המתיחות בין הודו לפקיסטן הגיעה לנקודת רתיחה בעקבות מתקפת טרור אכזרית ב-22 באפריל בפהלגם במדינת ג'אמו וקשמיר, שבה נרצחו 26 בני אדם, בהם 25 תיירים ותושב מקומי אחד. הטבח, שבוצע על ידי קבוצה שמזדהה בשם עצמה כ"התנגדות של קשמיר", הובילה לשרשרת של מתחים דיפלומטיים, התראות מסע, צעדי תגמול וחשש גובר מעימות בין שני השכנות החמושים בגרעין.
הפיגוע התרחש בעמק באיסראן, יעד תיירותי פופולרי הידוע בנופי ההימלאיה. על פי הדיווחים, חמושים לבושים בבגדי הסוואה ארבו לקבוצת תיירים, והפרידו בין גברים לנשים וילדים לפני שפתחו באש. ניצולים הצהירו כי אלו שלא היו מסוגלים לדקלם פסוקים אסלאמיים היו אלו שהיו הקורבנות העיקריים. הקבוצה האחראית טוענת שהמניע שלה היה למחות נגד התיישבות של לא מקומיים באזור, מדיניות שנויה במחלוקת שהנהיגה הודו בעקבות ביטול מעמדה המיוחד של מדינת ג'אמו וקשמיר ב-2019. השלטונות ההודיים מיהרו להאשים "גורמים פקיסטניים", כולל כוחות מיוחדים שהתחזו לכאורה לחמושים. פקיסטן הכחישה בתוקף את מעורבותם, וכינתה את ההאשמות "מניעים פוליטיים".
אזהרות מסע דיפלומטיות ואזהרות עולמיות
פקיסטן סגרה את המרחב האווירי שלה למטוסים הודיים, מה שהוביל במהרה לשרשרת של ביטולים ועיכובים. יותר מ-800 טיסות שבועיות מושפעות, כולל טיסות ארוכות טווח לאירופה וצפון אמריקה. חברות תעופה כמו אייר אינדיה, אינדיגו, ספייסג'ט ואקאסה אייר נאלצו למצוא מסלולים חלופים ארוכים ויקרים יותר. אינדיגו כבר השעתה את שירותיה לערים במרכז אסיה אלמטי וטשקנט עקב חוסר כדאיות תפעולית.
ב-2019, סגירת מרחב אווירי דומה לאחר התקיפות האוויריות באזור בלקוט עלתה לחברות התעופה ההודיות סכום מוערך של 64 מיליון דולר. הפעם, ההשפעה יכולה להיות אפילו גדולה יותר.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נשבע להביא את העבריינים לדין, והצהיר כי "נחישותה של המדינה להילחם בטרור היא בלתי מעורערת". הודו השעתה את אמנת אינדוס ווטרס, הסכם שיתוף מים בן עשרות שנים בתיווך הבנק העולמי, והורידה את דירוג הקשרים הדיפלומטיים עם איסלמבאד. אשרות לאזרחים פקיסטנים בוטלו, וגבול וואגה-אטארי נסגר.
השעיית אמנת אינדוס ווטרס מדאיגה במיוחד. האמנה עמדה במלחמות ובעימותים מאז 1960, והשעייתה מסמנת שינוי מסוכן. מומחים מזהירים כי חסימת זרימת הנהר לפקיסטן עלולה להרוס את הכלכלה שלה המבוססת על חקלאות ולמעשה להיות צעד שייתפרש כאקט של הכרזת מלחמה.
פקיסטן הגיבה בגירוש דיפלומטים הודים, עצרה את הסחר, השעתה ויזות וכאמור השביתה את הגישה למרחב האווירי של חברות תעופה הודיות. ממשלת פקיסטן כינסה ישיבת חירום של הוועדה לביטחון לאומי, שבה הביעו מנהיגים זעם על ההאשמות וצעדי הענישה של הודו.
התיירות באזור צונחת
בעקבות הפיגוע, מדינות ברחבי העולם מייעצות לאזרחיהן להימנע מהאזור. קנדה פרסמה עדכון דחוף לייעוץ הנסיעות שלה, וקוראת לאזרחים להימנע מנסיעות לג'אמו וקשמיר ואזורים הסמוכים לגבול הודו-פקיסטן, תוך ציון "סיכונים גבוהים לאלימות ותסיסה אזרחית". בריטניה וארצות הברית הלכו בעקבותיה, כשמשרד החוץ הבריטי הזהיר מפני נסיעה בטווח של 10 קילומטרים מהגבול וליעדי תיירות מרכזיים בקשמיר, כולל פהלגם וסרינגאר. הייעוץ מדגיש את התנודתיות הגוברת באזור, עם אזהרות כי "המתיחות בין הודו לפקיסטן עשויה להסלים ללא אזהרה". נוסעים שבכל זאת בוחרים להגיע לאזור עלולים להסתכן בביטול ביטוח הנסיעות.
המתקפה והשלכותיה הטילו מכה קשה למגזר התיירות המשגשג של קשמיר. בשנת 2024, טיילו באזור יותר מ-2.36 מיליון מבקרים, כולל 65 תיירים בין-לאומיים. המספרים של השנה היו צפויים לעלות, אך כעת הביטולים ממשיכים, חברות תעופה מוסיפות טיסות חזור וחברות נסיעות מדווחות על צניחה בהזמנות. יעדים פופולריים כמו Gulmarg, Sonamarg ו-Patnitop עדים לירידה דרמטית בכמות המטיילים.
האם מלחמה בין הודו לפקיסטן נמצאת באופק?
בעוד ששתי המדינות ממשיכות להאשים אחת את השנייה ופעולות בצעדי ענישה, החשש מסכסוך גלוי גובר. אנליסטים משני הצדדים מזהירים מפני המשחק המסוכן שמשחקים. כשהודו נהנית מתמיכה בין-לאומית גוברת, כולל גיבוי חזק מארצות הברית, פקיסטן מוצאת את עצמה מבודדת יותר ויותר.
החלטתה של הודו להשעות את אמנת מימי האינדוס מדאיגה במיוחד, שכן פקיסטן רואה בכל הפרעה באספקת המים שלה מעשה מלחמה. ההשעיה הזו, יחד עם חילופי האש לאורך קו הגבול, מסמנת סטייה מסוכנת מדפוסי הסלמה קודמים.
מספר גורמים תורמים לסיכון המוגבר לסכסוך רחב יותר. ראשית, אופי המתקפה האחרונה המכוונת לאזרחים, הגביר את הלחץ הפנימי על ממשלת הודו לנקוט בפעולה נחרצת וכעת ישנם בתוך הודו שקוראים להכריז מלחמה כוללת על פקיסטן. שנית, הן הודו והן פקיסטן הן מדינות חמושות בנשק גרעיני, מה שמציב אלמנט של הרתעה ופוטנציאל לתוצאות הרות אסון. שלישית, מעורבותן של מעצמות אזוריות אחרות, כמו סין, שלה קשרים הדוקים עם פקיסטן, וארצות הברית, שלה אינטרסים אסטרטגיים באזור וקשרי הגנה עם הודו, עלולה לסבך אפילו יותר את המצב.