דוח חדש של הפנטגון שפורסם אתמול (רביעי) מעלה כי התקיפות האמריקאיות נגד אתרי הגרעין באיראן לפני שבוע וחצי השיגו יותר ממה שהוערך בתחילה – אבל החזירו את תוכנית הגרעין של טהראן לאחור בשנה עד שנתיים בלבד.
לפי דובר משרד ההגנה האמריקאי, שון פרנל, ההערכה המעודכנת מבוססת על מודיעין פנימי של הפנטגון, לפיו "המתקנים שהותקפו הושמדו לחלוטין". הדברים נאמרו בתדרוך לעיתונאים, אך פרנל לא הציג ראיות פומביות למסקנות.
ההודעה של הפנטגון עומדת בניגוד להערכה ראשונית יותר של רשות המודיעין שהציעה, כפי שהודלף לכלי תקשורת שונים, כי הנזק מוגבל למספר חודשים בלבד. אלא שמאז התמונה השתנתה: בכירים בממשל טראמפ טוענים כעת כי המתקפה "השיגה את יעדיה", ואף מעבר לכך. כך או כך ברור לכל חוסר האחידות בהערכות בקרב הממשל בארה"ב, על רקע טענותיו של טראמפ ל"השמדה מוחלטת".
אתמול אמר טראמפ כי הוא עשוי לחייב עיתונאים לחשוף את המקורות שלהם שהדליפו להם את המידע על פגיעה של כמה חודשים בלבד לתוכנית הגרעין, פרסומים שהכעיסו את טראמפ במיוחד.
המכון הבין-לאומי למדע שעוסק בין השאר בתוכנית הגרעין של איראן הדגיש אתמול על בסיס צילומי לוויין כי עדיין לא נראית פעילות של איראן בכניסה למנהרות התת-קרקעיות במתקן בפורדו.
מחלוקת בזירה הבין-לאומית
למרות ההצהרות האמריקניות, לא כל הגורמים מסכימים עם זה. ראש הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם, רפאל גרוסי, הזהיר בסוף השבוע כי איראן עשויה לחדש את העשרת האורניום בתוך חודשים. גם מומחים בין-לאומיים טוענים כי סביר שאיראן העבירה כמויות אורניום מועשרות ממקום למקום טרם התקיפה – אולי אפילו למקומות שמוסתרים מהמערכת הבינלאומית.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הודה בראיון לרשת CBS שהנזק במתקן בפורדו חמור: "אף אחד לא יודע בדיוק מה התרחש שם, אבל ממה שאנחנו יודעים - הנזק כבד ומשמעותי."
בעוד שקיימת סתירה בקרב הערכות המודיעין בנוגע לנזק באיראן, גם בנוגע למתקני העשרת האורניום וגם בנוגע למאגרי האורניום הקיימים, עדיין ניכרת תמימות דעים בנוגע לכמה סוגיות קריטיות בתוכנית הגרעין. לצד סוגיית העשרת האורניום, רווחת ההנחה כי הנזק שגרמה ישראל למתקן המרת האורניום באספהאן, במתקן שהוגדר בתור "השלב הבא" לאחר ההעשרה, וגם הפגיעה בכ-15 מדעני גרעין בכירים, פוגעים מאוד ביכולתה של איראן להשתמש באורניום המועשר לפיתוח נשק גרעיני יעיל.
בתוך איראן - גירושים, חשדות וסערה
במקביל, גוברת באיראן סערה פנימית על רקע גל גירושים המוני של מהגרים אפגנים. מאז סבב הלחימה האחרון עם ישראל – שכלל חילופי מהלומות ישירים בין המדינות ותקיפה אמריקאית באיראן – עשרות אלפי אפגנים גורשו מאיראן חזרה לאפגניסטן, בשיעור חסר תקדים לעומת התקופה שקדמה למלחמה.
במרכז ההידרדרות עומדות האשמות לא רשמיות על כך שמהגרים רבים מאפגניסטן חשודים בריגול עבור ישראל. "ראו בנו מרגלים", סיפר לרויטרס עינאייתוללה אסגרי, מהגר בן 35 שהוחזר לעיר הולדתו במערב אפגניסטן. "מהאנשים ברחוב ועד השוטרים - כל הזמן שמענו שאנחנו אויבים, שאנחנו אלה שהרסנו את איראן מבפנים".
סוכנות הפליטים של האו"ם מעריכה כי מאז תחילת המלחמה בין ישראל לאיראן גורשו מאיראן מעל 30 אלף אפגנים ביום - פי 15 מהממוצע טרם הלחימה. דוברת ממשלת איראן, פאטמה מהאג'ראני, אמרה כי "הביטחון הלאומי הוא מעל הכול, ולכן מהגרים בלתי חוקיים חייבים לשוב לארצם". היא הדגישה שמדובר ב"החזרה הביתה" ולא בגירוש, אך לא התייחסה ישירות לטענות על ריגול.
בתוך כך, איראן הרשיעה אתמול שני אזרחי צרפת, שכלואים באיראן כבר יותר משלוש שנים, בעבירות של ריגול לטובת ישראל. השניים עשויים לקבל גזר דין מוות.
זעם בעולם על החלטת איראן
בעולם עוקבים בדריכות גדולה אחרי אישור ההחלטה אתמול של איראן לנתק את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן חתם אתמול על החוק שאושר בפרלמנט, ובכך הכניס אותו לתוקף רשמי. יומיים לפני כן אמר דובר משרד החוץ של איראן איסמעאיל בקאאי כי פקחי הסוכנות עדיין נמצאים באיראן וממשיכים לעבוד בה.
שר החוץ גדעון סער קרא אתמול בביקורו באסטוניה להפעיל את מנגנון ה"הסנאפבק" של מדינות ה-E3 – בריטניה, גרמניה וצרפת. סער הסביר כי ההחלטה של איראן לנתק את היחסים עם סבא"א משמשת עילה מספקת להפעלת המנגנון.
מנגנון הסנאפבק נתון בידיהן של בריטניה, גרמניה וצרפת, החברות שעדיין נותרו בהסכם הגרעין משנת 2015 לאחר נסיגתה של ארה"ב בשנת 2018, להטיל על איראן משטר סנקציות נרחב וכבד מאוד. מדובר למעשה בכל הסנקציות שהוטלו על איראן ערב חתימת ההסכם בשנת 2015, והוסרו ממנה לאחריו.
מנגנון הסנאפבק, כפי שנקבע בהסכם הישן, נמצא בתוקף עד חודש אוקטובר 2025 בלבד, ולא ניתן יהיה להפעיל אותו לאחר המועד הזה, ולכן יש דחיפות גדולה לקדם זאת כעת. באיראן הזהירו פעמים רבות בחודשים האחרונים כי יהיו השלכות כבדות מאוד מצידה להחלטה להפעיל את הסנקציות, למשל עזיבת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. יחד עם זאת, החלטתה של איראן לנתק את היחסים עם סבא"א מוציאה חלק גדול מהעוקץ של החלטת עזיבת האמנה.