות הברית "בסכנה"

בניגוד להצבעות רבות של האיחוד האירופי, ההצבעה על סוגיית תוכנית "הורייזון" אינה דורשת הסכמה פה אחד של כל 27 המדינות החברות. במקרה הזה, דרוש רוב יחסי – כלומר תמיכה של לפחות 55% מהמדינות החברות שמהוות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד האירופי.

בהצבעות בשבוע שעבר נהנתה ישראל מהעובדה שגרמניה ואיטליה, שתיים מהמדינות בעלות האוכלוסייה הגדולה ביותר באיחוד, עומדות לצידה – מה שהקטין מאוד את היכולת לקדם הצעות נגדה, כולל ברוב יחסי. בימים האחרונים מסתמן שינוי כיוון מצד שתי בעלות הברית המרכזיות – ורק אתמול הודיע דובר ממשלת גרמניה כי ממשלת הקנצלר פרידריך מרץ נערכת לצעדים שיגבירו את הלחץ על ישראל. גם איטליה מחריפה את הטון בימים האחרונים, בדרישה לפתרון המשבר ההומניטרי ברצועה.

בימים האחרונים ביצעו שורה של מנהיגים באירופה, בראשם קנצלר גרמניה מרץ ונשיא צרפת מקרון, רצף של שיחות עם ראש הממשלה נתניהו. ניכר שבאירופה מצפים לשינוי דרמטי של המצב בשטח ברצועה, וסביר במיוחד שלפעולות האחרונות של ישראל, והאחרונה שבהן היא הודעת נתניהו אמש על הכוונה של ישראל להמשיך להרחיב את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה.

הסחף של מקרון

ההודעה של נשיא צרפת עמנואל מקרון הביאה להשפעה ניכרת. בכירים בממשלת בריטניה אישרו הבוקר לניו יורק טיימס כי ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר מתקדם בתוכנית החדשה שלו לקדם הכרה במדינה פלסטינית.

הבכירים הסבירו שמדובר בשינוי כיוון מבחינת ראש ממשלת בריטניה, לאחר לחץ כבד שהופעל עליו מצד רבים במפלגתו ובממשלתו. אתמול דווח בטלגרף הבריטי כי סטארמר צפוי להציג בימים הקרובים תוכנית כוללת לסיום המלחמה בעזה, שתכלול גם הכרה במדינה פלסטינית.

גם ממשלת הולנד, שעד לאחרונה נחשבה מידידותיה הקרובות של ישראל באיחוד האירופי, מסלימה מאוד את הטון נגד ישראל. ראש ממשלת המעבר ההולנדי דיק סכוף אמר אתמול כי הולנד תתמוך בהצעה לסלק את ישראל מתוכנית "הורייזון" – אם האיחוד האירופי יקבע שישראל לא עמדה בהתחייבויות שלה, קרי למשל בהסכם להגדלת הסיוע לרצועה. הצעד לאסור את כניסתם למדינה של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' היא הסלמה נוספת בדינמיקה בין המדינות, לאחר שבסוף השבוע קבעו שירותי הביטחון של הולנד כי לראשונה מדינת ישראל מהווה איום על הולנד.

משבר מדיני גם בארה"ב

אפילו ארצות הברית, שעמדה בחודשים האחרונים לצד ישראל אל מול הביקורת הבין-לאומית וסייעה לה בזירה המדינית, החלו להראות סימני שבירה. אתמול התייחס טראמפ בהרחבה למשבר ההומניטרי בעזה, וסתר את העמדה הישראלית לפיה המצב בעזה חמור פחות משמצטייר בעולם. כשנשאל על ידי כתבים אם הוא מאמין לנתניהו על כך שאין הרעבה בעזה, השיב טראמפ ש"לא במיוחד, הילדים האלה נראים מאוד רעבים".

זמן קצר לאחר מכן הדגיש הנשיא שוב ש"חלק מהילדים האלה סובלים מהרעבה אמיתית", והוסיף ש"אי אפשר לזייף את זה. אנחנו עומדים להיות יותר מעורבים". טראמפ אמר לכתבים שהוא שוחח עם נתניהו במהלך סוף השבוע, והבהיר לו שעליו לשנות את הגישה שלו.

בימים האחרונים דיווחנו במהדורה שההחלטה הישראלית לשנות מדיניות ולאפשר ליותר סיוע להיכנס לרצועה הגיעה גם בעקבות אזהרה של שר החוץ סער ושגריר ישראל בוושינגטון לייטר, לפיה ישראל נמצאת במפולת מדינית מוחלטת, גם בארצות הברית, ומופעל עליה לחץ אדיר.

סגן הנשיא ואנס השמיע טון חריף, והפנה ביקורת כלפי ישראל. "ראינו הרבה ילדים שגוועים ברעב, אנחנו רוצים לוודא שהם יקבלו אוכל. אני לא יודע אם ראיתם את התמונות, יש שם מקרים שוברי לב של ילדים קטנים שברור מורעבים. ישראל צריכה לעשות יותר כדי להכניס את הסיוע", אמר סגן הנשיא, והדגיש שהסיוע ההומניטרי חייב להיכנס לצד המשך המלחמה בחמאס, שמונע מהמזון להגיע לאוכלוסייה.

גם בקונגרס האמריקני התייחסו למשבר. בעוד שבמפלגה הדמוקרטית החריפו כצפוי את הטון כלפי ישראל, גם במפלגה הרפובליקנית, שתומכת בישראל בצורה כמעט מוחלטת, לא התעלמו מהמצב הקשה בעזה. יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני מייק ג'ונסון, תומך ישראל נלהב, הבהיר שבעזה יש אנשים ש"נואשים לאוכל", ושהתמונות שיוצאות מהרצועה "מטרידות ושוברות את הלב". עם זאת, הוא האשים את חמאס בגניבת הסיוע ואת האו"ם בכישלון מנגנון החלוקה.

במפלגה הדמוקרטית החריפו את הביקורת על ישראל, גם בקרב חברי קונגרס פרו-ישראלים. "הדיווחים מעזה, שמתארים רמה מזעזעת של רעב, סבל ומוות, לא מקובלים לחלוטין ומבהירים שלא ניתן להתעלם מהמחיר האנושי של המלחמה. הממשלה הישראלית צריכה לעשות יותר", אמר מנהיג הדמוקרטים בסנאט צ'אק שומר. מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים האקים ג'פריס הוסיף ש"המשבר ההומניטרי ברצועה הגיע לשיא", וש"חיוני שעוד סיוע הומניטרי יוכנס לעזה מיד".

באגף הרדיקלי יותר של המפלגה, שמראש ביקורתי יותר כלפי ישראל, החריפו את הקריאות להפסקת הסיוע לישראל. "נתניהו אמר שאין הרעבה בעזה, זה שקר. טראמפ והקונגרס חייבים להחליט אם הם עומדים להמשיך לתמוך בהרעבת ילדי עזה, או להשתמש בכל מנוף אפשרי כדי לסיים את המשבר ההומניטרי המזוויע הזה", אמר חבר הקונגרס הפרוגרסיבי העצמאי ברני סנדרס, המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית.