בשעות האחרונות אנחנו מתמודדים עם מתקפת התגובה של איראן, באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים. מאלו יש לאיראן כמויות גדולות מאוד, אך ישראל יצאה למבצע "עם כלביא" קודם כל כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני בטווח הזמן הקרוב מאוד.
התקפה רחבת היקף שביצעה ישראל באיראן פגעה בלב תוכנית הגרעין של טהרן – והשיבה את פרויקט העשרת האורניום לאחור, אולי למשך חודשים ואף שנים. כך נכתב במאמר שפורסם הבוקר (שבת) בסוכנות הידיעות AP.
במאמר ציינו כי התקיפות חיסלו דמויות מפתח בצבא ובקהילת המדע הגרעיני של איראן, והשמידו חלק מהמפעל שהעשיר אורניום ברמות חריגות – הרבה מעבר למה שנדרש לתחנות כוח גרעיניות. בין השאר, ציינו כי הושמדה גם מערכת הגיבוי החשמלית של המתקן התת-קרקעי – מה שעשוי היה לפגוע בציוד הרגיש ביותר.
מנגד, במאמר שפורסם הבוקר ב"ניו יורק טיימס" נטען כי ישראל בחרה באופן מפתיע שלא לפגוע ישירות במלאי החומר המועשר בדרגת "כמעט פצצה", המאוחסן במתקן המרכזי באיספהאן – החלטה שמעוררת שאלות רבות. במאמר בטיימס כן ציינו כי נפגעו מעבדות באיספהאן שמטפלות בשלב קריטי בדרך לנשק גרעיני – הפיכת אורניום מגז למתכת – והותקפו על ידי ישראל.
בטיימס טוענים שמה שלא נפגע הוא המלאי הקריטי של אורניום מועשר ל־60%, הכמות שמספיקה ל־9 עד 10 פצצות אטום לפי הערכות. לפי בכירים אמריקאים ומומחי גרעין, הסיבה האפשרית לאי־תקיפת מאגר הדלק היא חשש מפליטת קרינה נרחבת, שתהפוך את איספהאן ל"פצצה מלוכלכת". תרחיש כזה היה מסב נזק סביבתי חמור ומעורר גינויים בינלאומיים.
סיבה נוספת: ייתכן שישראל מנסה ללחוץ על איראן לוותר על המאגרים מרצונה – מהלך דיפלומטי־צבאי כפול. הבוקר כבר מדווחים שגם איראן מודה לראשונה שנגרם נזק למתקנים הגרעיניים בפורדו ובנתנז.
מה הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין?
מומחים אומרים כי ישראל הסבה נזק ממשי, כשפגעה במדענים ובמפקדים בכירים, והשמידה חלק ממתקן ההעשרה המרכזי. פביאן הינץ, מומחה לתוכנית הגרעין האיראנית מהמכון ללימודים אסטרטגיים בלונדון, אמר ל-AP ש"לא ניתן לערער על כך שנגרם נזק משמעותי".
דיוויד אולברייט, מומחה לנשק גרעיני, העריך על פי הסוכנות כי הגל הראשון של התקיפות עשוי לעכב את ניסיונה של איראן לייצר פצצה בכשנה לפחות. לדבריו, ייתכן שישראל גם פגעה ביצרנים של רכיבים חיוניים – כמו צנטריפוגות וקבלני משנה – מה שעלול להאריך את עיכוב התוכנית עוד יותר. אולברייט ציין כי האסטרטגיה הישראלית נראית ככזו שנועדה "לחסל את המוחות" מאחורי התוכנית ולפגוע "בכמה שיותר ציוד".
מהם הפרטים על הפגיעה במתקני הגרעין?
לפי הינץ, יעד מרכזי בתקיפה היה הפגיעה ביכולת של איראן לייצר צנטריפוגות – רכיב חיוני בתהליך העשרת האורניום. אמנם העשרה היא תנאי לייצור נשק גרעיני, אך נדרשים גם מנגנוני הפעלה ואמצעי שיגור, כמו טילים.
איראן מחזיקה בשני אתרי העשרה עיקריים, ולדבריה הקימה מתקן שלישי. ביום חמישי הותקף מתקן נתנז, כ-220 ק"מ מדרום-מזרח לטהרן, שמאובטח ע"י סוללות נ"מ ומשמרות המהפכה.
מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, דיווח למועצת הביטחון של האו"ם כי נהרסה חלק מהתחנה שבה הועשר אורניום עד לרמה של 60%. בנוסף הושמדו תשתיות חשמל – תחנת משנה, בניין אספקת החשמל הראשי, מערכות חירום וגנרטורים.
המתקן התת-קרקעי של נתנז – שבו נמצאות כ-10,000 צנטריפוגות – כנראה לא נפגע ישירות, אך אובדן אספקת החשמל עלול היה לגרום נזק מכני חמור. צנטריפוגות אינן סובלות הפסקות פתאומיות, ורעידות או הפסקת חשמל עלולות לשבור את חלקיהן העדינים, כאשר הן מסתובבות במהירות עצומה.
היעד המבוצר והשורה התחתונה
למרות שמרבית הצנטריפוגות נמצאות בנתנז, מתקן פורדו – השוכן כ-100 ק"מ מדרום-מערב לטהרן, בעומק הר – מעשיר גם הוא אורניום לרמה של 60%, קרוב מאוד לרמת נשק (90%). לפי ה־IAEA, שם מרוכזות הצנטריפוגות המתקדמות ביותר של איראן.
בתקשורת האיראנית דיווחו על שני פיצוצים שנשמעו ליד פורדו. עם זאת, לפי מומחים, ישראל לא מחזיקה בפצצות חודרות בונקרים שיכולות לחדור את ההר שבו שוכן המתקן – יכולת שנמצאת רק בידי ארה"ב, שמחזיקה בפצצה כבדה במיוחד, המוטלת ממטוסים מפציצים שאין לחיל האוויר הישראלי.
לדברי הינץ, המודיעין הישראלי הוכיח שהוא מכיר לפרטי פרטים את פרויקט הגרעין האיראני ומסוגל לתקוף מטרות מדויקות ביותר. אולברייט סבור שתקיפת התשתיות החשמליות תספיק כדי לגרום לצנטריפוגות להינזק.
בטיימס סיכמו וציינו כי התקיפה הישראלית סימנה קפיצת מדרגה בהסלמה מול איראן – חיסולים, פגיעות תשתית קריטיות, ושליחת מסר ברור על רמת חדירה מודיעינית. אבל, מדגישים שם, העובדה שישראל השאירה את מלאי החומר המועשר על כנו – לפחות בשלב זה – מצביעה על מהלך מחושב, אולי כהכנה למהלך המשך, אולי כצעד טקטי.