רוסיה ממשיכה לשבור שיאים חדשים של מתקפות אוויריות קטלניות כמעט מדי לילה באוקראינה, תוך גרימת נפגעים ונזק כבדים. רק השבוע שברה רוסיה שיא חדש, עם שיגור של לא פחות מ-728 כטב"מים בלילה אחד. אותם כטב"מים במקורם הם אותם הכטב"מים האיראניים ששוגרו לאחרונה לישראל במהלך מלחמת 12 הימים.
איראן אחראית במידה עצומה על ההצלחה הצבאית הגדולה של רוסיה במתקפות באוקראינה. בשעה שטראמפ ממשיך לנסות וללחוץ לסיום המלחמה, הסוף עדיין אינו נראה באופק, ועל רקע חוסר היציבות באספקת הנשק מארה"ב – פוטין בוחר להגביר כעת את הלחץ.
מהפכת הכטב"מים – בתמיכת איראן
הכול התחיל בנובמבר 2022, אז חתמה רוסיה על עסקה של 1.75 מיליארד דולר עם איראן לרכישת כטב"מי התקיפה מדגם "שאהד", כולל טכנולוגיה, קוד מקור, וציוד לייצור עצמי, כך לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל. מאז, המפעל הסודי בעיר יילבוגה שבטטרסטן - אזור כלכלי מיוחד בלב רוסיה - הפך למוקד מרכזי בפיתוח וייצור המוני של גרסאות מתקדמות של כטב"מי "שאהד", שנקראים ברוסיה "גראן-2" ו"גראן-3".
מאות אלפי רכיבים ומודולים, לרבות תוכנה איראנית, אנטנות שיבוש, מצלמות בינה מלאכותית ומנועי סילון, הגיעו מאיראן - לעיתים תוך עקיפה מחוכמת של הסנקציות הבין-לאומיות. לדוגמה, אחת החברות האיראניות המעורבות בעסקה Sahara Thunder, השתמשה בהעברות זהב ומתווכים מאיחוד האמירויות כדי להימנע משימוש בדולר אמריקני או במערכת בנקאית שיכולה להיחסם, כך נכתב לאחרונה בוושינגטון פוסט.
כטב"מים עם בינה מלאכותית ומערכת שליטה מרחוק
בתקופה האחרונה איתרו "ציידי רחפנים" באוקראינה שרידים של דגם כטב"ם חדש, שהדליק נורות אזהרה: מדובר בכטב"ם לבן (שלא כמו השחורים הרגילים), עם תיוג תקני איראני, מצלמה מתקדמת, מערכת בינה מלאכותית, אמצעי שיבוש חדיש, וקישור רדיו שמאפשר שליטה מרחוק ישירות מהקרקע הרוסית.
לדברי מומחה אוקראיני ששוחח עם סוכנות הידיעות AP, מדובר בדור חדש של כטב"ם "שאהד" - כזה שניתן לשלוט עליו בזמן אמת, לשנות לו יעד טיסה, ולהפעילו גם באזורים עם שיבושי תקשורת. במילים פשוטות: כטב"ם חכם יותר, גמיש יותר, ובעיקר – הרבה יותר קשה ליירוט.
המפעל הרוסי והידע האיראני
בשלב זה, רוב הכטב"מים כבר מיוצרים בתוך רוסיה - לפי הערכות, כ-5,000 יחידות בחודש. הרוסים אף שדרגו את הדגם הבסיסי ויצרו גרסאות סילוניות, דגמים עם ראש נפץ טרמובארי (ששואב חמצן ומייצר פיצוץ גדול במיוחד), וכאלו עם מערכת אנטנות מתקדמות שטרם נראו בזירה עד כה.
התוצאה: מתקפות כטב"מים בהיקפים חסרי תקדים. לדוגמה, בלילה אחד השבוע רוסיה שיגרה 728 כטב"מים וחימושים מדומים לעבר ערים במערב אוקראינה - המספר הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה. לפי נתונים של הצבא האוקראיני, מאז תחילת השנה שוגרו למעלה מ-24,000 כטב"מים לעבר מטרות ברחבי המדינה – זינוק בהיקפים שלא נראו במלחמה לפני כן.
במקרים רבים, מדובר בטקטיקה של הצפה והרוויה: קודם משוגרים כטב"מים ללא מטען נפץ (כדי להטעות את מערך ההגנה האוקראיני), ורק לאחר מכן כטב"מים חמושים שמכוונים למטרות מדויקות כמו מתקני אנרגיה, מחסני תחמושת או מבני מגורים.
אחוזי הפגיעה עולים
לפי ניתוח נתוני התקיפות, נרשמה עלייה חדה בשיעור הכטב"מים שמצליחים לחדור את ההגנה האווירית האוקראינית. אם בנובמבר 2024 רק כ-6% מהכטב"מים פגעו במטרה, הרי שביוני 2025 הנתון הזה כבר עמד על כ-16% - ובחלק מהלילות כמעט חצי מהכטב"מים פגעו בהצלחה.
הסיבות לשינוי הדרמטי, שלא פעם עולה גם בחיי אדם הן גם גידול בכמות, גם שדרוג טכנולוגי, וגם שינוי בטקטיקה - מהירות גבוהה יותר, גובה טיסה משתנה, והסתמכות גוברת על יכולת ניווט עצמאית ובקרה מרחוק.
האם הסיוע האיראני יימשך?
באיראן קיימת בימים האחרונים לא מעט ביקורת על רוסיה והיעדר התמיכה שלה באיראן במהלך המלחמה עם ישראל. קולות רבים באיראן שנשמעו בימים שלאחר המלחמה הביעו תסכול על כך שהייתה ציפייה לקבל תמיכה גדולה יותר מרוסיה במלחמה, כולל בעימות מול ארה"ב.
כעת, ניכר כי עתיד שיתוף הפעולה האסטרטגי בין מוסקווה לטהראן מצוי בסימן שאלה, ולא בטוח שבאיראן ישמחו להמשיך לספק ידע, ציוד וטכנולוגיה לרוסיה בעתיד. ולמרות זאת, בשל העובדה שרוסיה כבר הספיקה להקים מערך ייצור עצמאי מלא, כולל דגמים חדשים המבוססים על עקרונות איראניים אך מותאמים לצרכים מקומיים, הנזק בטווח הקצר עשוי להיות מוגבל.