לכוכב הסדרה החדשה מבית אפל TV פלוס, בגילומו של אוון ווילסון, קוראים פרייס "סטיק" קייהיל. הקריירה שלו כבר איננה, אחת אחרת צומחת לנגד עיניו, יש גם קשיים כלכליים, פלרטוט עם עולמות הנוכלות וגירושים מורכבים - כי האם אי פעם תהיה סדרה מבית אפל בלי גבר גרוש, מתגרש או לכל הפחות אלמן? "סטיק" (Stick) הקומית חולפת על פני כל התחנות הללו, ובאמתחתה בשורה אחת: כל הפיל-גוד הזה, האווירה של "טד לאסו" וחיקויה, מגיע הפעם בליווי הגבעות הירוקות של משחקי גולף מקצועיים. וכן, עם אותה גרושה גנרית שאומרת לו ש"אני לא רוצה להעביר את שארית חיי בצפייה בך מבזבז את שלך".
כבר בפרק הבכורה של "סטיק", שיצר ג'ייסון קלר (אחד מתסריטאי "פורד נגד פרארי"), הגיבור בגילומו של ווילסון נתקל בתגלית אמיתית - קוראים לו סנטי (פיטר דאגר), הוא בן 17, והוא עושה רושם של הדבר הגדול הבא בגולף. אבל סנטי עזב את התחום, כמובן בגלל תסביך אבא, וכעת הוא רואה בו תחביב בלבד. סטיק נאבק לקחת אותו תחת חסותו, מתמקח עם אמא שלו על חלוקת הרווחים מהקריירה, ותוך פרק אחד הוא מצליח. בדרך יש גם ספוילר לא באמת מפתיע על הבן שסטיק איבד בטרם עת, כדי שהסאבטקסט על יחסי האב ובן שמתפתחים ביניהם יהיה ברור אפילו לצופים המתקשים מכולם.
לצד ארסנל שחקני משנה שכולל את מארק מרון וג'ודי גריר, עשרת הפרקים של "סטיק" - כולם נמסרו מראש לביקורת, וישודרו על בסיס שבועי - מציעים פיל-גוד מקסימלי ללא ערך מוסף אמיתי. לעיתים הסדרה אפילו גובלת בעולמות דרמת הנעורים. ההתפתחויות צפויות, הדמויות ברורות ואין בה שום דבר שלא ראיתם בסדרות דומות אחרות. אולי רק חוץ מהגולף. וגולף, עם כל האהבה לגולף, הוא לא פיתוי מספיק גדול עבור אלה שסולדים לרוב מקומדיות מנחמות. מה גם שלמרות היותה קומדיית ספורט, ב"סטיק" אין הרבה מהספורט עצמו: יש בה יותר אימונים מאשר משחקים המהווים סיכון כלשהו, וזוהי בעצם רוחה של הסדרה כולה. סדרה שמרנית על משפחה מבחירה שמושקעת כל כולה בקריירה של ילד פלא אחד, ושמתבוננות על תופעות פרוגרסיביות כמו נפשות א-בינאריות בפליאה, סלידה ואחר כך חיבה.