בית המשפט האירופי לצדק קבע אתמול כי תוכנית "דרכון הזהב" של מלטה מפרה את חוקי האיחוד האירופי, בהחלטה חשובה שנועדה לאלץ את האי לבטל את מסחור אזרחות האיחוד האירופי. "מדינה חברה אינה יכולה להעניק למישהו אזרחות, ולמעשה אזרחות אירופית, בתמורה לתשלומים או השקעות שנקבעו מראש, שכן הדבר מסתכם בעצם בהפיכת רכישת אזרחות לעסקה מסחרית בלבד", אמר בית המשפט.
את התביעה נגד מלטה יזמה הנציבות האירופית לאחר מספר ניסיונות לשכנע את מלטה לוותר על התוכנית השנויה במחלוקת. "על ידי הקמת והפעלת תוכנית השקעה באזרחות ממוסדת מלטה כשלה במילוי התחייבויותיה על פי אמנות האיחוד האירופי המעגנות את אזרחות האיחוד האירופי", קבע אתמול בית המשפט.
>> עוד רגע שם: אלה היעדים שיהיו הכי מדוברים בקיץ
>> הזדמנות אחרונה: הרשויות במלטה רוצות להציל את החוף הכי יפה באירופה
עד כה כל אדם שהשקיע סכום של לכל הפחות 600 אלף אירו בחברה מלטזית, תרם 10,000 אירו למטרות צדקה, ושכר דירה במלטה בשווי של לפחות 16 אלף אירו לשנה או לחלופין רכש נכס שמחירו עולה על 750 אלף אירו, היה זכאי לקבל דרכון מלטזי. סוכנויות מסחריות מתמחות בתהליך זה, וכך לדוגמה מפרסמת חברת "Citizen Invest", המגדירה עצמה כמובילה העולמית בתכניות מהירות לאזרחות ותושבות: "הצטרף לאליטה ושבור כל מחסום באמצעות אזרחות מלטזית".
דרכון של מדינת מלטה, החברה באיחוד האירופי, מקנה זכות לתנועה חופשית ברחבי האיחוד, ובכלל זה הזכות לעבוד, להצביע ולהתמודד בבחירות מקומיות ובפרלמנט האירופי. המחזיקים בדרכון זה נהנים גם מגישה חופשית לארצות הברית ולמדינות רבות אחרות, בדומה לכל אזרח אירופי, לרוב ללא צורך בהליכי ויזה מסובכים.
תכנית "אזרחות תמורת השקעה", המכונה גם "דרכון הזהב", קיימת מזה שנים, ואלפי דרכונים כבר הונפקו במסגרתה. אזרחים רוסים רבים נמנים בין הלקוחות הבולטים, ולעיתים משתמשים בדרכון זה כדי לעקוף סנקציות או להשתמש בהם כמעין "פוליסת ביטוח" למקרה שיתעוררו בעיות בארצם, כך לטענת הארגון Transparency International.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, מלטה חדלה מלקבל מועמדים מרוסיה ובלארוס, אך מרבית מדינות האיחוד האירופי, לצד הפרלמנט והנציבות האירופית, דרשו ממנה לבטל את המנגנון כולו. לדבריהם הוא פוגע במהות האזרחות האירופית, וכאמור הנציבות אף הגישה תביעה לבית הדין האירופי לצדק נגד מלטה, בטענה שהמדיניות המלטזית סותרת את עקרון שיתוף הפעולה ההדדי בין המדינות החברות. כמו כן, טוענת הנציבות כי הדרכונים המוזהבים מסייעים לקידום שחיתות, הלבנת הון והעלמות מס.
גם קפריסין ובולגריה כבר הפסיקו את מכירת הדרכונים שלהן בלחץ האיחוד האירופי. עם זאת, מדינות כמו פורטוגל, ספרד והונגריה עדיין מציעות אשרות שהייה תמורת השקעה כספית – אך אינן מעניקות אזרחות. גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הביע עניין ביוזמה דומה שתכונה "כרטיס הזהב", בעלות של חמישה מיליון דולר. ואולם, אשרת שהייה אינה מקנה את אותן זכויות כמו אזרחות, שכן היא לא כוללת חופש תנועה מלא או זכות בחירה.
האם האיחוד האירופי יכול להתערב במדיניות האזרחות?
השאלה המשפטית המרכזית שעמדה למחלוקת הייתה האם דיני האיחוד האירופי מגבילים את שיקול הדעת של מלטה במתן אזרחות, או כל מדינה אחרת באיחוד לצורך העניין. מלטה טענה כי מדובר בסמכות לאומית מובהקת שאין לאיחוד סמכות להתערב בה. הנציבות האירופית אומנם מכירה בכך, אך מדגישה כי על המדינות החברות לפעול ברוח של שיתוף פעולה. בנוסף, הדרישות לקבלת אזרחות אינן יכולות לסתור את משפט האיחוד.
לאחר קבלת פסק הדין, ממשלת מלטה אמרה בהצהרתה כי "ההשלכות המשפטיות נבדקות בפירוט, כך שניתן יהיה להתאים את המסגרת הרגולטורית על אזרחות לעקרונות המפורטים בפסק הדין". באופן טבעי הנציבות האירופית בירכה על פסק דינו של בית המשפט והפנתה את מלטה להחלטת בית המשפט העליון של הגוש בשנת 2023 בנושא, בטענה שמכירת דרכונים שמקנים כניסה ושהייה בכל האיחוד, ערערה את "מהות אזרחות האיחוד האירופי", הנשענת על אמון הדדי בין המדינות החברות.
בפסיקתו האחרונה אמר בית המשפט כי אזרחות היא "אחד הביטויים הקונקרטיים העיקריים של הסולידריות המהווה את הבסיס לתהליך האינטגרציה המהווה חלק בלתי נפרד מהזהות של האיחוד האירופי. מדינה חברה מתעלמת בעליל מהדרישה ליחסים מיוחדים כל כך של סולידריות ותום לב כשהיא מקימה ומיישמת תוכנית התאזרחות המבוססת על הליך של עסקה", נכתב.
כעת מלטה עומדת בפני בעיה נוספת, שכן הפסיקה עשויה להגביר את הלחץ על המדינה לשלול דרכונים שכבר הונפקו במסגרת התוכנית, מה שיהיה הליך ארוך ומסובך. "מה שמעניין באמת הוא האם מדינות אחרות בתוך האיחוד האירופי או מחוצה לו יכולות להטיל ספק באזרחותם של אנשים המחזיקים בדרכונים מלטזי או קפריסאי, על בסיס הטענה שהאזרחות מעולם לא הייתה תקפה", אמר סיימון קוקס, עורך דין המתמחה בדיני ההגירה של האיחוד האירופי, בהתייחס הן לתוכנית המלטזית והן לתוכנית הקפריסאית שבוטלה גם היא.