כשחושבים על יחידות טכנולוגיות בצה"ל ועל בוגריהן שעושים חיל בהייטק הישראלי, לרוב עולות לראש יחידות מודיעין כמו 8200 ו-81, שנהנות מהילה ותדמית יוקרתית. כעת, עמותת בוגרי ממר"ם, יחידת המחשוב הראשונה שנוסדה בצה"ל לפני 66 שנה, שאליה הגיע המחשב השני בישראל (מיד לאחר מכון ויצמן), מבקשת להזכיר שגם לה יש סיבה לגאווה.
על פי נתוני העמותה, בוגרי מערך ההכשרה של ממר"ם הם כיום יזמים ב-25% מהיוניקורנים הישראלים. בשנת 2024 כמה מהאקזיטים הבולטים בהייטק הישראלי היו של בוגרי ממר"ם בסכום כולל של 1.93 מיליארד דולר, כאשר בין הבולטים אפשר למצוא את הרכישות של טאלון (שנמכרה לפאלו אלטו ב-625 מיליון דולר), דיג סקיוריטי (שנמכרה גם כן לפאלו אלטו), אוואלור (שנמכרה ב-350 מיליון דולר לזיסקיילר), וקוואק שנמכרה לג'ייפרוג הישראלית תמורת 230 מיליון דולר.
אם נלך אחורה יותר, נמצא בין היתר ברשימת החברות שהקימו בוגרי ממר"ם את חברת טאבולה של אדם סינגולדה, סייברארק, שאחד ממייסדיה, אלון (ניסים) כהן יוצא ממר"ם, Walkme שאחד ממייסדיה דן עדיקא, בוגר ממר"ם, וגם מטריקס, חברת ה-IT הגדולה בישראל שהקים מוטי גוטמן, שאף זכה בפרס מפעל חיים מטעם עמותת בוגרי ממר"ם בשנת 2024.
בלי ידע טכנולוגי מוקדם
יחידת ממר"ם הוקמה ב-1959, וב-20-25 השנים הראשונות לקיומה, כלל המחשוב הצה"לי היה באחריותה, כאשר במהלך השנים יחידות שונות הקימו להן חילות מחשוב פנימיים, כמו חיל האוויר והים. היא גם גוף ההכשרה הוותיק והגדול ביותר בישראל, כאשר בוגרי הקורסים שלה משתלבים בכל יחידות הטכנולוגיה של הצבא, כמו 8200 למשל.
"ממר"ם היא עדיין השער המרכזי לאנשים הטכנולוגים בצה"ל, המקום שבו מכשירים הכי הרבה אנשים טכנולוגיים בקורסים של בדיקת תוכנה, DevOps, מגן בסייבר ועוד", אומר ל-mako יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם ב-15 השנים האחרונות, וגם מפקד יחידת המילואים של היחידה.
מלמד מדגיש כי לא צריך ידע טכנולוגי מוקדם כדי להגיע לקורס תכנות, אלא פוטנציאל, חשיבה לוגית ויכולת לעבוד בצוות, וכן נדרש ציון קב"א גבוה על מנת להגיע בכלל למיונים.
"בממר"ם יודעים לקחת נער או נערה בני 18 - לא משנה אם הם למדו גיאוגרפיה בתיכון - ואם זיהינו אצלם פוטנציאל, אנחנו מכשירים אותם בקורסים של שלושה עד שישה חודשים והופכים אותם למפתחים הכי טובים בעולם", אומר מלמד. "אנחנו נותנים להם לפתח מערכות אמיתיות שמצילות חיי אדם ומתעסקות בליבה הטכנולוגית של הצבא".
ממר"ם של היום היא מקבילה של גוגל קלאוד או AWS, מפני שהיא ספקית הענן המרכזית של הצבא ושל התשתיות המחשוביות שלו. לצדה יש "בתי תוכנה" שמפתחים את האפליקציות לשימוש הצבאי - היחידות האחרות שלה כמו שחר, מעוף ומצפ"ן, מספר מלמד.
ההכשרה של ממר"ם מתבצעת היום בבסיס חדש בבאר שבע, שנבנה צמוד לפארק ההייטק ואוניברסיטת בן גוריון. בשנת 2026 כל יחידות ממר"ם צפויות לעבור לבירת הנגב, במקום הבסיס הנוכחי ברמת גן שייסגר.
"זה מהלך היסטורי, ממש שליחות אמיתית של המשפט - בנגב ייבחן העם בישראל", מתלהב מלמד. "העברה של אלפי אנשים איכותיים, מדהימים, פורצי דרך בחשיבה שלהם לבאר שבע והסביבה, תשנה את פני האזור תוך כמה שנים. אנחנו מתכננים שיתופי פעולה ייחודים עם האוניברסיטה ובית החולים סורוקה". מלמד מודה כי עדיין יש קושי להעביר את הקצינים והנגדים בעלי המשפחות לבאר שבע, אך הוא אופטימי: "מדובר בצבר הזדמנויות פסיכי".
"דברים שלא נעשו בארץ מעולם"
כמו כל החילות בצה"ל, חיילי ממר"ם והמילואימניקים שלה, עבדו ועדיין עובדים קשה במהלך המלחמה. "המלחמה לקחה לקצה את היחידות הטכנולוגיות. מה שפותח בחודשים הראשונים של המלחמה היו דברים פנומנליים שהגיבו לצרכים המשתנים של המלחמה, כולל דברים שאסור לדבר עליהם", אומר מלמד. "נשברו שיאי גינס בדברים שממר"ם עשתה במלחמה, שלא נעשו מעולם בארץ. השימוש באנשי מילואים, סייבר תשתיות ופיתוח חיזק מאוד את היחידה, אי אפשר היה לזוז בשלישות מרוב אנשי מילואים.
"תחשבי על זה, הכשירות של בוגר שירות קרבי יורדת עם השנים - גם אם מישהו מאוד חזק, בגיל 50 הוא פחות חזק בהשוואה לאיך שהיה בגיל 25. אצלנו זה הפוך - ככל שעוברות השנים, אם נשארת בתחום, אתה רק הולך ומטפס, עושה דברים משמעותיים באזרחות, מנהל, מקים סטארטאפים, ויכול בצורה הזאת לתרום לצבא, בלי קשר למה שעשית בשירות שלך".
ל-8200 יש תדמית יותר יוקרתית. איך אתה מסביר את זה?
"החברים ב-8200 עשו עבודה מדהימה, הם אנשים מיוחדים שפותרים בעיות מיוחדות עבור המדינה. ממר"ם באה לפתור את בעיות המחשוב, תשתיות, דברים שהם פחות בפרונט. 8200 גם לא יכולים להגיד מה הם עושים, ועצם ההילה מגיעה גם מהמקום של ההסתרה.
"האתגר של ממר"ם הוא בסיפור שלה. יש בוגרי ממר"ם שהם גם ב-8200, חיל האוויר, ויש כאלה בממר"ם. זה סיפור הרבה יותר רחב, אבל אני לא מרגיש בתחרות עם 8200. כל שחקן כזה שמשחק באקו-סיסטם של ההייטק בישראל תורם להתעצמות של המדינה. אנחנו משתפים ידע בקרב העמותות, ופועלים כדי שהמדינה תהיה טובה יותר".
מה קורה אחר כך עם בוגרי ממר"ם כשהם משתחררים ויוצאים לשוק העבודה?
"בוגרי ממר"ם יכולים למצוא עבודה מאוד מהר. כשאתה משתחרר משש שנים שירות כתוכניתן בצה"ל, זה לא כמו להיות אחרי תואר ראשון כשאין לך ניסיון. אתה מפתח מערכות דרמטיות בתוך האקו-סיסטם, רף השכר הוא 30 אלף פלוס וזה הגיוני".
התמיכה בהייטק הישראלי מתבטאת גם בפעילות של עמותת בוגרי ממר"ם, שמלווה יזמים ב-4 תוכניות שונות - החל מתמיכה בשלב הראשוני לפני גיוס סיד ועד תוכנית צמיחה שמיועדת לסטארטאפים אחרי סבבי גיוס A ו-B.
"50 אחוז מהתלמידים בקורסים - נשים"
בעוד שביחידות טכנולוגיות אחרות בצה"ל ישנו קושי בהיבט האיזון המגדרי, ממר"ם היא דוגמה ליחידה שבשורותיה ניתן למצוא לא מעט נשים – כולל בקרב הפיקוד הבכיר.
אל"מ (במיל') טליה גזית היא מפקדת ממר"ם לשעבר, וכיום שותפה בפירמת PwC Israel ומנכ"לית PwC Next, חברת הבת של פירמת PwC הגלובלית שעוסקת בחדשנות, הגנה בסייבר והטמעת פתרונות AI בקרב חברות גדולות במשק האזרחי בישראל. מבין הגופים אותם היא משרתת, ניתן למנות משרדי ממשלה, גופים פיננסיים, מוסדות רפואיים, חברות לאומיות ועוד. גזית היא אחת מבין חמש מפקדות שעמדו עד היום בראש ממר"ם, כאשר גם כיום עומדת בראשו מפקדת - אל"מ רחלי דמבינסקי, שמונתה לתפקיד ב-2023.
"יש לנו יתרון בהיבט המגדרי, מכיוון שאנחנו מקבלים אנשים לקורסים ללא ידע טכנולוגי", אומרת גזית ל-mako. "פחות בנות הולכות ללמוד מקצועות מדעיים בתיכון, ואם היחידה הייתה שמה את זה כתנאי התקבלות, היינו רואים פחות נשים ביחידה. בקורסים שלנו כמעט 50 אחוז מהתלמידים הם נשים וזה דבר מדהים, שמאפשר ללא ספק להכניס גם נשים לתוך שוק ההייטק אחר כך".
לדברי גזית, מה שמאפיין את בוגרי ממר"ם, מלבד היצירתיות, הוא הדנ"א של היחידה שיודעת לעבוד עם ארגונים גדולים במיוחד. "את פוגשת אנשים מאוד יצירתיים שיודעים לצאת מהקופסה, אבל גם לקחת את היצירתיות הזאת ולשלב אותה בתוך ארגונים ואקו-סיסטמים מאוד גדולים, זה לא דבר רגיל", אומרת גזית.
"ממר"ם מצמיחה אנשים עם יכולת להיות קטליזטור בתוך שוק ההייטק הישראלי. כבר בשנות ה-60 וה-70, בוגרי ממר"ם איישו את התפקידים בבנקים ובתי חולים, ששם צמחה טכנולוגיה. היום יש נבחרת של בוגרי ממר"ם שעושים אקזיטים יוצאי דופן. בנוסף, הבחירות של ממר"ם באילו טכנולוגיות צד שלישי להשתמש משפיעות על השוק בישראל ואפילו על העולם. יש קרבות של ענקים סביב איזו טכנולוגיה תיבחר על ידי ממר"ם".
אי אפשר לדבר על טכנולוגיה היום בלי להזכיר את הבינה המלאכותית, שבמספר כתבות ותחקירים בתקשורת הבין-לאומית דנו בתפקידה בהפצצת מטרות בעזה ובשאלת הדיוק שלה. גזית סבורה כי למרות הסכנות בטכנולוגיה המתפתחת, ישראל לא יכולה להישאר מאחור.
"בעולם של סוכני AI, בעתיד הקרוב יהיו לוחמים שהם לא רק אנשים, כמו בעולמות הסייבר", אומרת גזית. "היכולת הזאת מתפתחת בקצבים מהירים. לכאורה יש שתי דרכים – לעשות ניסויים בטכנולוגיה ולחכות עד שהיא תתפתח, ולהשתמש בה רק כשבטוחים בה, ובינתיים זה גיים אובר; או להעז להשתמש בה, עדיין בצורה מבוקרת".
"בעיניי, אי אפשר היום לעבוד בשיטות שעבדנו פעם. צריכים להפעיל את הטכנולוגיה כאן ועכשיו, אבל לבנות את המנגנונים האנושיים שיודעים להבטיח במידה מסוימת את מקסימום האיכות של הטכנולוגיה הזאת ולהמשיך להתקדם בצורה ספירלית. גם מעצמות אחרות מתקדמות ככה – הסינים, הרוסים, גם אויבינו האיראנים", אומרת גזית. "הצבא חייב להתנסות עם הטכנולוגיה הזאת, לבנות מנגנוני בקרה עד הנקודה שאפשר יהיה לסמוך עליה. אחר כך יהיו אתגרים אחרים".
"במהלך שירותי הצבאי למדתי המון, אך מרבית הדברים מסווגים"
ומה מספרים היזמים בוגרי ממר"ם על מה שלקחו מהיחידה? עמירם שחר הוא יזם סדרתי, משקיע אנג'ל ומייסד ומנכ"ל חברת אבטחת הענן Upwind, שגייסה עד היום 180 מיליון דולר וגם נבחרה לאחת מ-20 חברות ההייטק החדשות הנחשקות ביותר של mako ל-2024.
את אהבתו לטכנולוגיה גילה שחר כבר בילדות, כאשר בגיל 10 בנה בעצמו את המחשב הראשון שלו מחלקים שרכש מדמי הכיס שלו. את שירותו הצבאי עשה בממר"ם, שם רכש ידע מעמיק בטכנולוגיות ענן, ובהמשך השלים לימודי מדעי המחשב במכללה למנהל.
במהלך לימודיו הגה רעיון לייעול ניהול משאבים בענן שזכה לתמיכה אקדמית והפך לחברת Spot, שאותה הקים יחד עם לירן פולק, ששירת עמו בצוות בממר"ם, ונמכרה ב-2020 ל-NetApp תמורת 450 מיליון דולר.
את ההצלחה הוא ניצל כבסיס לאתגר הבא: יחד עם אותו צוות שצעד עימו בספוט, הוא הקים את אפווינד, חברת אבטחת ענן שמתמחה בזיהוי איומים בזמן אמת. ב-Upwind יש כ-180 עובדים שרובם פועלים ממטה החברה בתל אביב, וכן בסן פרנסיסקו, אנגליה ואיסלנד. במרכז החברה בתל אביב יש כיום 90 עובדים, מתוכם 20% הם יוצאי ויוצאות יחידת ממר"ם.
כשהוא נשאל על הדרך שבה ממר"ם תרמה לדרכו המקצועית, עונה שחר: "ממר״ם היא יחידת הענן של צה״ל, וכפועל יוצא, כל תשתיות המחשוב הכי קריטיות יושבות ומנוהלות על ידה. הכול מתהליכי הגיוס, הלוגיסטיקה, החימוש, ההתראות ועוד.
"במהלך שירותי ביחידה, למדתי מה היא ההגדרה האמיתית לאחריות. כשיש תקלה במערכת בממר"ם, לרוב התקלות הן מורכבות ונמצאות ברכיב אחד מתוך מאות רכיבים שונים שמרכיבים את המערכת, אבל תפקידנו הוא למצוא את התקלה בזמן הקצר ביותר ולטפל בה מהשורש. האחריות הזו והתרבות הזו יצקו אצלי ערכים של עבודה מהירה בצוות, ירידה לפרטים, עבודה מסביב לשעון - עד שהמשימה מסתיימת בהצלחה וכמובן יחסי אנוש ברמה הכי גבוהה".
בוגר נוסף של היחידה הוא ד"ר אריק ליברזון, מייסד ו-CTO של יוניקורן הסייבר פנטרה. הוא חלם ללמוד אווירונאוטיקה בטכניון ואז להתגייס לחיל האוויר. בגיל 18, החלק הראשון של חלומו התממש כאשר התגייס לעתודה והתחיל את לימודיו בהנדסת אווירונאוטיקה בטכניון. לאחר ארבע שנים, החלק השני של החלום התגשם כאשר הצטרף לחיל האוויר ושירת כמהנדס אווירונאוטיקה. עם הזמן הוא הבין שזה לא התחום שמתאים לו, אך בשל התחייבותו לצבא המשיך לשרת בתפקיד.
"בגיל 29, כשהייתי נשוי ובדרך להיות אבא, ביקשתי לעבור קורס תכנות בממר"ם – קורס אינטנסיבי של חצי שנה, בו למדתי מהבוקר עד הערב", מספר ליברזון.
לאחר הקורס הוא שובץ בחיל האוויר ביחידה שמתמחה בפיתוח טכנולוגיה, והיה חלק מצוות הפיתוח של מערכת השו"ב (שליטה ובקרה) של חיל האוויר. בהמשך נבחר להוביל את הקמת קבוצת לוחמת מחשבים ביחידת הסייבר באגף התקשוב, ושירת ביחידה זו עד שחרורו בצה"ל בגיל 39.
"במהלך שירותי הצבאי למדתי המון, אך מרבית הדברים מסווגים. באגף התקשוב עבדתי על מגוון פרויקטים, חלקם המכריע פורצי דרך באופן שלא היו מומחי תוכן להתייעץ איתם - בארץ ובעולם, מה שאילץ אותנו למצוא פתרונות יצירתיים ולחפש מידע בדרכים אחרות. בתהליך הזה הבנתי עד כמה מרתק התחום", אומר ליברזון.
את פנטרה, שמפתחת פלטפורמת אימות אבטחת סייבר ובדיקות חדירות אוטומטיות, הקים זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 2015. בחברה יש היום יותר מ-350 עובדים, כאשר 200 מהם עובדים בישראל והשאר ברחבי העולם. נכון להיום, יותר מ-10% ממחלקת המחקר והפיתוח מורכבת מאנשים שעברו את קורס ההכשרה בממר"ם.
"כמי שעבר את אותו מסלול, אני יודע שאנשי היחידה הם מצוינים ובעלי ניסיון מוכח בתחום. יחד עם זאת, אנחנו כמובן לא מחפשים מועמדים מקורס מסוים, אלא אנשים בעלי הבנה מעמיקה במיוחד באבטחת סייבר, בבדיקות חדירות ובפעילות צוותים אדומים", אומר ליברזון.