זה לא סוד שמאז 7.10 אנחנו רואים עלייה חריגה ומדאיגה של אנטישמיות בעולם האמיתי ובעולם הווירטואלי. רשתות חברתיות שונות הפכו לכר פורה עבור משתמשים שכל מטרתם היא להשיג טראפיק על חשבון שנאת יהודים וישראל, והם בהחלט הצליחו. במהלך השנה וחצי האחרונות הבאנו לכם לא מעט סיפורים על יוזרים כאלה כמו ג'קסון הינקל, מאראם סוסלי (Syrian Girl), קאנדנס אוונס ועוד. אותן אמירות אנטישמיות הזכירו לא פעם את הדברים ששמעו יהודי אירופה לפני ובמהלך השואה.
לקראת ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, עמותת CyberWell, הפועלת לניטור ומאבק באנטישמיות ברשת, מפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2024 ומציגה תמונת מצב מדאיגה, כפי שחששנו: 47% מהפוסטים ברשת המכחישים את טבח ה-7 באוקטובר, טוענים שישראל ביימה את מתקפת ה-7 באוקטובר. זאת תוך יצירת דפוסים חדשים של הכחשה, עיוות והסתה. הדוח, המתפרסם לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, משרטט הקבלה בין מנגנוני הכחשת שואה לבין נרטיבים שקריים שמטרתם למחוק את הזוועות שביצע חמאס.
A wave of new eyewitness testimonies indicate Israel killed many of its citizens on 10/7 with tanks and Hellfire missiles, then exhibited their bodies as proof of Hamas’ savagery @propandco breaks down my latest investigation in this excellent explainer pic.twitter.com/VhSDP3M4yz
על פי הנתונים של סייברוול, בשלושת השבועות שלאחר המתקפה נרשמה קפיצה של 86% ברטוריקה אנטישמית ברשת לפי הפוסטים שנאספו ונותחו ע"י החברה. במהלך 11 החודשים שלאחר מכן, העלייה עמדה על 36%, ודווקא האלימות המילולית הקיצונית ביותר, קריאות ישירות לפגיעה ביהודים, הוכפלה ועמדה על 13.3%, לעומת 5.1% בלבד בשנה הקודמת. האירועים הקשים בעולם, כמו הפיגועים באמסטרדם, קנדה ואוסטרליה, לוו בגלי הסתה שיטתית בזירה הדיגיטלית, באופן שחיזק את הקשר ההדוק שבין אנטישמיות מקוונת לבין אלימות פיזית.
אולי מה שהכי קשה לנו כישראלים הוא חוסר האמון של העולם לגבי אירועי השבת השחורה, הדוח מתריע על תופעת הכחשת מתקפת ה-7 באוקטובר. על פי ניתוח של סייברוול 47% מהפוסטים המכחישים את אירועי ה-7 באוקטובר, טוענים שישראל היא זו שביימה או תכננה את הטבח, בעוד 33% מכחישים את עצם ביצוע הזוועות על ידי חמאס, כולל מעשי אונס. עוד 10% מהפוסטים מרמזים שישראל הרוויחה מהמתקפה, נתון שהכפיל את עצמו מאז ינואר 2024. תוכן זה לא רק שמופץ באין מפריע, אלא גם מקודם באופן בולט על ידי האלגוריתמים, מה שמקשה על המשתמשים לזהות אותו כתוכן שקרי ומזיק ואף מנציח תפיסות אנטישמיות להפצה רחבה.
Hamas release a video with Israeli children with the caption:
“Hamas fighters, showing compassion for children in the midst of the Kibbutz 'Holet' battles on day one of Operation Al-Aqsa Flood.” pic.twitter.com/MdnYbpoRVR
נקודת אור קטנה ממש
לצד ההתרעות, הדוח גם מציג מגמות של שיפור נקודתי. טיקטוק היא הפלטפורמה הראשונה שהכירה באופן רשמי בהכחשת ה-7 באוקטובר כתוכן אסור, כולל כל ניסיון להכחיש את מעשי האונס והטבח. גם מטא עדכנה את מדיניותה, והכירה במתקפה כמעשה טרור תחת מדיניות “DOI”. עם זאת, הפערים עדיין עמוקים לפי סייברוול: בעוד רוב הפלטפורמות אוכפות מדיניות מפורשת נגד הכחשת שואה – ובכך מצליחות להסיר שיעור גבוה של תכנים – אין מדיניות מקבילה לגבי הכחשת 7 באוקטובר, והתוצאה היא אכיפה חלקית בלבד.
שיעור ההסרה של תוכן שקשור להכחשת שואה עומד על 92% בטיקטוק ו-74.8% במטא לעומת זאת, ב-X הרשת החברתית של מאסק, שכידוע לא ממש אוהב לסנן תכנים, היא עומדת רק על 68.3%. לעומת זאת, שיעור ההסרה של תוכן מכחיש את מתקפת חמאס נמוך בהרבה, בעיקר בשל היעדר הגדרה חד-משמעית.
הדוח מדגיש את הדמיון המטריד בין שיח ההכחשה כיום לבין תבניות קלאסיות של הכחשת שואה - ביניהן שימוש בתיאוריות קונספירציה, הכפשות קולקטיביות וטענות מסוג "דגל שווא" (False Flag) המייחסות את המתקפה עצמה לישראלים. בשני המקרים, מטרת ההכחשה היא מחיקת הסבל היהודי, הפיכת הקורבנות לתוקפים – והכשרת הקרקע לאלימות נוספת.
״אנחנו בסייברוול קוראים לכל הפלטפורמות במדיה החברתית, להכיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, במתקפת ה-7 באוקטובר כאירוע שחייב להיות כלול במדיניות נגד הכחשת אירועים אלימים". כך אמרה טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ”לית ומייסדת עמותת CyberWell. "הכחשה היא כלי היסטורי למחיקת כאבם של יהודים ולחיזוק האנטישמיות, אנו עדים כיום לאותה הטקטיקה של הכחשת השואה המוכרת לנו מן העבר, לאור ההתפרצות האלימה ורחבה של שנאת יהודים ברחבי העולם, אנו מצפים מכל הפלטפורמות במדיה החברתית לנקוט בצעדים חריפים נגד התבטאויות של הסתה שנאה ואנטישמיות באופן שיטתי ומלא".