יותר מ-100 אלף ישראלים נתקעו בחו"ל בעקבות סגירת השמיים, ביניהם אנשים רבים שטסו לנסיעות עבודה. עבור תעשיית ההייטק הישראלית, שנשענת רבות על קשרים גלובליים, מדובר בפגיעה משמעותית. חברות טכנולוגיה רבות פועלות מול לקוחות ברחבי העולם, מקיימות מערכות יחסים שוטפות עם משקיעים זרים, מעסיקות עובדים במדינות שונות, ותלויות בתקשורת רציפה עם שווקים בינלאומיים.
לדברי מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, כמעט 35% מהמנכ"לים של חברות ההייטק החברות באיגוד – מאות במספר – נתקעו מחוץ לישראל. "מאז תחילת המלחמה הקמנו חמ"ל פעיל שעובד 24/7, כדי לתת מענה לכל האתגרים שהחברות מתמודדות איתם", היא אומרת בשיחה עם mako. "אבל הבעיה החריפה ביותר כרגע היא בכל הקשור לייצוא. יש חברות שפשוט לא יכולות לשלוח את המוצרים שלהן בדרך ימית, כי הם עדינים, רגישים ללחות או לטלטולים – והן חייבות שילוח אווירי. עכשיו, כשהשדה סגור, הן בבעיה קשה. הלקוחות מאבדים סבלנות".
לדבריה, באיגוד פועלים מול רשות התעופה האזרחית וחברות שילוח כמו אל על קארגו, כדי לאתר פתרונות יצירתיים. "זה בראש סדר העדיפויות שלנו – הלקוחות הם הזהב של החברות, והם חייבים לקבל את המוצר בזמן. בינתיים יצאו כמה טיסות מצומצמות, אבל זה ממש לא מספק. אנחנו עושים הכול כדי להגדיל את ההיקפים".
גם בצל השבתת מקומות העבודה הלא חיוניים, עולם ההייטק – שמבוסס ברובו על תוכנה – מצליח להמשיך לפעול מרחוק, כפי שנעשה בימי הקורונה. עם זאת, יש חברות שמייצרות מוצר פיזי ומחויבות בהגעה לאתרי ייצור, מה שמצמצם את הפעילות ל"מינונים מאוד קטנים ומינימליים", כהגדרתה של שוורץ.
ומה לגבי הסטארטאפים? שם, הפגיעה קשה במיוחד. עוד מה־7 באוקטובר, וביתר שאת מאז הסלמת הלחימה מול איראן והמשך המערכה בעזה, נרשמת ירידה דרמטית בפעילות. "אנחנו רואים ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שקמים בישראל. יש גיוסי מילואים נרחבים, משקיעים זרים שנזהרים מהשוק הישראלי – וכעת, כשהשמיים סגורים, קשה עוד יותר ליזמים להיפגש עם קרנות ושותפים בחו"ל", אומרת שוורץ. לדבריה, כ־400 סטארטאפים בשלבי סיד ופרה־סיד נמצאים בסכנת סגירה מיידית. "הם מאוד עדינים, ואנחנו מאוד חוששים להם"
כחלק מהמאמץ להציל את האקוסיסטם, השיק האיגוד יוזמה בשם "אמץ סטארטאפ", שקוראת לאנג'לים ומשקיעים פרטיים – בארץ ובעולם – להזרים תמיכה כספית לסטארטאפים ישראליים, גם אם מדובר בסכומים קטנים יחסית. 
"אנחנו מנסים להציל פה סטארטאפים מפני סגירה. במצב הישראלי כמעט כולם נמצאים בסכנה מאוד קשה, והכול מאוד עדין. זו הציונות החדשה, שתשרת את כל כלכלת ישראל", אומרת שוורץ. "אנחנו רוצים לתת רוח גבית ליזמים, חלקם חבר'ה צעירים שמשרתים במילואים, חייבים לתת להם תמיכה בכל הרמות, ברמה הכלכלית ואפילו ברמה המנטלית, כדי שידעו שהם לא לבד".
שוורץ מתריעה גם מפני מגמה מדאיגה נוספת: "היפוך השרוול" – מהלך שבו סטארטאפים ישראליים נרשמים כחברת אם אמריקאית, בעוד השלוחה הישראלית מוגדרת כבת בלבד. "זה אומר שהמסים, קבלת ההחלטות, ואפילו מרכז הכובד של החברה – עוברים לארה"ב. גם אם העובדים נשארים בארץ, קל יותר בהמשך להעביר את הפעילות לחו"ל. זו מגמה שמתחילה להתקבע, וזה נזק גדול לכלכלת ישראל, אסור שזה יקרה לנו".