כחודש וחצי אחרי שהסתיים מבצע "עם כלביא", בישראל ובאיראן עדיין בוחנים את תוצאות התקיפות – ואת הדרך שבה ייראה הפרק הבא בעימות. בצעד חריג, ג'וואד, איש משמרות המהפכה האיראניים, סיפק ל"חדשות סוף השבוע" עדות יוצאת דופן אל מאחורי הקלעים של המלחמה – דרך עיניו של איש המשטר שנכח באתרים שהותקפו.
"זה יכול להתפרץ מחדש בכל רגע"
ג'וואד, מולא ואיש דת שיעי, אידאולוג מובהק של המשטר האיראני, מצייר תמונה כאוטית בימים הראשונים למלחמה. לדבריו, ב-12 ימי הלחימה, הוא שהה במטה חירום שאליו הובאו גופותיהם של ההרוגים בתקיפות הישראליות והאמריקניות. "אמרו לנו: 'אם ישראל חיסלה בכירים – מחר זה יקרה שוב, ואז שוב, עד שזה יגיע לבית של המנהיג העליון'", הוא מספר. במטה, כך לדבריו, אף התבקשו לכתוב צוואות למקרה שיחוסלו.
יומיים-שלושה אחרי פתיחת המערכה, כך לפי עדותו, משמרות המהפכה התאוששו, הקימו מוטות פיקוד ושליטה חדשים, והוא הועבר לאבטח את אחד מאתרי הגרעין. לדבריו, נאסר על הכוחות לצאת או להיכנס לאתר, נאסר עליהם לצלם – והם קיבלו אישור לירות כדי למנוע כל ניסיון להתקהל באזור. "אסרו עלינו לעמוד בקבוצות, שלא נהפוך למטרה לרחפנים", סיפר.
תקיפות כואבות, אך פרויקט הגרעין לא חוסל
ג'וואד משחזר את אחת המשימות שקיבל ומתאר את ההגעה לתחנת המשטרה שנפגעה – "משטרת הסייבר של טהראן", לדבריו, שם עזרו החיילים שלו לפנות הרוגים ופצועים. הוא מתאר זיהוי של גופות באמצעות פריטים כמו נעליים צבאיות. הוא מוסיף כי בין השאר נשלח גם לאבטח את כלא אווין הידוע לשמצה, שחיל האוויר הפציץ את שעריו ביום ה-11 למלחמה, שם הופקד על סיכול ניסיונות בריחה וביצע ירי חי לעבר אסירים שניסו להימלט.
הוא מודה שישראל הנחיתה על המשטר מכה קשה אך סבור שהתקיפות לא בלמו את תוכנית הגרעין. לטענתו, המתקנים הידועים – נתנז ואראב הם "הסחה", ואילו המתקנים שבהם מתבצעת העשרת אורניום מוסתרים היטב: "לא האו"ם, לא ישראל, לא ארצות הברית – אף אחד לא יודע איפה הם. אם באמת החומר היה בנתנז, היינו רואים קרינה. אבל לא נרשמה קרינה בכלל".
"המתקנים האמיתיים נמצאים במקומות שאף אחד לא יודע עליהם, עדיין עובדים במקומות האלה. אתה באמת חשוב שאיראן תשים את החומר הגרעיני שלה במקום כמו נתנז, שכולם יודעים שזה מתקן גרעיני?", שואל ג'וואד בביטול.
"חשבנו שזו מלחמת עולם – ואז באה הפסקת האש"
ברגע שבו ארצות הברית תקפה את מתקן העשרת האורניום בפורדו, מספר הקצין, התחושה הייתה שמדובר במלחמת עולם: "הרגשנו שזו כבר לא רק איראן מול ישראל, אלא מלחמה של ארבע מדינות. הפסקת האש אחרי 12 ימים הפתיעה אותנו. כולנו הרגשנו הקלה".
ראש אמ"ן לשעבר ואחד מחברי מטכ"ל הצללים שהוקם במלחמה, אלוף (במיל') תמיר הימן, מסביר את מערך השיקולים של המשטר: "הם שרדו את מה שנחשב לתרחיש הכי מסוכן – שיתוף פעולה של ישראל וארצות הברית". הימן אומר כי אחרי המהלומה שחטף המשטר מתכנן צעדיו: "הם אומרים לעצמם קיבלנו מכה, הגבנו בעוצמה – עכשיו ממשיכים הלאה".
תת-אלוף (במיל') אורן סתר, חבר נוסף בצוות מטכ"ל הצללים שהוקם במלחמה מדגיש: "המטרה העיקרית של מנהיג איראן במלחמה מהסוג הזה, היא לוודא שהמשטר נשאר יציב, שהוא מצליח לאושש ולייצב מחדש את מערכת הפיקוד והשליטה הצבאיים, ולהישאר בחיים".
סתר מסביר כי מבחינת ח'אמנאי מטרת השרידות הושגה: "את הדברים האלה הוא השיג, ולכן אני חושב שהוא לא תופס את זה כהפסד. בסוף המערכת האיראנית עמדה על רגליה גם ביום שאחרי המלחמה. מבחינתם, הם הפסידו אולי בקרב אחד, אבל זה סיפור ארוך שהולך להימשך עוד הרבה מאוד שנים".
המערכה רחוקה מלהסתיים
ג'וואד כאמור סבור שהמערכה בין הצדדים לא הסתיימה. "עד אתמול הם היו נחשים. עכשיו הם נחשים פצועים", אומר איש משמרות המהפכה. לדבריו, איראן מייבאת מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית, ומספר שנחשף באתרים בהם הוצב, למפעילי מכ"מים רוסים. "הם היו שם כבר ביומיים-שלושה הראשונים", הוא מגלה.
תא"ל (במיל') סתר סבור שגם אם המערכה הסתיימה – התמונה רחוקה מלהיות סופית: "אין לזה סוף. הם יהיו חייבים להשקיע הרבה בשיקום ההגנה האווירית. מצב שבו איראן חשופה לתקיפות – בלתי נסבל מבחינתם".
שיקום הטילים – משימה קשה
אחד הנכסים החשובים ביותר של המשטר, שנפגעו באופן קשה במבצע, הוא מערך ייצור הטילים הבליסטיים. לפי ראש אמ"ן לשעבר, חלק מהמערך שנפגע כולל רכיבים שהשגתם הפכה כעת כמעט לבלתי אפשרית, בגלל מגבלות בין-לאומיות. "הם ילכו לספקים כמו צפון קוריאה, שאין לה מגבלות כאלה", הוא מעריך. "שם יקנו מה שצריך – בין אם זה שבבים גנריים או רכיבים מתקדמים".
רז צימט, ראש תוכנית איראן ב-INSS, לא בטוח ביכולת הישראלית לעצור כל תנועה של טיל איראני: "לא נראה לי שנראה מב"ם באיראן מהסוג שראינו בסוריה. זו לא אותה סיטואציה".
המאמץ הישראלי להבטיח שאיראן לא תשקם את יכולותיה, מעלה את שאלת המב"ם – המערכה שבין המלחמות בין ישראל למשטר בטהראן. תמיר הימן מבהיר: "המב"ם הקודם לא היה מוצלח. הוא נתן לנו תירוץ לתקוף, אבל לא באמת התמודד עם מערך האש של חיזבאללה. אם איראן תבנה יכולת שמסכנת אותנו – נצטרך לפעול".
בינתיים, בירושלים כבר נערכים לניסיונות פגיעה איראנים ורק ביום חמישי האחרון פונו רוב העובדים מהשגרירות באמירויות. באיראן כבר מאשימים את ישראל בסדרת פיצוצים מסתוריים במדינה מאז הסתיים המבצע. "יש להם בעיות עם פיצוץ של בלוני גז? שיתחקרו", עוקץ הימן.
לפי גורם ביטחוני בכיר, איראן נמצאת כעת בבעיה ושיקום המערכים שלה עלול לקחת שנים: "אין להם כסף, מים, או חשמל – והציבור נגדם. גם השלוחות שלהם באזור, כמו חיזבאללה או המיליציות בעיראק, במצב קשה. זו לא תקופה שהם רוצים בה מלחמה נוספת". גם אם טהראן תבחר ללכת למהלך התקפי – ייקח לה זמן. "הספקים, הציוד – זה לוקח שנים. היא מנסה לשקם את כבודה, אבל הכול מוגבל", מסביר הגורם.
אורן סתר מסכם את התרחישים האפשריים להמשך העימות בשלוש אפשרויות: "או שהמשטר יתפרק כי זה כבר לא מחזיק, או שתהיה פשרה כלכלית תמורת עצירת תוכנית הגרעין – או שאיראן תישאר נחושה, תתחמש שוב, ואז נחזה בסיבוב שני. כואב יותר".