בימים האחרונים עומדת ישראל בעיצומו של צונאמי מדיני חסר תקדים, שהתחיל עם ההכרזה הצרפתית על הכרה במדינה פלסטינית, והמשיך בשורה של הצהרות דומות, איסור כניסה לשרים, אמברגו נשק ושקילת צעדים נוספים. בעוד שישראל שוקלת ברצינות את הרחבת הלחימה ואף סיפוח חלקי, מומחים ובכירים לשעבר במשרד החוץ ששוחחו עם N12 מזהירים מפני הצעדים המדיניים החריפים שהחלטות אלו עשויות להוליד. "הלחץ הולך וגובר, אבל עוד לא ראינו את השיא", אמרה ל-N12 עליזה עליזה בן-נון, עד לא מזמן ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ וחברת פורום דבורה.
הבכירים לשעבר מסבירים שסיפוח ישראלי יוביל להסלמה מדינית בצעדים נגד ישראל, וימשיך לדרדר בחדות את מעמדה בעולם, בעוד שהרחבת הלחימה תהיה צעד מתון יותר, אך כזה שעדיין עלול לגבות מחיר מדיני נוסף. "מבחינת האירופים, סיפוח זה לא סדין אדום, אלא סדין שחור. זה צעד שיביא אותנו לבית הדין הבין-לאומי, וזה עשוי להיות מסוכן להיות אזרח ישראלי בעולם. זה מצב שיהיה חריף מאוד נגד ישראל, אסור להגיע אליו", אומר ל-N12 אהרון (רוני) לשנו-יער, לשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי ולנאט"ו וראש אגף האו"ם במשרד החוץ, והיום מרצה באוניברסיטת בן גוריון ויועץ לקונגרס היהודי העולמי.
הצעדים האפשריים נגד ישראל
המומחים משרטטים את הצעדים המדיניים הבאים שעשויים להיות מופעלים נגד ישראל על ידי מדינות אירופה, במידה ותחליט לספח שטחים או להרחיב את הלחימה:
- השעיית ישראל מהסכם האסוציאציה, שמסדיר את כל היחסים של ישראל עם האיחוד.
- השעיית חלקים מסוימים מההסכם בין ישראל לאיחוד, לדוגמה השעיה מלאה או חלקית של ישראל מתוכנית "הורייזן", תוכנית החדשנות המדעית היוקרתית בעולם.
- החמרת הצעדים נגד בכירים ישראלים מהממשלה, הכנסת והמגזר הציבורי. לדוגמה, הרחבת איסור הכניסה של בכירים ישראלים למדינות אירופה.
- אמברגו נשק מדינתי, כפי שהכריזה סלובניה בסוף השבוע.
- דרישת ויזות מישראלים שנכנסים לאירופה או איסור כניסה שיוטל על ישראלים למדינות מסוימות.
- חרם כלכלי נגד ישראל, סביר במיוחד כלפי מוצרים מיהודה ושומרון.
- פגיעה בהסכם התעופה של ישראל והאיחוד.
- הכרה של מדינות נוספות במדינה פלסטינית.
חלק מהצעדים נגד ישראל, כמו לדוגמה השעייה מוחלטת מהסכם האסוציאציה, שנחשב לצעד החריף ביותר, דורשים הסכמה פה אחד של כל 27 המדינות שחברות באיחוד. נכון להיום, ישראל מוגנת מהחלטות כאלה בשל הגנה של מספר מצומצם מאוד של מדינות ידידותיות, כמו הונגריה, צ'כיה, גרמניה ואיטליה, אך גם הן עומדות בפני לחצים מדיניים כבדים לאשר את הצעדים נגד ישראל.
"הונגריה היא כמעט המדינה היחידה שמסנדלת את האיחוד האירופי, ויכול להיות שהיא תיפול תחת לחצים אדירים", אומר ד"ר עומר צנעני, סא"ל במיל' וראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון. בן-נון מוסיפה: "המדינות הידידותיות הצליחו לבלום פגיעה בהסכם האסוציאציה, אבל המסרים שעוברים מצד אותן המדינות הם שלא ניתן יהיה להתנגד לאורך זמן".
לצד הצעדים שדורשים הסכמה פה אחד, יש צעדים כבדים אחרים, שדורשים רוב מיוחס או מיוחד בלבד של מדינות באיחוד האירופי. צעדים אלו כוללים בין היתר השעיה מלאה או חלקית של ישראל מהסכם הורייזן ודרישה מישראלים להצטייד בוויזה כדי להיכנס למדינות האיחוד. במקביל, יש צעדים נוספים שמדינות האיחוד יכולות לנקוט עצמאית, כמו אמברגו נשק, עליו הכריזה סלובניה בצעד סמלי בשבוע שעבר.
"מה שחשוב לא פחות זה לא צעד קונקרטי כזה או אחר, אלא האווירה שמתפתחת - שעדיף לא להתקרב לישראל, שהיא רדיואקטיבית. זה נכון בעיקר לגבי אנשי עסקים, חברות בין-לאומיות גדולות, ובאקדמיה אנחנו כבר רואים את זה ביום-יום שלנו. זאת הסכנה, ואלה דברים שאתה לא יודע עליהם. זה מה שצריך להדאיג אותנו, וזה כבר קיים", אומר לשנו-יער.
המומחים מזהירים שסיפוח יוביל להשלכות מדיניות כבדות על ישראל. "סיפוח של חלק מיהודה ושומרון או רצועת עזה יחייב את מדינות אירופה לצעדים חמורים, זה ייתפס מבחינת העולם כפשע ישראלי חמור ביותר. זה יפתור את הדילמה לאירופיים, הצעדים נגד ישראל יכולים להיות עוד הרבה יותר מרחיקי לכת", אומר צנעני, ומדגיש שהצעדים יכולים להיות מדורגים או באבחה אחת, "תלוי בגודל ובחומרת הצעד הישראלי".
ג'רמי יששכרוף, לשעבר המשנה למנכ"ל של משרד החוץ ושגריר ישראל בגרמניה, מזהיר שסיפוח או הרחבת הלחימה עשויים לסכן את הקשרים גם עם בעלות הברית המרכזיות של ישראל - גרמניה וארה"ב. בן-נון מבהירה גם היא שסיפוח ישפיע על בעלות הברית הקרובות של ישראל: "זה משהו שגם הידידות הגדולות ביותר שלנו לא יוכלו להכיל אותו. זה צעד שמאוד יקשה על המדינות הידידותיות להמשיך ולעמוד מול המדינות שקוראות להגביר את הלחצים".
יששכרוף מסביר שגם בהקשר של הזירה האיראנית, יש משמעות אדירה ליחסים המדיניים של ישראל עם בעלות בריתה האירופיות. לדבריו, לבריטניה ולצרפת יש את היכולת להפעיל את מנגנון הסנפבאק שיחזיר את הסנקציות על איראן, ולכן לשיתוף הפעולה המדיני איתן יש משמעות כבירה.
כמו כן, יששכרוף וצנעני מדגישים את חשיבותו של הנשיא טראמפ, שבינתיים עוד עומד איתן לצד ישראל במערכה המדינית. "השאלה המרכזית היא עד כמה הנשיא טראמפ יהיה מוכן לבודד את עצמו ביחד עם ישראל בשביל נתניהו", מסביר צנעני, ומבהיר שגם על הנשיא מופעלים לחצים מדיניים ופוליטיים כבדים לשנות גישה בנוגע לישראל.
פגיעה גם ביחסים עם מדינות האזור
לצד הפגיעה החמורה שצפויה להיות לסיפוח על היחסים של ישראל עם מדינות אירופה, עלולה להיות לכך גם השלכה דרמטית על היחסים עם מדינות האזור. מצרים וירדן לא צפויות לעבור על כך בשתיקה, והדבר אף עשוי לעורר מתחים נוספים מול סוריה ולבנון.
"סיפוח מסכן את היחסים שלנו עם האזור. ההשלכות ינועו מפגיעה בהסכמי אברהם ולפגיעה בהסכמי השלום עם מצרים וירדן. מבחינת ישראל הסכמי השלום עם מצרים וירדן זה אינטרס על. הפגיעה יכולה להגיע ברמה הסמלית, לדוגמה סגירת שגרירויות, אבל זה יכול להגיע גם עד כדי ביטול הסכמי השלום, ואפילו התגרויות צבאיות כלפי ישראל", אומר צנעני, ומדגיש שמדובר בצעדים חמורים ביותר שלא ברורה מידת הסבירות שלהם.
"לא היינו מעולם במצב הזה"
המומחים מזהירים מפני המשך הצונאמי המדיני שישראל נמצאת בתוכו, ושעשוי לגבות מחירים כבדים. בן-נון מתריעה שמימוש הצעדים שנשקלו בקבינט יוביל לתהליך הולך וגובר של הסתכלות על ישראל כמדינה מצורעת: "עוד לא ראינו את השיא של התהליך, אבל בהחלט רואים את המגמה".
"לא היינו מעולם במצב כזה. יש פה מהלך אמיתי של בידוד, סנקציות וניתוק ישראל. ישראל תלויה ביחסים הכלכליים עם מדינות אחרות, היכולת לפגוע בנו קיימת. הפגיעה בכלכלה הישראלית יכולה להיות די מהירה וכואבת", מסכם צנעני.
