מראה לא שגרתי היה השבוע בקיבוץ רעים שבעוטף עזה. עשרות לוחמים נעו כשהם עם ציוד לחימה מלא בין בתי הקיבוץ ואפילו מול מרכזון הילדים, כשהם צועקים פקודות ו"נלחמים". הקיבוץ נראה כמו זירת לחימה מורכבת, כשמהצד מביטים בהם בסקרנות ילדים. זה היה רגע השיא של יום אימון שלם שתרגל את כל יחידת "לוט"ר העוטף" שהוקמה כלקח מ-7 באוקטובר, כחלק מהפיכת היחידה למבצעית.
תפקידה יהיה להתמודד במהירות ויעילות עם חדירת מחבלים לישובים עד להגעת היחידות המיוחדות וצה"ל הגדול. עבורי, כמי שהיה שם בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023 והמחבלים נכנסו לביתי, זה היה מאוד מורכב לראות אותם ובעיקר, מעלה שאלות האם זה היה נראה אחרת אם היו קיימים אז? האם זה יראה אחרת בפעם הבאה שאולי תבוא?.
"היחידה היא עוד שלב בשיקום האמון של צה"ל עם התושבים, ונועדה לתת לך את הוודאות שיהיה כוח שמיועד אך ורק להגן עליך, בנוסף למרכיבי ההגנה האחרים", אמר לי בשטח סא"ל א', מי שהקים את היחידה ומפקדה הראשון.
במהלך האימון המסכם שבסיומו הכריזו על מבצעיות היחידה וחשפו את הסמל שלה, לוחמי היחידה, כולם מילואימניקים, התגייסו במהירות ועלו על ציוד. הם הוטסו במסוקים ליעד שלהם, הלכו ברגל ליעדים אחרים, כפי שקרה גם ב-7 באוקטובר, אז כוחות נאלצו ללכת ברגל דרך השטח עד ליישובים בגלל המארבים של המחבלים על הצירים. לבסוף הגיעו לקיבוץ רעים, שאליו על פי תרחיש התרגיל חדרו מספר מחבלים.
צוותי הלוחמים של היחידה הגיעו לקיבוץ וחברו שם לכיתת הכוננות. אגב, אותם אנשים שב-7 לאוקטובר הצילו את קיבוץ רעים, ובתחקיר ציינו לשבח את הפעולות שעשו. מרגע שהכריזו על ירי של המחבלים בתוך הקיבוץ, הם נעו במהירות מהשטח הפתוח של השדות ופאתי הקיבוץ לאזור המגורים. פעולה מורכבת כשכל חלון, דלת ומעבר הם איום שבו יכולים להסתתר המחבלים. הרגע הזה שבו הכריזו שיש מחבלים באזור המרכזונים, מסגרת החינוך של הקיבוץ, היה מצמרר במיוחד עבורי, כמי שהיה שם בעצמו באותה שבת שחורה.
צוותי הלוחמים של לוט"ר עזה התמודדו עם תרחיש של מחבלים שהסתתרו בין הבתים, באזור גני הילדים וגם בדמוי אוטובוס ואפילו בתוך הבתים עצמם. בתרחיש המחבלים הקשו עליהם והשאירו מטעני חבלה, אותם היה צריך לבודד ולהמשיך להילחם במטרה להציל אזרחים. מפקדי התרגיל דאגו גם להפיל פצועים, כדי להקשות ובעיקר כדי להכניס את הצוותים לאווירה.
"זה יום אימון של כל היחידה שבו סיכמנו את כל שלב ההכשרה שעשינו עד כה, שזה בעצם צבר אימונים מאז אוגוסט שנה שעברה. תכללנו את כלל היחידה כולל הפלגות הלוחמות וחלק גדול מגורמי אוגדת עזה והישובים עצמם", מסביר סא"ל א' מפקד היחידה. "היום התחיל בהתחיילות והצטיידות באופן מזורז כמו שהיחידה מיועדת לבצע. מפה התחלנו תרגילים כשבסוף תרגיל בקיבוץ שמדמה את תרחיש הייחוס של היחידה", כלומר חדירת מחבלים לרעים ומענה מבצעי מהיר.
יחידת לוט"ר עזה שהפכה מבצעית השבוע, מונה עשרות רבות של לוחמים, שמחולקים לצוותים ופלגות על פי מקצועות ומגורים של המשרתים. חלק גדול מהלוחמים שירתו בסיירות ויחידות מיוחדות, והם כולם עברו מיונים שבמהלכם נאלצו להיפרד מחלק גדול ממי שרצו להתנדב ליחידה.
הם חלק מהפקת הלקחים של צה"ל ל-7באוקטובר ובכלל של חדירות מחבלים. "הייעוד שלנו לתת מענה מידי לכל אירוע מתפרץ בגזרה. הלוחמים נערכים ומתאמנים לזה גם בהקשר האישי של זמני תגובה ולכן רוב האנשים ביחידה בני המקום, שבזמן ומרחב יהיו רלוונטיים. בונים להם סל כשירויות שיהיה רלוונטי ללחימה בתוך יישוב מתוך ההבנה של האילוצים והמורכבויות של לחימה בשטחנו, לרבות כוחות חבירים, כיתות כוננות, רבש"צים, משטרה ועוד. בתרגיל יישמנו גם את המרכיבים האלה, כשאנחנו משתדלים כל פעם להשתפר ולהתייעל גם בזה".
באימון שבו היינו בלטו בנוכחות שלהם אנשי כיתת הכוננות של קיבוץ רעים, שבתחקיר הקרב על הקיבוץ זכו לשבחים. כבני המקום שמכירים כל פינה, הם היו ה"שדכנים" שהובילו את לוחמי לוט"ר עזה. כמו בכל אימון, המטרה העיקרית היא בעצם לשפר ולייעל את התהליכים, כדי להיות מוכנים לפעם הבאה בצורה טובה יותר.
במורכבות של הקמת היחידה החדשה, תמיד יש את הדילמה שבין המקום שבו הם רוצים להיות מוכנים לפעם הבאה שתהיה מתקפה, אבל גם להתכונן למה שיהיה ולא למה שהיה. בהקשר הזה, מדובר ביחידה של כמה עשרות לוחמים וזה לא מה שהיה משנה את תוצאות 7 באוקטובר, בטח לא לבדם.
"אין מאה אחוז", אמר סא"ל א', "וגם אם היינו יודעים על תרחיש כזה או אחר כנראה שהיינו מצליחים להגן, אבל לא באותה עצימות. הסיטואציה שאנחנו מתרגלים היום דומה למה שהיה ב-7 באוקטובר רק ברמה יותר מוקטנת, מתוך הבנה שחמאס לא כמו שהיה ב-6 באוקטובר ומתוך הבנה שזה איום מתמשך, שאנחנו מכירים מגזרות אחרות, של חדירה ליישוב ופיגועי מיקוח. צריך לזכור שהעוטף אזור שחווה טראומה קשה, אבל זה יכול לקרות לנוכח הסמיכות לעזה".
יחידת לוט"ר עזה מוגדרת יחידת תגובה מהירה ומסגלת לעצמה בקטגוריה הזאת ובהכשרת הלוחמים גם מרכיבים של התערבות. זאת לא יחידת השתלטות כמו יחידות העילית המוכרות, אבל השאיפה שלהם היא לסגל לעצמם עוד כשירויות ויכולות, כדי לעמוד בכמה שיותר אתגרים שמזהים מצד האויב.
זאת יחידה "שכפופה לאוגדת עזה והייעוד שלה לתת מענה בגזרת האוגדה, לזה אנחנו נערכים. מכפיל הכוח שלנו זה האנשים שחיים ומבוססים במרחב. מתוקף זה הם מכירים את הישובים, הצירים הראשיים והמשניים וזה מכפיל כוח, בטח בזמן של אירוע".
העובדה שהלוחמים הם תושבי האזור היא גם חלק מהמורכבות של האירוע. אם תהיה חדירת מחבלים ליישוב שבו גר לוחם ביחידה או יותר, ספק שניתן יהיה "לשלוף" אותם משם ליישובים אחרים, ולפעמים גם ליצור איתם קשר. ביחידה חשבו גם על זה, ומבלי לפרט זה חלק מהאופן שבו בנו את הצוותים והפלגות.
מעבר לזה, סא"ל א' מסביר שאותם לוחמים שיהיו ביישוב שבמוקד האירוע, יכולים גם להפוך למקור מודיעיני אמין וגם שדכנים, שיחברו ליחידה כשהיא תגיע לשם. "ליחידה יש לא מעט צורות הפעלה, ומשתדלים להפעיל אופציות משתנות לכל לוחם ויישוב".
כמי שהיה שם בעצמו ב-7 באוקטובר ולבית שלי נכנסה חוליית חטיפה של חמאס, השאלה הראשונה שעלתה לי לראש היא מדוע יחידה כזאת לא קמה מזמן, ולא הייתה כאן בזמן אמת. מאז 7 באוקטובר, יחידות מהסוג הזה הוקמו גם בערבה הצפונית, ברמת הגולן ובמרחבים נוספים.
סא"ל א' אמר שזאת שאלה "לדרגים הגבוהים. קמו יחידות בגזרות מקבילות עם ייעוד דומה אבל צריך לזכור שהאתגרים גדולים ורחבים, ולמרות זאת אנחנו מקבלים קשב ומאמץ לראות שההקמה של היחידה נעשית בצורה טובה ויסודית. לרוב, הדרישות שאנחנו מעלים מקבלות את מלוא תשומת הלב. אבל צריך לזכור שהצבא והאוגדה בפרט נמצאים במלחמה".
תהליך ההכשרה והאימונים של היחידה עד לשלב המבצעי נמשך כשנה. בגלל שמדובר באנשי מילואים, חילקו את ההכשרה לפרקי זמן, כאשר לפעמים זאת הייתה הכשרה שנמשכה שבוע או שבועיים רצוף ולפעמים באימונים חד יומיים, עד שהגיעו לרף הנדרש.
מרגע סיום ההכשרה, הם עברו סדרה של אימונים קשים ומורכבים. הרגע שבו הפכו ליחידה מבצעית קרה רגע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, בטקס אליו הגיעו בכירי פיקוד הדרום ואוגדת עזה, בהם מפקד האוגדה תא"ל ברק חירם, ביום שני אחר הצהריים.
הם רואים בבניית היחידה הזאת גם כחלק מהשיקום של האמון שבין הצבא לתושבי עוטף עזה, שספגו את מתקפת הטרור הכי גדולה בתולדות המדינה. העובדה שהלוחמים והמפקדים עצמם הם בני המקום, זה חלק מהשיקום של האמון מעבר לנושא המבצעי. לא מעט מלוחמי היחידה עברו בעצמם את 7 באוקטובר והם "רואים בשירות ביחידה חוויה מתקנת למה שחוו באותו יום. כיחידה אנחנו מחבקים אותם ואת המשפחה שלהם והם מכפיל כוח", אמר סא"ל א'.
השאלה הגדולה היא איפה תהיה היחידה עוד 10 או 20 שנים. לסא"ל א' אין ספק שעיקר התפקיד של היחידה הגנתי ולהיות כוח תגובה מהיר ואיכותי לחדירת מחבלים. אבל הם לגמרי מכוונים גם ל"יחידה התקפית שתיכנס לא רק לעזה, לאיפה שהצבא יבקש וירצה אותנו. בדיוק כמו שלוט"ר אילת קפצו ליישובים כאן ב-7 באוקטובר, ככה היחידה תדע לסייע בתרחישים דומים במקומות אחרים".
לשאלה אם הוא רוצה שהיחידה תפעל גם בתוך עזה, ענה "כמובן, אין שאלה. כולנו כאן ממקום של רצון להשפיע ולהיות מעורבים בלב העשייה, בטח כשיש לחימה. נכון להיום עיקר המטרה שלנו זה הגנה אבל נדע גם לפעול מעבר לגדר", אמר סא"ל א'.
