הסלמה חמורה פרצה הבוקר (חמישי) בגבול בין תאילנד וקמבודיה, עם נפגעים רבים בשני הצדדים. לפחות 11 אזרחים תאילנדים ועוד חייל אחד נהרגו, והרוגים ופצועים נרשמו גם בצד הקמבודי. ההסלמה מביאה לשיא את המתיחות הקשה בין המדינות בשבועות האחרונים.
הקרבות הבוקר הם העימות הקשה ביותר באזור מאז שחייל קמבודי נורה למוות בחילופי אש בסוף חודש מאי. ההסלמה מלווה גם בעימות מדיני חריף, עם צמצום נרחב ביחסים הרשמיים בין המדינות. אתמול החזירה תאילנד את השגריר מבירת קמבודיה פנום פן, וגירשה את השגריר הקמבודי מבנגקוק.
הקרבות נמשכים בשישה אזורים לפחות לאורך הגבול, לפי עדכון של משרד ההגנה התאילנדי. הקרב הראשון ביום חמישי התרחש באזור מקדש טה מואן תום העתיק, שנמצא בין מחוז סורין בתאילנד ובין מחוז אודאר מיאנשיי שבקמבודיה.
איך התחיל הסכסוך?
הסכסוך התלקח במאי, כאשר כוחות צבא תאילנד וקמבודיה ירו זה על זה באזור המקדש העתיק, שידוע כאזור מחלוקת עתיק יומין בין המדינות, שכל מדינה טוענת לבעלות עליו. כל אחד מהצדדים טען כי פתח באש מתוך הגנה עצמית. במהלך הקרבות, חייל קמבודי אחד נהרג.
לאחר מכן, למרות הצהרות של שני הצדדים כי הם מעוניינים בהפחתת המתיחות, המשיכו הרשויות בתאילנד ובקמבודיה לנקוט צעדים שנעו בין איומים לפעולות מוגבלות, ובכך שמרו על מתח גבוה. במסגרת העימות הועברו לאזור כוחות צבא מצד שתי המדינות.
תאילנד הטילה בשבועות האחרונים הגבלות חמורות על המעברים בגבול עם קמבודיה, שמנעו כמעט את כל הגישה החופשית, למעט חציית תלמידים, חולים ואחרים שזקוקים למעבר חיוני. הבוקר, הרשויות בתאילנד הודיעו על סגירת הגבול לחלוטין.
גם קמבודיה נקטה בצעדי נגד - ואסרה על שידור סרטים ותוכניות טלוויזיה תאילנדיות, עצרה את ייבוא הדלק, הפירות והירקות התאילנדיים, והחרימה כמה מקישורי האינטרנט הבין-לאומיים ואספקת החשמל של תאילנד.
המשבר הפוליטי בתאילנד
סכסוך הגבול בין תאילנד לקמבודיה הצית סערה פוליטית אדירה בבנגקוק. ראש הממשלה הצעירה הודחה, ובמקומה הושבעה ממשלת מעבר זמנית, בתמיכת כוחות הצבא.
ב-1 ביולי, ראש ממשלת תאילנד, פטונגתארן שינוואטרה, הושעתה מתפקידה בעקבות חקירה על הפרות אפשריות של כללי האתיקה, שנובעות מהתנהלותה בסכסוך, ובמיוחד שיחת טלפון שנחשפה עם דמות בכירה מאוד בקמבודיה. בשיחה זו, פטונגתארן כינתה את ראש ממשלת קמבודיה לשעבר, הון סן, כ"דוד", וביקרה את ההנהגה הצבאית של תאילנד, דבר שפורש בעיני רבים כהתנהגות לא מכבדת כלפי הריבונות הלאומית של תאילנד. הכוח החשוב והדומיננטי ביותר בתאילנד הוא הצבא, ששולט בפועל ברבים ממוקדי הכוח במדינה.
המנהיג הקמבודי ששוחח עם ראש הממשלה התאילנדית, הון סן, שומר על מעמדו הדומיננטי והבכיר בהנהגה בקמבודיה גם מאז שהעביר את השלטון לבנו, הון מאנט, בשנת 2023. הון סן היה חבר קרוב של אביה של פטונגתארן, תקסין שינוואטרה, ראש ממשלת תאילנד לשעבר, אך השניים הפכו התרחקו בעקבות העימות בגבול.
השיחה שהודלפה עוררה זעם ציבורי נרחב, שהוביל גם למחאות, כולל ההפגנה הגדולה ביותר שנערכה בבנגקוק בשנים האחרונות. השותפה הקואליציונית החשובה ביותר של מפלגת השלטון של שינאווטרה הודיעה על פרישה מהקואליציה בעקבות חשיפת השיחה, והטענה כי ראש הממשלה התמודדה שלא כראוי עם העימות עם קמבודיה.
שינאווטרה התנצלה והסבירה כי דבריה היו חלק ממה שהגדירה כ"טקטיקה במשא ומתן". במקומה מונה פומתם ויצ'יאצ'י, קצין בכיר בצבא תאילנד, לראש ממשלה זמני.
מחלוקות מתמשכות בגבול
הסכסוך בין תאילנד לקמבודיה על הגבול אינו חדש, והוא נמשך כבר במשך עשרות שנים. שתי המדינות חולקות גבול ארוך של יותר מ-800 קילומטרים, וקיימות מחלוקות רבות לגבי המיקומים המדויקים של נקודות רבות לאורכו. המחלוקות הטריטוריאליות נובעות בעיקר בשל מפה שהוכנה בשנת 1907 תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי, שהיוותה בסיס מוסכם לכאורה להפרדת קמבודיה מתאילנד ויצירת הגבולות המלאכותיים. קמבודיה השתמשה במפה זו כבסיס לתביעות טריטוריאליות, בעוד שתאילנד טוענת כי המפה אינה מדויקת.
העימותים האלימים המרכזיים היו סביב מקדש פרה ויהיר, אשר משך את תשומת הלב הבין-לאומית. בשנת 1962, בית המשפט הבין-לאומי לצדק פסק כי הריבונות על המקדש שייכת לקמבודיה, מה שהפך את ההחלטה לנושא לבסיס למחלוקת במערכת היחסים בין המדינות.
ב-2011, קמבודיה פנתה שוב לבית המשפט הבין-לאומי לאחר סדרת קרבות בין כוחותיה לבין צבא תאילנד, שגרמו למותם של כ-20 בני אדם ולבריחה של אלפי אזרחים. בית המשפט לא שינה את פסק דינו בשום צורה בהחלטה שהתקבלה ב-2013.
למרות הכול, קמבודיה משכה את תשומת הלב הבין-לאומית שוב, והגישה עתירה נוספת לבית המשפט בהאג בנוגע למחלוקות טריטוריאליות, אולם תאילנד דחתה את סמכותו של בית המשפט בהכרעת הסכסוך. הסכסוך הנוכחי לא רק מעלה את הרגישות הפוליטית באזור, אלא גם מהווה אתגר ניהולי הן להנהגת קמבודיה והן לזו של תאילנד, ושתיהן ניחנות בחוסר ניסיון יחסי.