כחלק מאירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, תקיים עיריית תל אביב הערב (שלישי, 29.5 החל משעה 19:00) טקס זיכרון בכיכר התרבות (רחבת הבימה) בהנחיית אדוה דדון. במהלך הערב, לצד נופר סלמאן, ליבי פנקר, אופק יפרח-אזולאי, חן כהן ואומנים נוספים, יוקרן לראשונה פרויקט תיעודי עירוני מיוחד בניהולו האומנותי של שלומי לאופר, המספר את סיפורם של נופלים ונופלות תושבי העיר, דרך חבריהם.
מטרת המיזם לתת מקום לאובדן שאינו מקבל את מלוא ההכרה בחברה הישראלית, אך מאוד נוכח בה - אובדן חבר יקר. הסרטונים שיוקרנו בטקס צולמו במרכז הקהילה העירוני בית תמי, כאשר כל חבורת חברים הגיעה לסט צילומים ושחזרה תמונה של החבורה, ללא הצלע שנפלה בקרב או נרצחה באירוע טרור. הסרטונים התיעודיים שיוקרנו עוסקים בסיפור האישי של החלל, והם מלווים בעדויות החברים ומסתיימים בהצגת התמונה המשוחזרת החסרה.
אחת המונצחות היא דניאל כהן ז"ל, חברת הקהילה הגאה שנרצחה בגיל 25 בלבד במסיבה הנובה. דניאל נולדה וגדלה בנתניה, אבל כבר בגיל צעיר החלה לנדוד בין מסגרות והוסטלים, כשהיא עוברת מעיר לעיר. בזמן השירות הצבאי היא גרה בתל אביב, ולאחריו הכירה את בת זוגה, נופר סבג.
דניאל תכננה לפתוח עסק לניקוי בתים לפני איכלוס יחד עם החבר הכי טובה שלה, יוחאי. השניים יצאו יחד למסיבה הנובה כדי לחגוג את פתיחת העסק, אך בסביבות השעה 9:00 חוליית מחבלי חמאס רצחה את שניהם. דניאל חלמה להיות שחקנית כדורגל, ובשנה האחרונה לחייה היא נהגה לשחר מדי שבוע ב-She Sports (שי-ספורטס), מועדון כדורגל חברתי הפועל ליצירת שוויון הזדמנויות לנשים בספורט, בספורטק בתל אביב.
חברותיה סיפרו שדניאל, שלה היה סיפור חיים קשה ומורכב, תמיד הייתה בחורה לבבית שרואה את האחר. "עבדנו בהוסטל לנערות בסיכון, שבו דניאל הייתה נערה גם. איך שהיא הייתה נכנסת כל הנערות היו 'דניאל, דניאל, בואי'. הריח שלה גם ממרחקים, כי היה לה בושם חזק של גברים, אז ממרחקים היו מזהים אותה. והנערות התחברו אליה בשניות", סיפרה עליה אחת מחברותיה בסרטון.
"היא הרגישה שהיא הצליחה בחיים בגלל המקום המורכב שממנו היא הגיעה", הן הוסיפו וסיפרו שתכננה להביא לעולם ילד עם זוגתה. "היא אספה כסף כדי שיהיה לבת הזוג שלה ילד - שהן יקימו משפחה ביחד. היא אמרה שהיא הולכת לחגוג בנובה את ההתחלה הזאת של החיים שלה. ציפינו לראות סוף אחר".
טקס הזיכרון בכיכר התרבות יתקיים בהובלת המרכז הקהילתי בית תמי ובהשתתפות בתי הספר האזוריים, מרכזים קהילתיים בסביבה כמו ביכורי העיתים והמרכז הגאה, שבט קהילת הצופים ואומנים ותושבים מקומיים.