לאורך כל השבוע מטוסי הקרב וכטב"מים של חיל האוויר המשיכו לשמור על נוכחות קבועה בשמי איראן, לבצע תדלוקים אוויריים ומשימות נוספות בשמי סוריה ומרחבים נוספים. מהלך שקורה בזכות המבצע לעליונות אווירית שהביא ל"פתיחת הדרך לטהרן", כפי שהגדירו זאת בצה"ל. המבצע לעליונות אווירית נחשב להצלחה בקנה מידה היסטורי וכזה שאפילו מעצמה כמו ארה"ב לא הייתה יכולה להפיק. זה הבסיס לכל מה שקורה בשמי איראן ולהצלחה הישראלית שהדהימה את העולם.
העובדה שחיל האוויר הצליח להשיג עליונות אווירית תוך 48 שעות בלבד, זה הישג שהביא לישראל תוצאות טובות בזמנים בלתי נתפסים כמו גם המשך הפעולה שעל פי צה"ל תשיג את המטרות שלה בתוך שבוע עד שבועיים בלבד. עליונות אווירית היא תנאי בסיס להצלחה במלחמה המודרנית. מי שלא מצליח להשיג עליונות אווירית ימצא את עצמו בדרך כלל במלחמת התשה, ודי להביט למלחמת רוסיה-אוקראינה כדי להבין איך זה נראה.
חיל האוויר הישראלי הצליח להדהים את העולם באופן ובמהירות שהשיג עליונות אווירית באיראן, וזה קרה בזכות שילוב של כוח אדם איכותי שנבחר בקפידה, אימונים איכותיים ברמה הגבוהה ביותר, טכנולוגיה מתקדמת ומערכות נשק איכותיות, כמובן שגם מודיעין ברמה הגבוהה ביותר ואפקט ההפתעה, שאחריו מערכה אווירית אגרסיבית.
באופן מפתיע ולמרות שנים של אימונים ורכש מוכוון איראן, עד למרץ השנה לא הייתה לחיל האוויר תוכנית אפקטיבית וריאלית להפעלת החיל להשגת עליונות אווירית וגם בנק המטרות היה כמעט ריק, רק כמה עשרות תיקי מטרה. קבוצה מאוד קטנה ואיכותית של מילואימניקים ייצרו תוכנית חדשה ומבריקה, הניחו את העקרונות ששילבו את כל מה שכתבתנו כאן על האיכות של חיל האוויר הישראלי. מה שהביא להכרעה של מערך ההגנה האווירית של איראן, שבו הושקעו מיליארדי דולרים.
ממבוי סתום בתוכנית לפריצת דרך דרמטית
צה"ל חשף השבוע פרטים חדשים מההכנות למבצע להשגת עליונות אווירית אחרי ש"העסק נזנח לאורך שנים", כפי שאמר גורם צבאי בכיר. למעשה, ההתניה של האישור למתקפה נגד אתרי הגרעין באיראן הייתה בהשגת עליונות אווירית ובנובמבר 2024. אז הוחלט לעבור מ"רעיון לפעולה מבצעית גילו ש"בנק המטרות היה כמעט ריק" עם כמה עשרות מטרות בלבד.
בינואר השנה לא הייתה שום התקדמות וכמעט ולא היה מידע על מערך ההגנה האווירית של איראן. במערכת הביטחון היו כבר מי שדאגו וזה אף הגיע לנקודה שבה כמעט העבירו לדרג המדיני שאין היתכנות למימוש התקיפה. גורם צבאי בכיר הסביר שהנושא הוזנח במשך שנים בגלל שעיקר הפעילות מול איראן הייתה באמצעות אמ"ן והמוסד. הערכה הייתה שהלחימה תהיה חשאית בעיקרה ולכן זה היה המצב כאשר החלו בנוהל קרב.
בחודש נובמבר 2024 צה"ל כינס עשרות רבות של קצינים בכירים באמ"ן ובחיל האוויר יחד עם אנשי מוסד כדי לנתח את מרכזי הכובד באיראן, אותם יתקפו כדי להשיג את מטרות המלחמה. כל זה קורה, יש להדגיש, תוך כדי התמרון בלבנון והמשך המלחמה בעזה. ביום הסודי הזה שנמשך שעות רבות נקבעו מרכזי הכובד שיש לתקוף ונקבע שהתנאי המרכזי להצלחת התוכנית הוא עליונות אווירית מוחלטת בשמי איראן וסוריה. מרגע שזה יקרה, נקבע על ידי הצוות, אחוזי ההצלחה של המלחמה יהיו קרובים ל-100%.
לאחר מכן הוקם צוות של כ-130 קצינים ומומחים מאמ"ן וחיל האוויר שהתמקד בעליונות האווירית. הצוות הזה עבד בתנאים קשים ובחודש מרץ השנה, רק לפני שלושה חודשים הם עוד היו במבוי סתום "והתחלנו להילחץ", כפי שהעיד גורם בכיר. אבל אז הגיעה פריצת הדרך שלא ניתן לפרט לגביה וגם לא לגבי המבצעים המודיעיניים, באופן טבעי. אבל צה"ל איתר באופן מדויק את סוללות הטילים של איראן, מערך הגנה אווירית גדול ממדים שנפרס בשטחים עצומים.
בצוות הבינו שהם נדרשים להביא פתרון מודיעיני שונה לכל סוללה וסוללה, לכל סוג של מערכת נ"מ. במקביל, באמ"ן הקימו צוותים ייעודיים שלכל אחד מהם הייתה אחריות על סוג שונה של מטרות: פרויקט הגרעין, מערך הטילים הבליסטיים, פיקוד ושליטה, הגנה אווירית ועוד. מרגע שהייתה פריצת דרך, בנק המטרות התחיל להתמלא במהירות. ההבנה הייתה גם שהולכים למערכה ולא תקיפה חד-פעמית ולכן, נדרש בנק מטרות נרחב.
בזמן הזה ישב בחיל האוויר צוות מילואימניקים עתיר ניסון, מאוד מצומצם אגב, רק כמה קצינים בודדים. הם בחנו את התוכניות הקיימות והבינו שצריך שינוי עד כדי בנייה של תוכנית חדשה מבוססת עקרונות שונים ומאוד יצירתיים. למעשה, התוכנית הייתה הבסיס להצלחה של חיל האוויר בהשמדת מערך ההגנה האווירית של איראן.
התוכנית שאותם קצינים ספורים הכינו, הביאה את הטייסים והטכנולוגיה יחד עם המודיעין למקום שבו לאיראנים לא הייתה שום אפשרות לסכל את המבצע הישראלי להשמדת מערך ההגנ"א. מה שאותם קצינים הפיקו היה על גבול הבלתי יאמן. "כל יום היה נראה טוב יותר מהיום שלפניו, והגענו לנקודה שהרגשנו יותר בשלים", אמר בכיר בצה"ל.
כאן צריך לעצור ולהסביר שגם מה שקרה בזירה הסורית, היה חלק מהתכנון של המהלך הישראלי נגד איראן. אחרי נפילת משטרו של אסד, צה"ל יצא למבצע השמדת הצבא הסורי, בדגש על מטוסי קרב, סוללות טילי נ"מ, מכ"מים, מרכזי אש ומפקדות. למעשה, ישראל "ניקתה" את המרחב הסורי מכל איום והשיגה עליונות אווירית שאפשרה לה לתכנן מספר מהלכים, למשל מטוסי תדלוק, מטוסי בקרה ועוד, במרחב הסורי כחלק מהמבצע באיראן.
עיתוי המבצע והמערך האיראני שעליו גברו
אחרי שהיו בטוחים בעצמם ובתוכניות, בצה"ל חיפשו את נקודת הזמן המתאימה ביותר למהלומת הפתיחה באיראן. הלחץ גבר אחרי שהמודיעין גילה שהאיראנים מגיעים לנקודה קריטית בפרויקט הגרעין. שהם התקרבו לזמן קצר מאוד מפצצה גרעינית ראשונה ושיש להם מספיק אורניום מועשר ל-15 פצצות גרעין. עוד גילו שהאיראנים גם האיצו את ייצור הטילים ושבתוך זמן לא רב הם יגיעו ל-10,000 טילים בליסטיים. כמות דמיונית להתמודד איתה.
מה שעוד הגביר את הלחץ להוציא את התקיפה לפועל, על פי צה"ל, הוא שהם חשפו תוכנית איראנית מוכנה לביצוע להשמדת ישראל באמצעות כל כוחות הפרוקסי של טהרן במזרח התיכון. כל זה הביא לכך שההכרעה נפלה, נקבע תאריך והמבצע יצא לדרך.
בתאי השליטה של חיל האוויר התכנסו קצינים ובעלי תפקידים, בהם גם קציני המילואים שהכינו את התוכנית להשגת עליונות אווירית בשמי איראן. כולם היו ממוקדים מטרה. לאיראן יש עשרות סוללות טילי נ"מ, בהם מערכות רוסיות מתקדמות מסוג S-300, גם הרבה מאוד סוללות נ"מ מתוצרת מקומית שעל פי המידע שהיה בישראל, מדובר היה באמל"ח איכותי שאיים משמעותית על מטוסי חיל האוויר.
המערך הזה נשלט על ידי כמות גדולה של מכ"מים, מרכזי אש, פיקוד ושליטה ותקשורת מתקדמים גם כן. לאיראן היה מערך הגנה אווירי מהמסוכנים בעולם ולשם בדיוק טסו למעלה ממאה מטוסים של חיל האוויר הישראלי. קשה להפריז במתח שהיה בתאי השליטה כשעשרות רבות מאוד של מטוסי קרב של חיל האוויר יצאו לכיוון איראן. גם הנתיב ארוך מאוד, כ-1,500 ק"מ והיה חשש שהאיראנים יגלו את המהלך הישראלי ויפעלו כדי לסכל אותו.
התרחיש של מערכת הביטחון היה שהתגובה האיראנית תהיה מיידית, עם מאות טילים. בנוסף שהם יזיזו את סוללות הנ"מ ומטוסי הקרב ימצאו מטרות ריקות. מה שמדהים הוא שבשעות הראשונות מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, לא היה בתא השליטה ונשאר בחמ"ל שלו. זה אירוע מאוד לא מובן מאליו ומראה עד כמה הוא סמך על האנשים שלו שפיקדו ותפקדו בתא השליטה. ספק שמשהו כזה היה קורה בתקופת קודמיו בתפקיד. רק אחרי כמה שעות האלוף בר נכנס לתא השליטה.
ההערכה היא שהתקיפות הראשונות בוצעו על ידי מטוסי F-35I ולאחר מכן הצטרפו מטוסי F-15 ו-F-16. בתוך 48 שעות בלבד חיל האוויר השיג עליונות אווירית מוחלטת בשמי איראן והשמיד 70 סוללות טילי נ"מ של איראן, בהן המתקדמות ביותר. הישג היסטורי כשאף לא מטוס אחד אבד במהלך המבצע הזה. הישג דרמטי יותר פי שלושה ממבצע "ערצב 19" להשמדת סוללות הנ"מ במלחמת לבנון הראשונה. זה מה שהוביל את הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, להכריז ש"הדרך לטהרן נסללה".
מרגע שזה הושג, מטוסי הקרב התנפלו על אתרים לייצור טילים, על מחסני טילים, על אתרי הגרעין ובנוסף המשיכו לחסל בכירים, לפגוע במערכות הפיקוד ושליטה וביעדים נוספים. צה"ל מעריך שייקח כשבוע להשלים את תקיפת כל מטרות הגרעין. ישנה אפשרות שיידרש גם שבוע אחד נוסף.
חשוב להוסיף שעליונות אווירית היא הישג שצריך לשמר כל הזמן. ביום החמישי למלחמה האיראנים הצליחו להפיל כטב"ם ישראלי מסוג הרמס 900. עדיין, איבוד כטב"ם אחד ביחס לנפח שעות הטיסה וכמות הגיחות זה הישג שאין לו אח ורע בעולם. אבל בחיל האוויר כבר תחקרו את האירוע והפיקו לקחים. כן אומרים שם שמדובר בפעילות מבצעית, ובכזו יש סיכון שכלי טיס יפלו.
משנים את האזור - אך גם לוקחים סיכון
לצד ההצלחות, בצה"ל גם מוטרדים מהאפשרות שהמלחמה תתארך מעבר למה שהעריכו ולתוכניות. בכירי הצבא ומערכת הביטחון פועלים כדי למנוע תרחיש כזה. אבל כולם מבינים שכלל הבסיס הוא שיודעים איך נכנסים למלחמה, לא איך יוצאים ממנה.
בכירים בצה"ל הסבירו שהשמדתן של יותר מ-70 סוללות הגנה אווירית איראניות, חיסול בכירים כולל הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר האיראני, ופעולות נוספות שעשו חשפו עד כמה איראן חדירה מודיעינית לישראל ואת מידת הדיוק והעומק האסטרטגי של המתקפה של חיל האוויר.
הפעילות האווירית הרציפה לא רק מחלישה את התשתית הצבאית של איראן, אלא גם מבססת דומיננטיות מוחלטת במרחב האווירי שלה, כאמור תנאי בסיסי בכל סכסוך מודרני. כל זה מעביר מסר ברור של יכולת וההרתעה הישראלית. לא מדובר רק בהשמדת האיום הגרעיני, יש כאן שרטוט מחדש של האיזון האזורי, בכוח צבאי.
יחד עם זאת זה גם מייצר סיכון שצריך להכיר. איראן נשארה חשופה לישראל ולמעשה לכל איום אזורי, וכאלה הם צברו לא מעט. החשש שזה עלול לדחוף את מנהיגי איראן לנקוט בטקטיקות א-סימטריות ונואשות יותר, כולל פיגועים בכל העולם, התקפות על בעלות ברית אזוריות של ישראל ומהלכים קיצוניים, נוספים שיביאו לכאוס אזורי.
עליונות אווירית לא מבטיחה יציבות ואף עלולה להסלים את הסכסוך. המלחמה נכנסה למרחב מסוכן שדורש פעולות דיפלומטיות ומדיניות, כדי לממש ניצחון צבאי ולא המשך של מלחמה ואי-יציבות אזורית.