על פי תחזיות שפורסמו לאחרונה על ידי משרד התקציבים של הקונגרס, נחשף שארסנל הנשק הגרעיני של ארה"ב יעלה כמעט טריליון דולר במהלך העשור הבא. מהנתונים הלא מסווגים, התחזיות מראות שההפעלה והמודרניזציה של הנשק הגרעיני של ארצות הברית יסתכמו בעלות של 946 מיליארד דולר בין השנים 2025 ל-2034. הנתון החדש מייצג עלייה של 25% בהשוואה לתחזית ב-2023 שהתייחסה לתקופה של השנים 2023-2032, והסתכמה אז ב-756 מיליארד דולר.
הדבר נובע, כך אומרים במשרד התקציבים, משינויים באומדנים וכן מהעלאות בסכום המתוקצב לכוחות הגרעיניים, בעקבות התגברות האיום מסין, ולמרות המלחמה באוקראינה, גם מרוסיה. בנוסף, קיים חשש בסבירות נמוכה יותר מצפון קוריאה, וכן מהאפשרות שהאיראנים יצליחו להשיג בסופו של דבר נשק גרעיני.
על פי החלק הלא מסווג של הדו"ח שהפיק משרד התקציבים של הפנטגון, כלל התוכניות הקיימות והאחזקה של אמצעי הלחימה הגרעיניים הקיימים, מתוקצבים בסכום אסטרונומי של 817 מיליארד דולר. עם זאת, מכיוון שהמשרד כולל רק תקציבים עבור תוכניות שרשומות בבקשות התקציב, הוא הוסיף 129 מיליארד דולר נוספים על הנתון הזה, להערכתו לפיתוחים ותוכניות עתידיות צפויות, כמו גם התמודדות עם תרחישים אפשריים בעתיד הרחוק יותר. זה גם מסביר את הגידול הצפוי בעלויות של תוכניות שונות עקב חריגות, דרישות משתנות וגורמים אחרים, שלא מפורטים.
העלויות התפעוליות המתמשכות של הארסנל הגרעיני של האמריקאים מוערכות ב-44 אחוזים מסך העלות החזויה, סכום של 357 מיליארד דולר. מדובר במה שמכונה "הטריאדה הגרעינית של ארה"ב". שילוב של טילים גרעיניים, ממפציצים, צוללות ומשגרים קרקעיים, בדגש על צוללות הנחשבות לשקטות והקשות ביותר לגילוי, יכולת קריטית לצורך המטרה העיקרית שלהן, איום גרעיני שלא ניתן לסכל, על כל מי שמאיים בנשק גרעיני על ארה"ב. כל זה חלק מתורת הלחימה שמכונה "יכולת השמדה הדדית מובטחת" (MAD), שזו דוקטרינה צבאית הקובעת ששני הצדדים יכולים להשמיד אחד את השני עם נשק גרעיני, וזה מה שירתיע אותם מהשימוש בנשק הזה. דרך שלישית היא כאמור מהאוויר באמצעות מפציצים.
הפלח הבא בגודלו מכסה את תוכניות המודרניזציה של מערכות הנשק וראשי הנפץ עצמם, ומצטבר לסכום מטורף של כ-309 מיליארד דולר. מה שנותר מתחלק בין המודרניזציה של מערכות פיקוד, בקרה ותקשורת גרעינית (NC3), מערכות התרעה מוקדמת ומודרניזציה של מתקני משרד האנרגיה.
משרד התקציבים מפרט את העלויות הגדלות המיוחסות לתוכנית הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים, Sentinel (ICBM) כגורם עיקרי להגדלת ההוצאה הצפויה. עם זאת, הדו"ח גם קובע כי הוא אינו כולל את העלייה של 81% בעלות הצפויה של תוכנית זו, שכן הפרטים המלאים הפרויקט הזה ולוחות הזמנים עדיין לא סופיים. ה-LGM-35 Sentinel ICBM הוא הטיל הבין יבשתי שמיועד להחליף את ה-Minuteman III ICBM של חיל האוויר האמריקאי שנמצא בשירות מאז סוף שנות ה-80.
רק השנה, דווח כי משרד ההגנה האמריקאי חתם עם חברת לוקהיד מרטין על חוזה בהיקף של 63.4 מיליון דולר לתמיכה ושדרוג טילים גרעיניים בליסטיים מסוג "טריידנט 2" (TRIDENT II). טילים אלו נחשבים למרכיב קריטי בהרתעה הגרעינית האסטרטגית של ארה"ב, ומוצבים על גבי צוללות מדגם "אוהיו".
בעתיד יחמשו גם את הצוללות מדגם "קולומביה" בטילי ה"טריידנט 2". עוד דווח שארה"ב מתכוונת להחזיר את היכולת הגרעינית לבסיס האווירי ליקהית' שבבריטניה, שם פועלות גם טייסות F-35 ו-F-15E של כנף הקרב 480 בחיל האוויר האמריקאי. מהלך שצפוי לעלות עוד כמה מיליוני דולרים. אבל כל זה נחשב ל"כסף קטן" ביחס לסעיף הצוללות.
סעיף ההוצאה הבודד הגדול ביותר שנכלל בדוח - 228 מיליארד דולר במהלך העשור - הוא צי צוללות הטילים הבליסטיים של הצי האמריקאי. מכיוון שתחזוקת צוללות היא משימה יקרה במיוחד, זה לא מפתיע. בנוסף לתחזוקת הצוללות הנוכחיות מסדרת אוהיו, נמשך גם הפרויקט על הצוללות החדשות מסדרת קולומביה, דור העתיד של צוללות הגרעין האמריקאיות, שצפויות להחליף את ה"אוהיו" משנת 2027, 2029 אם הפרויקט יעמוד בזמנים.
לכל צוללת מסדרת "קולומביה" יהיו 16 משגרים לטילים מסוג טריידנט D5 שבראש של כל אחד מהם עד 12 ראשי קרב גרעיניים בעוצמה של כ-300–475 קילוטון. טווח הטילים האלה מגיע ל-7,500 עד 13,000 אלף ק"מ, תלוי בכמות ראשי הקרב. רק בסעיף הזה, מדובר בפרויקט בהיקף אדיר של 110 מיליארד דולר לבנייה של 12 צוללות חדשות מסדרת "קולומביה", סכום שאגב צפוי לגדול כפי שקורה בפרויקטים מהסוג הזה.
הנתונים שמתייחסים לכוח המפציצים האסטרטגי של חיל האוויר האמריקאי, מייצגים רק חלק מהעלות הכוללת שלהם, שכן המשרד מכיר בתפקידם הכפול, כפלטפורמה לאספקת נשק קונבנציונלי וגרעיני כאחד. בכל זאת, את עיקר העלויות המיוצגות בדו"ח ניתן לייחס בעיקר לרכישת המפציצים החמקנים העתידיים מסוג B-21 "ריידר" והטילים עם ראשי הקרב הגרעיניים שהם ישגרו, מסוג AGM-181, שיחליפו את טיל השיוט, AGM-86B. התוכנית המקורית הייתה לייצר 1,020 טילים מהסוג הזה, ועוד 67 לניסויים, אך נתוני הייצור המתוכננים לא נחשפו מאז, למעט זה שבחיל האוויר האמריקאי אמרו שאין כוונה לייצר גם גרסה קונבנציונלית של הטיל, אך הם לא שללו גרסה כזו בעתיד.
עוד מאות מיליוני דולרים יושקעו בפיתוח וייצור של מטוסי הפיקוד ושליטה על הכוחות גרעיניים. מטוסים שנועדו לשרוד תקיפה גרעינית ראשונה בכך שהם נשארים באוויר. מדובר במטוס הנשיאותי, מטוסים נוספים של חיל האוויר האמריקאי ואף מטוס מסוג E-130J יוקדש לפיקוד על כוח הצוללות של הצי האמריקאי.
מטוסים אלו נועדו להמשיך את המבנה הפיקודי במקרה שבו ארה"ב תספוג מתקפה גרעינית שתפגע במפקדות שביבשת. המטרה העיקרית של הפרויקט הזה, היא להחזיק כוח גרעיני שידע לפעול גם אם ארה"ב תספוג מתקפה גרעינית ולשגר נשק גרעיני לעבר מדינת האויב שפגעה בה ולהשמיד אותה. כאמור, מה שמוכנה יכולת "השמדה הדדית מובטחת" שמונעת נכון להיום מלחמות גרעיניות.
הנשק הגרעיני הוא עיקר האסטרטגיה והעוצמה של ארה"ב בעולם, וההשקעה האדירה מסמלת את זה. אבל בעבר הנשיא טראמפ הביע, במספר הזדמנויות, את רצונו להיפטר באופן מוחלט מנשק גרעיני, ובעיקר הביע את חוסר שביעות רצונו מהעלויות של הנשק הזה.
עם זאת, קשה לקבוע אם הצהרות אלו יתקבלו בסופו של דבר כמדיניות רשמית או יישארו מילים בלבד. "אין שום סיבה שנבנה נשק גרעיני חדש לגמרי; יש לנו כבר כל כך הרבה", אמר הנשיא טראמפ בפברואר השנה. למרות זאת, ספק גדול מאוד שגם אדם לא צפוי כמו טראמפ יהמר על עתיד המדינה ויוותר על הנשק הגרעיני, אפילו על חלקו.