צביקי טסלר מנצח את המלחמה. אבל זה מי שמפסיד

הראשונים בבידור
את הדרך חצבה הפעם דווקא "האח הגדול" (רשת 13), הראשונה בקרב תוכניות הפריים טיים שהחזירה את השגרה לשגרה - לא משנה אם המערכה החדשה בת פחות מיומיים או כמה אזרחים נהרגו בבוקר שלפני. אולי בנו שם על הדמיון בין תסרוקת הפטרייה של דרורה לזו של בני סבטי, וקיוו שהצופים לא ישימו לב. אבל די במהרה הצטרפה אליה "רוקדים עם כוכבים" (קשת 12), אחר כך אפילו דרמה מתוסרטת ולא דחופה כמו "חוליגנים" (כאן 11). אין מה להשוות בין קצב ההפשרה הנוכחי לזה של אחרי 7 באוקטובר, שם לקח 18 ימים עד ששלפו את "ארץ נהדרת". הסיבה לכך, אפשר רק להעריך, טמונה בהבדל קטן אך משמעותי בין שני מצבי הרוח הלאומיים.

גם אז וגם היום הדיכאון והחרדה היו נוכחים תמידית, רק שאז מרכז הכובד של סדר היום הטלוויזיוני היה הטראומה שקרתה בעבר - ובמובנים רבים עוד לא התבררה במלואה עד אז - והיום הפוקוס הוא על מה שכנראה מחכה בעתיד, יהיו אלה הצטרפות אמריקאית או מטח מסיבי עוד יותר מהקודמים. במצב כזה האסקפיזם, אותו מושג חרוש שהרבה פעמים מהווה מכבסת מילים לצרכים קיומיים של ערוצים מסחריים, ממלא תפקידים שונים בתכלית. לא סתם הקולות הביקורתיים די צומצמו בסבב הנוכחי של הוצאת הריאליטי והדרמה מהמקפיא, ולא סתם טבלאות הרייטינג תגמלו תכנים שאינם קשורים למלחמה באופן ישיר: בין לילות נטולי שינה לחוסן הקולקטיבי שהתפתח עם הזמן, הסחות הדעת הללו היו נחוצות לחלוטין. ההתפלגות הטבעית בין תומכים למגנים, כך נראה, התחלפה הפעם בהתפלגות בין התומכים בקול לתומכים בשתיקה. ומול ניסויים מוצלחים שכאלה, אפשר להפיק שתי מסקנות ליום שאחרי מחר.

פריים אחד למזכרת
מתי אתם הבנתם שהוראות הצנזורה מוגזמות ומנותקות? עבור ערוצי החדשות, זה היה בדיוק בשלב הזה.
החדשות האחרונות
המסקנה הראשונה מניסוי הפריים טיים היא ברנז'אית: השיבוץ המוקדם במפתיע של "האח הגדול" לא נבע מדאגת הקהל לגורל הרומן בין כלום וכלומית ולא מאלטרואיזם - אלא מהחלטה עסקית בעיקרה, שמקרינה בעיקר על חדשות 13. העובדה שהמגישה הראשית דוריה למפל צייצה בשמחה על "הגשה זוגית עם מאור ברוכמן" אולי יפה ומצחיקה (סתם, לא, היא מוזרה ומביכה עבור כל המעורבים), אך היא מעידה עד כמה הפכו שם מערוץ שיש לו ריאליטי לריאליטי שיש לו ערוץ. לצד שינויי ההנהלה והנתונים הנמוכים תמידית של המהדורות והרצועות, הן בערבים טובים ל"האח" והן בערבים טובים לקונספט של חדשות, די ברור את מי רוצים ברשת 13 להשאיר מאחור. אפשר רק לדמיין עד כמה סדר היום המחודש הזה מתסכל את עיתונאי הערוץ, שנכנסו למקצוע בדיוק בשביל שעות כמו אלה של השבוע האחרון.

המסקנה השנייה היא טכנית, ותקפה לכל הרשתות: כשהשמיים נופלים ביותר ממובן אחד - בשלה העת שתוכניות הריאליטי והדרמה יפסיקו לחשוש מקטיעת פרקים באמצע שידורם. הרי כמו שב"האח הגדול" שברו שיא גינס להדחות חפוזות, כך הכל היה בסדר אם מטח טילים היה קוטע את "הזמר במסכה" (קשת 12) ומאלץ אותה להמשיך מאותה נקודה למחרת. בעידן שבו רוב הצופים בכל מקרה חותכים, מזפזפים, משלימים ומריצים, יש משהו קצת מיושן בדאגה לשדר פרקי ריאליטי במלואם גם בזמנים הכי שבריריים. ומרגע שאותו "בלוק" באמצע לוח השידורים ירשה לעצמו להיקטע לטובת מבזק ואפילו להיעצר לגמרי, כך היד תהיה קלה על ההדק עם ההפשרות הבידוריות במשברי העתיד. לא ברור עם איזה מדינות עוד נשאר להילחם פה, אבל לא יזיק להפנים.
עוד פריים למזכרת
מישהי כאן צריכה להודות לשם.
נשארים בסמוך
כמעט כאילו קיבלו התרעה חמורה שטרם הוסרה, השבוע האחרון עמד בסימן כוכבים חדשים (או חדשים-ישנים) שנכנסו לאולפני החדשות ולא יצאו מהם מאז. ועל אף שהרקע מאחוריהם הוא של הרס וחוסר ודאות, לפחות ברמה התדמיתית רבים מהם יכולים לראות במלחמה הזאת ניצחון: הגדול מכולם, ללא צל של ספק, הוא מסביר פיקוד העורף צביקי טסלר שכבש בנחת ובחיוך את אולפן חדשות 12. ממשיך דרכם הלא רשמי של נחמן שי ודניאל הגרי מצליח להיות יותר מרגיע מהראשון ופחות רובוטי מהשני, והצופים שמתמידים איתו בשעות הקטנות של הלילה מגלים דמות עגולה מהמצופה. בשעה שטסלר הדתי כל כך מחויב לתפקידו שהוא כבר שידר במספר שבתות לאורך המלחמה, מתברר שדווקא הוא ומשפחתו נמנים בין האנשים שאין להם ממ"ד - ולמקרה שכל זה לא היה סמלי מספיק, שהוא אף הפך בחודשים האחרונים ליו"ר קיבוץ ניר עוז. מבחינת התלות בו שהתפתחה אצל ציבור רחב, והעובדה שהיה אנונימי למחצה עד לפני שבוע, אפשר לדבר במונחים של ניצחון מוחלט.

וטסלר הוא ממש לא היחיד שיוצא מהשבוע הזה כמנצח: יש כמובן את בני סבטי, שמביא איתו את כל מה שצריך בשביל דמות זכירה ב"ארץ נהדרת" (שיער מרתק, נאומים בפרסית ודמיון לאלי פיניש ואבי דנגור), וכך גם לגבי בכירת המוסד לשעבר סימה שיין (ככל הנראה האדם עם הכי הרבה ידע בנושא איראן בכל פאנל שהוא, כזו שמתווכת אותו במקצועיות, ענייניות ואפילו סטיילינג משודרג בהשוואה לסבבי עבר). לצדם אסור לפספס את הקאמבק של דני דויטש, החזאי בדימוס שטוחן שעות הסברה לעורף בסרטונים ובאולפנים, ובטח שלא את המינוף המרהיב של רוני אינסאז: חייל לשעבר במשמרות המהפכה שמתראיין בכל מקום אפשרי, עם או בלי קשר לכך שממש לפני רגע הוא זכה בריאליטי "הבוגדים".

ובמקום שבו יש מנצחים, כמובן שלא חסרים מפסידים - למרות שעמוס ידלין כנראה חשב שצריך עוד כמה, והגיע לארץ על גבי הרקולס במחדל שחובה לתחקר. תחילה הוא התרברב ש"חשוב שהציבור ישמע אותי", אחר כך שהוא "מצר על השיח הציבורי", ואולי הוא באמת צודק: בלי הפרשנויות שלו וכל התחזיות שהתבדו, איך הישראלים ידעו לצפות להפך המוחלט מהן? אגב ציפיות, ניכר שגם דובר צה"ל החדש אפי דפרין לא עומד בהן, ספק בגלל קרירות יתר וספק בגלל מערכת היחסים הלא בריאה שהציבור ניהל עם מי שמילא את התפקיד הזה קודם. אבל הוא לפחות דובר אמת, בניגוד לעודד מנשה והכתבת ליבי אלון מערוץ 14. "זה רשמי שארצות הברית תוקפת באיראן, זה קורה", הודיעו במשדר לילי לפני שבבית הלבן נאלצו להבהיר שמדובר בפייק, כי כנראה שעודד צריך להרים ידיים ולפרוש מהתחום הזה.
צילום לוסי איוב ולירון ויצמן: מתוך "רוקדים עם כוכבים" ו"האח הגדול", קשת 12 ורשת 13 / צילום רמי גרינברג: חדשות 12 / צילום דוריה למפל: חדשות 13 / צילום אורנה דנינו: ערוץ 14