בקצה הדרומי ושטוף השמש של ספרד, היכן שהאוקיינוס האטלנטי נושק לים התיכון ואירופה כמעט מושיטה יד לאפריקה, שוכנת טריפה (Tarifa). העיירה הבוהמיינית הקטנה איכשהו עדיין מצליחה להסתתר מתחת לרדאר של התיירים, ובעוד שרוב המטיילים באנדלוסיה מגיעים לטיילות המצוחצחות של מרבייה או למסעדות הטאפאס של סביליה, טריפה לא צפופה ואותנטית להפליא. זוהי נקודה מלאה רוחות ומסוידת לבן, אהובה על גולשים ומפורסמת בדגי הטונה שלה. ואם עדיין לא שמעתם עליה, ובכן זה כנראה הקסם שלה.
טריפה יושבת ממש בקצה של אירופה. למעשה, פונטה דה טריפה היא הנקודה הדרומית ביותר של היבשת, בולטת לתוך מיצר גיברלטר, כשהצוקים של מרוקו נראים רק 14 ק"מ מעבר למים. שובר הגלים מגיע אל האי טאריפה, שמחובר ליבשת מאז 1808, שם צד אחד נהנה מהשקט של הים התיכון, והצד השני פונה אל הגלים הגבוהים של האוקיינוס האטלנטי. זה המקום היחיד בעולם שבו אתם יכולים לראות שתי יבשות ושני ימים מתכנסים יחד.
>> טסים לספרד? היכנסו למדריך המלא
>> 20 היעדים הזולים ביותר לטיול: היכן תמצאו את התמורה הטובה ביותר לסף שלכם?
>> התיירים מאיימים בחרם: זה המידע שידרשו לדעת עליכם במדינה המבוקשת
בצד של הים התיכון, המקומיים מתרווחים בפלאיה צ'יקה (Playa Chica), חוף קטן ומוגן למי שנהנה מצלילה למתחילים. בצד של האוקיינוס האטלנטי, האקשן מתגבר במהירות עם החופים הרחבים של פלאיה דה לוס לאנס (Playa de los Lances) וואלדוואקרוס (Valdevaqueros), מגרש משחקים לגולשי קיט מרחבי העולם.
טריפה גם הוכתרה לבירת הטבע של קוסטה דה לה לוז, רצועת חוף שידועה ביופיה הבלתי ובקסמה שטוף השמש. הרוח היא למעשה המטבע הלא רשמי של העיירה, והיא יוצרת פה לא מעט מהעסקים ומענפי הספורט במקום. למעלה מ-30 בתי ספר לגלישת קיט וגלישת רוח עומדים לאורך החוף, ומציעים הכל, החל משיעורי ניסיון ועד לאימונים למומחים עם אלופים בין-לאומיים. חוץ מהחופים והים, בטריפה אפשר לצאת גם לרכיבה על סוסים בדיונות, צפייה בלווייתנים במים של המיצר, מפגשי יוגה במרכזים אקולוגיים וטיולי חוף ארוכים על פני חורבות רומיות ומפרצונים נסתרים.
עיר עם שתי נשמות
שיטוט בעיר העתיקה של טריפה, שעדיין מכונה "מדינה" (Medina), מרגיש כמו להיכנס לשוק מרוקאי. סמטאות צרות מתפתלות בין בתים נמוכים ומסוידים בלבן. הרובע המוקף חומה מתוארך לתקופה המורית המוסלמית, ואפשר לראות את ההשפעות בארכיטקטורה, בתבלינים של המטבח המקומי ובקצב החיים.
חובבי היסטוריה יכולים לבקר בקסטילו דה גוזמן אל בואנו (Castillo de Guzmán el Bueno), או ארמון טריפה מהמאה ה-10, שנקראת על שם הגיבור הספרדי שהקריב את בנו שלו כדי להגן עליו מפני מצור. ממש מעבר לחומות מימי הביניים, הצד המודרני של טריפה מתגלה בחנויות בוטיק, מלונות עם עיצוב מודרני ומסעדות.
אם אנחנו כבר מדברים על מסעדות, לטריפה יש נשק סודי. מדובר בדגי הטונה, במיוחד הטונה האדומה או אטון רוחו כפי שהספרדים מכנים אותם. הענקים הכחולים הללו שוחים במימי טריפה בהמוניהם, ומאז התקופה הפיניקית המקומיים שיכללו שיטה מסורתית לתפוס אותם, והיא הפכה לכל כך מזוהה איתם שהיא קיבלה שם אלמדרבה (Almadraba). התרגול הוא עתיק, מעל 3,000 שנה, והתוצאות נמסות בפה.
ביום טריפה היא כולה שמש וים, אבל בלילה היא מלאה באנרגיה. בברים מוגשים קוקטיילי שקיעה, ובעיר העתיקה מועדונים וברים מושכים את המסיבה הרבה אחרי חצות. למרות קהל הנופשים שמורכב בעיקר ביוגיים, נוודים, משפחות ואנשי מסיבות, טריפה שומרת על אינטימיות מלאה בנשמה.
איך מגיעים לטריפה?
הדרך הנוחה ביותר להגיע לטריפה היא בטיסה למלאגה ומשם לנסוע כשעתיים. לחלופין, ניתן לנסוע באוטובוס ישיר או רכבת (לא תמיד ישירה) לאחת הערים הסמוכות הגדולות יותר, ומשם להמשיך באוטובוס מקומי לטריפה.