משבר המים והאנרגיה באיראן ממשיך לשבור שיאים, ומגיע היום (רביעי) לרמה חדשה של פגיעה באזרחים. בעקבות הודעה רשמית מטעם דוברת הממשלה, רובם ככולם של השירותים הציבוריים בבירה טהראן, לרבות משרדי ממשלה, מוסדות רשמיים ומרכזים חינוכיים – סגורים. באיראן מדגישים כי מדובר במאמצים להקטין את הצריכה ולהקל על משבר המים החמור.
תושבים באיראן מביעים זעם גובר על רקע הפסקות המים והחשמל החמורות הפוגעות בשגרת החיים ומגבירות את תחושת התסכול כלפי השלטון. בעוד שהטמפרטורות בטהראן מגיעות ליותר מ-40 מעלות ומתקרבות אף ל־50 מעלות בדרום המדינה, מדווחים אזרחים על הפסקות מים ארוכות, לעיתים למשך כל היום, ולחץ מים אפסי. במקביל, תדירות הפסקות החשמל עולה.
ביום שני פרסמו הרשויות בטהראן הבירה קריאה חריגה לאזרחים לצמצם את צריכת המים שלהם, בשל משבר המים הגובר. על פי הדרישה שפורסמה, נקראו התושבים להקטין את צריכת המים, גם בבתים הפרטיים, בעד 20%.
עשרות אזרחים שיתפו את תחושותיהם עם ערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל" והמחישו את היקף המשבר והשלכותיו. אישה מפרדיס, פרוור של כרג', תיארה את המצב: "זהו בית כלא ענק שנקרא איראן, שאין בו לא מים ולא חשמל". אישה אחרת אמרה: "שוב אין מים, אנשים הגיעו לקצה. תעשו משהו לפני שיהיה מאוחר מדי, אתם בכירים חסרי אחריות!"
גבר מתבריז שלח סרטון ובו כיור מלא בכלים מלוכלכים. "אין מים כבר 12 שעות", אמר בזעם והוסיף קללות נגד המשטר. המשבר לא פוסח גם על מחוז גילאן הירוק בצפון, האזור שנהנה מיותר מ־1.2 מטר גשם בשנה. מצב זה מערער את טענת השלטון כי בצורת היא הגורם הבלעדי למשבר.
מים בלחץ אפסי, חשמל כמעט ואין
לחץ המים הנמוך מחריף את המצב: בבניינים גבוהים רבים רק הקומות התחתונות מקבלות מים, וגם זה לעיתים באופן חלקי. חלק מהדיירים מתקינים משאבות פרטיות לקומות העליונות, אך אלו תלויות בחשמל - שגם הוא מסופק בצורה חלקית בלבד.
עיתונאית בשם מרים שוקראני צוטטה באיראן אינטרנשיונל: "הקומות התחתונות מקבלות מים בלחץ נמוך, אך העליונות - גם עם משאבה - נותרות יבשות". טכנאי מקררים בטהראן סיפר כי לא הצליח לבדוק מכשירים במשך יותר משבוע: "או שאין חשמל, או שאין מים לבדוק את מייצר הקרח והמים הקרים". בתי עסק קטנים, שלא מחזיקים גיבוי, נפגעים במיוחד.
מעבר לבצורת
השלטון נוטה להאשים את המשבר ב"בצורת חסרת תקדים". לפי נתונים ממשלתיים, איראן חווה את שנתה השנייה היבשה ביותר במשך כחמישה עשורים, כאשר כמות הגשמים הממוצעת ירדה ב־43% לעומת השנה שעברה. 24 מתוך 31 המחוזות במדינה נמצאים במצוקת מים, בהם טהראן, משהד, תבריז ואספהאן.
בתגובה, הממשלה סוגרת משרדים ובנקים וקיצרה את שעות פעילותם בכמה מחוזות, בטענה לעומסי צריכה. דוברת הממשלה פאטמה מהאג'רני אמרה כי הסגרים עשויים להימשך.
תוכניות שהתייבשו
ההערכה היא כי שורש המשבר טמון בניהול לקוי, מדיניות שגויה ושימוש לא מושכל במים בחקלאות ובתעשייה לאורך עשרות שנים. מאז שנת 2000, קרא המנהיג העליון עלי ח'אמנאי להגברת הילודה ולעצמאות תזונתית בגידולים עתירי מים כמו חיטה ואורז. בנאום מ־2021 הדגיש שוב כי גידול מקומי של חיטה, תירס ושעורה הוא "הכרחי ובר-השגה". בפועל, רובה הגדול של החקלאות באיראן מבוסס על שיטות השקיה מיושנות מאוד, וחלקה של החקלאות בצריכה הכללית של המים במדינה גדול לאין שיעור ביחס למדינות מפותחות.
המומחים סבורים כי מטרות אלו החריפו את המחסור - במיוחד באזורים הצחיחים. בעיר יזד, מהערים היבשות במדינה, הותר גידול דגי חדקן לייצוא קוויאר, תעשייה הצורכת מים רבים. בנוסף, התעשייה בעיר התרחבה במהירות.
כעת, יזד ואיספהאן מצויות בעימותים סביב מקורות מים נדירים, מה שממחיש את היעדר התיאום הלאומי ואת הסכסוכים הגוברים בין המחוזות. שתיהן מרכזים תעשייתיים חשובים – והמאבק על המים הופך למאבק קיומי.